כשהסרטן נקש אצלי בדלת: "למה שמת אותה פה? עכשיו אנחנו צריכים לסבול את הגועל הזה". פרק 6
הנה, אני לבד, כמו שביקשתי, והעניינים הסתבכו, ואני לא מסוגלת לדאוג לעצמי. אני מבוהלת, מפוחדת ומושפלת עד עמקי נשמתי. אובדת עצות ותושייה
הנה, אני לבד, כמו שביקשתי, והעניינים הסתבכו, ואני לא מסוגלת לדאוג לעצמי. אני מבוהלת, מפוחדת ומושפלת עד עמקי נשמתי. אובדת עצות ותושייה
"תראה, אייזק", הוא הביט לתוך עיניו של אחיו, "לוליק לא עשה כלום במטרה להכעיס אותנו. הנפש שלו פצועה, זה הכל. אם היה בא אליך פצוע ומבקש עזרה, היית בא לעזרתו?"
אין בי שקט ולא מנוחה, המחשבות והתרחישים במוחי רוקדים את מחול השדים שלהם ואין דבר שאני יכולה לעשות עם זה כרגע. חוץ מלומר תודה