בודדים בלב אוקינוס
מדוע הציל האלוקים את נח, בצורה ששחקה אותו פסיכולוגית ומרטה עצביו, עקב לחץ דוחק וצפיפות בתיבה?
מדוע הציל האלוקים את נח, בצורה ששחקה אותו פסיכולוגית ומרטה עצביו, עקב לחץ דוחק וצפיפות בתיבה?
יושבים אנו בגן הפורח, מבטינו ומעיינינו צמודים למתרחש מסביבנו וכל חושינו מרוכזים בשלל הצבעים והריחות המשכרים. בלא משים, באותה שעה מתנהל בנו, כמאליו, קרב עז במערכת החיסון הפנימית. פלאי הבריאה
בצד הדרך ניצבה צעירה ונופפה בייאוש למוניות החולפות. ידה שהיתה מונפת בתחילה במרץ ובנחישות, הפכה לרפה ומטלטלת הנה והנה
הדבר החשוב ביותר לאדם הוא כבודו וחשיבותו בפני הסובבים אותו. לעומת זאת, ביקורת אמורה להצביע על חולשתו וכישלונו של המבוקר. אז איך מעבירים ביקורת?
בין מעלותיה של המחמאה נוכל לראות גם את ההשלכות החיוביות למניעת ביקורת של בן הזוג. משפחה שמחמיאים בה זוכה לאווירה טובה בין מרכיביה. רבים מהקוראים בוודאי ייזכרו במצבים מסוימים שבהם הם ביקשו להעיר ולבקר את בן הזוג, אך מנגנון פנימי עצר בעדם לאמור: לא כדאי עכשיו, לא כדאי עכשיו
כדי שיווצרו כוכבים מסוג סופר-נובה צריך עולם שיש לו כמות מסוימת של מאסה, וקצב התפשטות מדויק שיאפשר היווצרות כוכבים וכוכבי לכת
מהו מקורם של חוקי הטבע, זאת איש לא יידע. הם פשוט שם, אבסולוטיים, ניצבים להם ומעצבים את החומר והאנרגיה הקיימים לסדר ולתכלית, ומקיימים בעצם כל דבר פיזי שמוכר לנו, בני האדם
עם ההתפתחות הטכנולוגית בעידן המודרני אנו ניצבים לפני דילמות, חדשות לבקרים. פעמים רבות אנו תוהים מה לקבל כעובדה מציאותית ומה לדחות כדמיון חסר בסיס. לכאורה, אורחות חיינו מבוססים על מדע מודרני ורציונלי. בפועל, הם שזורים בהשקפות ודעות אשר אין להן דבר עם מדע אמיתי
לפני פחות משנה פרסמנו את קריאת הרב זמיר כהן בנוגע להצבעה בבחירות. אחת התגובות, שציטטה את טורו של חברון גרנביץ, ריגשה אותנו במיוחד, והעניקה חומר למחשבה לקראת הבחירות המקומיות. הרי היא לפניכם
כיצד השיב הרב צבי הירש לשאלה המתריסה של "המשכיל" דוד פרידלנדר? משיעורי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ולעילוי נשמתו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה