אמונה
האל הזן ומפרנס לכל- האמנם?
- ז' אלול התשע"ד
שאלה
שלום כבוד הרב. הפסוק אומר "זן ומפרנס את הכל". כתובה המילה "הכל", כשמדי יום מתים אנשים ברעב, אב לא יודע איך להאכיל את ילדיו ואנשים יוצאים מדעתם מדאגה לפרנסה. המציאות מראה אחרת לחלוטין. כשאתה אמיד או עשיר, קל לומר מילים יפות אלה, אך כשהפרנסה לא מאירה במיוחד, ולא יודע מה יהיה מחר, איך אפשר לומר טענה זאת? החיים מתייקרים והפרנסה יורדת, ורוב הגדול סובל מהדאגות האלה. זה מצב כולל בכל העולם, מן שיטת כלכלה אחידה שקורסת ומפילה אנשים. איך יכול להיות מצב שאדם מובטל באמת לא יכול להשיג אוכל? פעם אדם פשוט היה הולך וצד או עובד אדמה. היום מאלצים אותו לשבת בבית ולחכות שמישהו בטובו יעניק לו פרנסה. כלומר האדם נאלץ לחכות לאדם אחר שייתן לו פרנסה. דודה שלי זכרונה לברכה נפטרה מדום לב אחרי שנים רבות של התעללות ניהולית מהמעסיקים שלה. אני זוכרת אותה אומרת לי שזה גורם לה לייסורים ודאגות. בתור אם חד הורית, היא סבלה מאוד ותמיד רדפה אחרי המשכורת הזעומה שלה. בסופו של דבר לא עמדה בזה, ונפטרה. ולצערנו הרב, זה מקרה אחד מתוך אינסוף מקרים. הטענה שכל אחד מקבל את הדין שלו, קשה לי לקבל זאת. משפט קצר ונוח כדי לסגור את הנושא. ברא את העולם כדי להטיב לנבראיו? אם להסתכל על החיים האלה, המשפט הזה לא מתאים. אי אפשר לחיות בעולם הזה עם הסתכלות לעולם הבא בלבד. אנחנו חיים כאן שנים רבות, נושאים אחריות עם בריות נוספות... כיצד האל זן ופרנס את הכל בזמן שאנשים מובטלים ומתים מרעב ברחבי העולם? כיום אפילו בחור צעיר, חכם ובריא מוצא את עצמו מובטל ולא יכול לעשות דבר כאילו הוא בן 90 חולה וחלש. אשמח לקבלת הסבר. תודה רבה וכל טוב.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
מפרנס את הכל - הוא במצב הטבעי והאידיאלי ביותר של העולם. אך בזמן המבול או הריסת מגדל בבל לדוגמה - יש גזירות בעולם. ואנו נענשים בעוונותינו. גם הגויים חוזרים בגלגול ונענשים על עוונות קודמים.
המצב כיום איננו אידיאלי כלל, זוהי התקופה הקשה שלפני הגאולה, ואמרו עליה חז"ל שהיוקר יעמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות ועוד דברים קשים, עד מלחמת גוג ומגוג, שאז יכוון עם ישראל את לבו לאבינו שבשמים ותבוא הגאולה השלמה ויהיה קץ לכל צרותינו.
תקופות אלו הן תקופות קשות שבהן צריך הרבה אמונה כדי לשרוד. אך אין זה המצב האידיאלי של העולם, ולכן אנו מתפללים ושואפים לגאולה ולמשיח שיבוא במהרה.
מבחינת המציאות הטבעית, גם בזמננו ובדורנו הניח ה' שפע גדול בעולם להתפרנס ממנו, אלא שבני האדם אינם יודעים לשתף, ונוהגים באכזריות בחלשים, ולכן חברות שלמות רעבות ללחם - גם כאשר יש לחם בשפע! וזוהי אשמת האנושות, שצריכה לקחת אחריות על מעשיה.
דבר זה ככל הנראה לא ישתנה עד בוא המשיח והגאולה, ועלינו לשאת בתיקון שלנו עד אז.
מכל מקום למרות שהחיים מתייקרים וכו', עליך בכל זאת להודות על כך שבדורנו גם עניים יש להם מה לאכול, ואנשים לא מתים ברעב כמו בימים עברו.
בזמן חז"ל לפני 1500 שנה, עשיר נקרא - מי שהיו שירותים בביתו! בימינו יש לנו ברז המוציא לנו מים, ואמבט בכל בית, לחם ועוגות בעשרה שקלים. יש לנו הרבה על מה להודות, אלא שאנו תמיד רוצים יותר, ומסתכלים על מה שחסר. אם אדם היה מביט בכל המתנות שקיבל, היה רואה שיש לו הרבה על מה להודות. הנה מאמר חשוב מאוד בנושא זה:
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2902191&forum_id=4142
לגבי שאלת הייסורים, ומטרת החיים, נא לחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית" ולקרוא חוברת שתחזקך באמונה!
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il