האם מותר לנו הילדים לשוחח ביננו כדי לשחרר מעמסה רגשית

לכבוד השואלת, 

הדבר מותר על פי הלכות לשון הרע (ספר חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל י'-אות ד', הג"ה יד) שכותב שם החפץ חיים ז"ל:

אם מישהו סיפר לשון רע אודות אדם אחר שבייש אותו, יתכן שמותר לספרו, לפי שיש בזה תועלת למספר [וזהו בתנאי שיקיים גם שאר התנאים שנזכרו שם בכלל י', אות ב' ושהשומעים לא יקבלו את הדברים במאה אחוז] - מכיוון שעל ידי שיספר לאחרים שאין הוא באמת אשם בדבר, ועל ידי שיראה וירגיש שאחרים מצטערים [איתו] על צערו, ע"י זה יתמעט הצער והבושה שנשאר לו בלבו עקב הבושה שביישו אותו, עיין שם.

ועל פי זה דנו פוסקי זמנינו שיתכן להרחיב הלכה זו לכלול גם בכל מקרה כאשר עבר על האדם סוג של צער שהוא נושא בלבו, והוא מוציא את זה לאחרים (וכמש"נ במשלי (יב-כה): "דאגה בלב איש ישיחנה - ודרשו חז"ל: ישיחנה לאחרים (יומא עה:)) - שכאשר כוונתו רק להקל מעליו צערו, ולא בכדי לספר דבר שלילי על הזולת - שיהא מותר לספר, לפי שיש בזה תועלת למספר להוציא מלבו את צערו [ומותר לו לספר דוקא כאשר יתקיימו גם שאר התנאים שבכלל י' אות ב' וכאשר השומעים לא יקבלו את הדברים במאה אחוז, וכנ"ל].

אם כן בנוגע למצב שהזכרת, הרי לפי דבריך אין עיקר כוונתך לדבר על הנהגות ההורים בכדי להשפיל אותם, אלא יותר בכדי להפיג את הצער שבלבך ע"י שאת מרגישה שגם בעלך יבין אותך ויצטער על צערך. ואם כך הדבר, יש לדיבורים שלך דין של "דיבור לתועלת", ומותרים [רק שיש לך ליזהר למלאות גם את שאר התנאים שנזכרו בכלל י', אות ב' (אשר לכאורה לפי תיאור דבריך את כן ממלאית כבר)].

ואם כן, אין לדיבורים שלך דין של לשון הרע - ובלבד שבעלך יחליט בתוכו שאינו מקבל את הדברים במאה אחוז.

כל זה אמור רק לגבי השיחה עם בעלך, אשר הוא יותר קרוב אליך מכל שאר בני אדם שבעולם. ולכן יש לדון את השיחה שבינך לבינו כשיחה שאינה בגדר לשון הרע; ואדרבה, כל זמן שאת תסבירי לו את הלחץ שאת מרגישה, זה יביא לידי שהוא יבין אותך יותר ולידי קירבתכם ושלום ביתכם בעזרת השם עוד יותר. 

ואמנם לגבי שאר הילדים (אחים/ אחיות) שבמשפחתך: אם את מרגישה שמשום איזשהו סיבה בעלך לא יכול להכיל את המדע והרגשות שלך בתחום הזה במה שעבר עליך,  אז תוכלי לדבר ולספר לעוד אח או אחות שאת משערת שכן יוכל להבין אותך[וזה כאשר יתקיימו בשיחה איתם  כל פרטי ההלכה הדרושים כדי שלא תיחשב הדבר ללשון הרע, וכנ"ל]. 

אבל אם בעלך כן הבין, אז אין לדבר על זה עם שאר הילדים שבמשפחה; וכן אם היית צריכה לדבר עם אחד מהם והלה הבין, שוב אין לך לדבר על זה עם שאר האחים/אחיות.

והסיבה לזה, לפי שאין היתר זה היתר סתמית לדבר על מעשה ההורים בין כל הילדים , אלא כל ההיתר הוא רק לצורכיך כדי להוריד את הלחץ הפנימי על ידי זה שאת מוציאה את הדברים לחוץ. וכיון שמצאת אפילו אחד (והמובחר הוא שיהיה בעלך) שאת מרגישה שמבין אותך, שוב אין שום היתר לספר את הדברים לאחרים, אפילו אם הם יודעים את הפרטים. [ורק אם יש לעוד אח/אחות בעייה עם המצב מצידם, אז תהיה לך מותר לדבר אתם אודות המצב אם הם פתחו אליך לתועלתם.]

ואסיים בברכה, שתזכי לשחרר את הלחץ הפיסי והפנימי שבך, ושתזכי לבנות בית נאמן בישראל עם בעלך החשוב עם הרבה שלום בית והבנה הדדית שתשרה תמיד ביניכם,

בברכה, 

רב נחום