מנוחה פוקס

אחר כך אני שואלת את עצמי: "איך אקנה רק לליבי? ומה עם דסי? היא תקנא". האם באמת זה צריך להיות כך, שכל מה שאני קונה לאחד אני צריכה לקנות גם לאח?

אני אוהבת את כולם, כמובן, ונראה לי שבאותה מידה, אבל התשובה הזו לא מספקת אותם. מה עונים?

מי התחיל קודם? זה כנראה לא משנה. העיקר שאלו מפרים את אלו

מי צריך לעבוד ולנקות את הכיתה?

לפעמים זה טוב, להסתפק במועט. אבל כשמדובר על השקעה עבור אחרים – כדאי גם קצת יותר

המילה "אבל" היא מילה חשובה, כשהיא מאפשרת לשני להחליט, ליהנות ממנה או ללכת אחורה

רוצים לתת למישהו אהוב מתנה משובחת? תנו לו את מתנת הזמן

אילן החלילן מוזמן לשמחה... אבל איזו שמחה זו?

אנחנו לא בנים יחידים בעולם. דעות ורצונות יש לכולם. בואו נצא מנקודת הפתיחה הזו

האם טוב שידעו הילדים משהו מתוך הדברים הללו, אולי לא נורא שישמעו מעט, או להחביא הכול ולשמור על הילדים תמימים?