המכתב שלא יישלח לעולם

אני יודעת שאת רוצה שאני אתרגש איתך, ואני באמת מתרגשת ושמחה בשבילך. אבל תדעי לך, שנהיה לי עכשיו חור בלב. המכתב שלעולם לא יישלח

כמה זמן יכול אדם לחיות ללא נשימה, בלי שמגיע לו חמצן למח? ארבע, חמש דקות. ובלי נשמה? המכתב שלעולם לא יישלח

לפעמים יש מין הרגשה לא ברורה, רצון לפרוק, להוציא – וההרגשה קפואה. את עדיין מחכה. המכתב שלעולם לא יישלח

רוצה שלא משנה מה יהיה בחוץ – הבפנים יהיה יציב, הלב ירוץ, וגם כשלא יהיה קל – יהיה רגוע. מכתב שלא יישלח לעולם

רחצנו את עצמנו דורות, וניקינו את העולם, ועבדנו קשה. שרדנו למרות כל התחזיות. אבל על קו הסיום, כשגם הכוח כמעט נגמר, צריך עוד שלב – לקבל פני שבת. המכתב שלעולם לא יישלח

את רואה אותו שביל אפור ומבויש בקצות רגלייך. את מביטה בו אחוזת חרדה. את מרגישה שקצות אצבעותייך נוגעות בו ובו בזמן את כל כך רחוקה. המכתב שלעולם לא יישלח

אוהב אני לראות אתכם ביחד, אוהבים אחד את השני, עוזרים אחד לשני, מפרגנים אחד לשני. המכתב שלעולם לא יישלח

מבטה עלה אט אט, ובין טשטוש הדמעות היא הביטה... ואז היא הבינה. המכתב שלעולם לא יישלח

חפשי כלים באותו הסולם שלך. דעי לוותר לפעמים, אבל לא על הכיוון של המיתרים. המכתב שלעולם לא יישלח

היא הכינה שיעור, עבדה עליו קשה, והיא מנסה להעביר אותו ומשקיעה את כל הכוחות שלה. ואתן--- מזלזלות ומרעישות. המכתב שלעולם לא יישלח