הרהור הלב

מצמרר: בת החמש החולה במחלה חשוכת מרפא, הסכימה ללכת לגן עדן אך הרגיעה את אמה הבוכה: "אל תדאגי, אלוקים ישמור עליי וידאג לי. הוא בתוך הלב שלי"

בעל מסעדה מנצל את הימים הטרופים כדי לחטוף איזה חסד על הדרך, ובסרטון קצר וקולע - מזמין את החיילים וכוחות הביטחון להגיע אל המסעדה שלו, ולאכול בה כאוות נפשם - חינם אין כסף. אכן, אנשים טובים באמצע הדרך

מלמד אותנו הרש"ר הירש זיע"א: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" – היצר אינו חית טרף עצמאית, השולטת בנו ודוחפת לנו לעשות רע – אלא הוא יציר הלב שלנו, הנתון בידינו כחומר ביד היוצר! מחשבותינו מייצרות אמונות, תפיסות, אידיאלוגיות, מהו טוב, ומהו רע, ואלו בתורן, ממריצות ומושכות אותנו לפעולה, טובה או רעה. כל התכונות שנטבעו בנו, כולן טובות, כולן חיוניות – לו רק נשתמש בהן לפי ההוראות

עם יד על הלב, נשאל את עצמנו, מה עוד ניתן לעשות שלא נעשה? התשובה כואבת: כאן בארץ ישראל, הוקמה בסיעתא דשמיא מדינה שאמורה להוות מקלט והגנה לכל יהודי, אך מנהיגיה התנתקו מהתורה. והנה, אחרי שבעים שנה, אנחנו מפחדים לצאת מהבית. האם אנחנו באמת עדיין לא רואים, לא מבינים? "אם בחוקותי תלכו, ונתתי שלום בארץ". נשוב ממעשינו הרעים, נעשה טוב, נחזור אל התורה – וארצנו תשקוט

"אני? מקווה? את יודעת כמה נשים טבלו שם קודם? זה יותר גרוע מבריכה!", הפטירה לעומתי אחותי הגדולה. ואני התפללתי עליה, בדמעות, במשך שבועות, שה' יפתח לה את הלב רק לנסות. ומה קרה בסוף? לא תאמינו...