היסטוריה

לרגל יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, יצאנו לברר כמה עובדות ודיוקים חשובים ומרתקים שנעלמו ממפת ההיסטוריה. ההיסטוריון משה נחמני מספר על החלוצים הראשונים, שהיו שונים לגמרי ממה שמקובל לספר. וגם: כמה ממייסדי תל אביב היו דתיים?

טור משוריינים מצריים איגף את הכוחות מאחור. הישראלים, שחשבו שמדובר בכוח צה"לי, הניחו להם להתקדם, וכשגילו כי לפניהם חיילי האויב, היה זה מאוחר מדי

המסמך שבידינו מתעד הסכם בין הבישוף וסקובו ג'יאבוני לבין דניאל דוד. דניאל מתחייב בזאת למנוע לחלוטין כניסת שודדים מן הקראס הסלובני. איך יבצע זאת? לא כתוב...

פתאום נשמעה קריאה נרגשת: "פרופסור! בוא מהר!". האבק עדיין לא התפזר, אך ההתלהבות כבר מילאה את השטח. בירן הבין מיד: מדובר בממצא יוצא דופן

היהודים סירבו לשתף פעולה עם ההליך המשפטי, שכן הבינו כי מדובר במשחק מכור מראש. הנוצרים כבר תיארו לפרטי פרטים את ה"אירוע" שלא היה ולא נברא,  וה"הליך המשפטי" לא יהיה אלא הצגה שתאלץ אותם להודות

בסריקת ספרי התורה המצויה באתר הספרייה המלכותית של ברלין, ניתן להבחין בכתמי דם על ספר התורה במקומות אלו. זהו דמם של הקדושים שנהרגו לפני שבע מאות שנים, והוא נספג בספר התורה במקום שבו היה פתוח

באותו הזמן הסתובבו חיילי המשמר הפרטוריאני המלכותי בארמון, וניסו להשליט סדר. שם הם גילו לפתע, באחד החדרים, את קלאודיוס, מסתתר מאחורי וילון. בהיותו קרוב משפחה של הקיסר, חשב שגם אותו ירצו הקושרים לחסל, וכך הסתתר שעות רבות

האגם גרם לתושבים צרות רבות: הוא היה מציף את בתיהם, נושא יתושים ומחלות בהיעדר זרימת מים, וכעת הוא עמד להיעלם מחייהם על ידי תכנון מדויק של המהנדסים הרומאים שנודעו במומחיותם בהובלת מים. אז זהו, שלא

כאמור, לא ברור אם באמת פגש יוסטינוס את התנא רבי טרפון, שהיה אכן בן זמנו, ואם אכן דיבר איתו. מה שברור הוא שהחיבור הוא דו-שיח דמיוני ברובו

בהודעה לקיסר נופחו הדברים כאילו היהודים מתנגדים לקיסר ולשלטון הרומאי בכלל, ורוצים להילחם בו, בעוד היהודים לא עשו אלא את חובתם לפי ההלכה: אסור לקיים עבודה זרה בארץ ישראל