עבר שלא עובר
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום לך כבוד הרב. ברצוני להמשך לשאלתי בנוגע למידת הגאווה וכן עברו של אדם. ובכן, מצאתי מאחד מהרצאותיכם כי אם אדם זוכר כל הזמן את עברו ואינו מניח לו, יש בזה שמץ של גאווה, איני יכולה להסביר באותן המילים של הרב שמסר את השיעור [נידמה שזה היה הרב יצחק פנגר בהרצאתו על נושא "כח המחשבה" אם איני טועה]. וברצוני לדעת כיצד משתייכת המידה זו כאשר אדם מפשפש בעברו בתקווה ששאלתי מנוסחת וקריאה להבנה. אשמח מאוד לקבל תשובה ותודה מראש. כל הישועות בעזרת ה`. מנעמה.
תשובה
שלום וברכה
האדם הגאוותן אינו יכול לקבל את זה שהאדם אינו מושלם ומסוגל לטעויות, ולכן כל כך קשה לגאוותן להשלים עם כך שהעבר שלו אינו נקי, אבל היודע את ערכו ומבין שהוא מסוגל לטעויות וכך ברא אותו ה` ולא עליו המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליפטר הימנה, האדם הזה יעשה כל מה שביכלתו שלא להיכשל, אבל ברגע שהוא נכשל בין בחטא בין בכל דבר אחר, יבקש סליחה מבוראו וממשיך בדרכו להתקדם בדרכו ולא יהיה טרוד בעברו באובסססיה איך עשיתי שגיאה פלונית, השגיאה נעשתה וממשיכים הלאה.
בברכה - בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il