אליסיה פררו היתה זמרת אופרה מצליחה כאשר חלמה חלום שגרם לה לחזור בתשובה. ביום אחד היא עזבה את הקריירה שלה, ובמשך שנים לא הופיעה כלל. כשחזרה לשיר בפני נשים שירה יהודית, מצאה שהשירה מביאה לה סיפוק רב מאי פעם. "זה עוד כלי להתקרב אל השם"
"מותר לך להיחלש לפתע, מותר לאבד אחיזה. אפילו שבינתיים את מועדת, ולא פעם - מתבזה... מותר לך להודות לרגע, שאת גם 'לא' בתוך ה'כן'. להרכין מבט גאה, ולרגע להתמסכן. כי גם לרגע הזה, הכי פחות טוב שלך... צריך להיות מקום שלם, שבכל זאת ולמרות הכול - מקבל אותך..."
לעתים, טיפות הגשם מכות בנו, והצירים חורקים. אך "גם כשביבי תקווה אוזלים ואורות מתרחקים, אז אני גומא-לוחש מילים, מספר מזמורים. שהסיפור ימצא סוף טוב, ארוך בלי מצרים"
מירב השירים: "כשלא הצלחתי להתמודד עם התחושות של המקרה המזעזע שארע בזאת חנוכה, התיישבתי לכתוב. מקווה שהשיר הזה מעביר קצת ממה שאני מרגישה"
מדור שירה יהודית מציג שיר מקסים ונוגע על אמא רחל, של יעל עט-לוי:"הבכי של אמא רחל, ממשיך לחלחל לתוך נשמתך, ממיס בדרכו את האבנית הקשה שמצטברת לך בתוך הלב מעומס חייך, ומאפשר לפרחי תקוותך לפתוח את עלי הכותרת שלהם מחדש"
לכבוד מאמע רחל, שיר-תפילה מיומנה של רווקה: "מאמע רחל, תזעקי. כי עשיתי כבר הכל, במסירת נפש – צעדתי. בלי לשאול... את העצבות הטבעתי - בים של המתנה. ולרגע לא שכחתי, שזה בשביל האמונה"
שיר מרומם במיוחד בהשראת ההתעלות הרוחנית של ראש השנה. אל תפספסו
"מוקדש באהבה אמיתית לאלפי הנערים, ייסודי העולם - הפוסעים לראשונה בהיכלה של תורה"
כל אחד מאיתנו הוא 'צליל' קטן בסימפוניה אדירה של צלילים, שברא הבורא יתברך בעולמו. לכל אחד מאיתנו יש את הדרך הייחודית שלו, את הייעוד שעמו נברא כדי לפעול פה בעולם. בעזרת לבו ונשמתו, 'הצליל' הקיים, מפיק מתוכו אינספור צלילים נוספים, וגם אם לא כולם מושלמים, הם שלו. ולכן הוא צריך לשמוח בהם, גם אם 'הלב הסומא' מוביל אותו לעתים, לכבישים סואנים... ככלות הכל, כל הצלילים 'נוסעים' לאותו מקום
מילים ספורות לרווקות בהשראת תשעה באב דאשתקד -כי השנה זו שנת ישועות ב"ה
