סיון רהב מאיר

חצי שנה למלחמה, ראש חודש ניסן, ברכת האילנות והמילים של הרב דורון פרץ, ושל הדס לוינשטרן

"כאשר הוא שמע את קולם של אחיו, כל בית ישראל, בוכים את השריפה, הם נטלו ממנו קצת מהצער, קצת מהכאב. הם הקלו עליו. גם אנחנו זוכים לתחושה הזו, שעם ישראל בוכה ביחד איתנו, וזה נותן לנו תקווה"

נשמה שמבינה גם כשלא מכירים את המילים, משבר, הזדמנות ותקווה כתוכנית עבודה, 5 דברים על פרשת השבוע והיום שאסור לנו לשכוח

השמחה האמיתית שאינה הוללות, המלכות של אסתר, שגם אנחנו יכולים ללבוש, ההשקעה גם בזמנים הקשים, והמסר הנפלא של ג'ו ליברמן ז"ל

קריאה לשמחה בפורים – בגלל החטופים, חתונה בתוך הכאב ואור מתוך החושך, הנחמה של ירושלים, והחלום על קריאת שמע הגדולה בעולם

אחרי שיחה עם כמה משפחות שכולות ומשפחות חטופים, נדמה לי שהשאלה היא לא איך אפשר לחגוג את פורים השנה, אלא איך אפשר שלא לחגוג את פורים. צריך פשוט לחגוג אותו נכון

במגילת אסתר שנקרא בשבוע הבא, שבה המן רצה "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים". זה קרה גם בשואה וזה התגלגל לשמחת תורה, אז מחבלים רצחו באכזריות את כולם, מתינוק ועד קשיש, בלי הבחנה. הטובים שוכחים לפעמים שלא כולם שוחרי-טוב כמוהם

חודש אדר החדש, חוויות בלי מצלמה, ההגדרה המיוחדת של אסף פאסי לשמחה, והשירים של ביני לנדאו שחיזקו את הלוחם

איזה מרפא ללב השבור של כולנו. איזו זכות לנגן כשעשרה זוגות של לוחמים נכנסים לחופה, הולכים להקים את הדור הבא

מטבע של כבוד, הקשר בין פרשת השבוע לבין אסון מירון, והוקרה לדיוויד מגרמן