התורה שבידינו אותנטית מהקב"ה בעצמו ???

שלום וברכה

במעמד הר סיני נמסרו לעם ישראל כולו את עשרת הדברות בלבד, אבל עוד דבר אחד ניתן על הר סיני שהוא לא נופל בחשיבותו מעצם שמיעת עשרת הדברות, והיינו: "בחירת משה לנביא על ידי הקב"ה במעמד ציבורי של כל ישראל", לא איזה איש מדומיין והזוי שיצא שטוף אור מאיזה מערה בארץ נידח, ואמר לתומכיו `חויתי הארה`, משה רבינו נבחר לעיני כל ישראל כנביא להקדוש ברוך הוא, וכלשונו הנודע של הרמב"ם (משנה תורה - יסודי התורה ח א): "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, ...ובמה האמינו בו במעמד הר סיני! שעינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו ולא אחר, האש והקולות והלפידים, והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה` עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה` את הברית הזאת, ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם".

ובכן, מכיון שמשה נבחר לנביא להקדוש ברוך הוא לעיני מליונים מבני ישראל שראו איך נכנס למקום ששום ילוד אשה לא יכל היה להיכנס, הוחזק שכל מה שמשה אומר מפי הקב"ה, הוא אכן כך שהקב"ה דיבר כך למשה, ואם היה עוד איזה אחד שפקפק בזה, הוא הודה בזה כשירדו קורח ועדתו לתהום האדמה כשהם זועקים `משה אמת ותורתו אמת`.

ולכן, כל מה שמסר לנו משה רבינו בתורה, פרשה אחרי פרשה, שכך למדו הקב"ה בנבואה, וציוה למסור זאת לעם ישראל, כל זה נכלל בתורה ושוה בערכו לעשרת הדברות ששמענו בעצמינו מהקב"ה ביום הקהל לפני 3320 שנה ביום שישי לחודש סיון שנת ב` תמ"ח.

הרי שאין הבדל בין עשרת הדברות המופיעות בתורה בפרשת יתרו לבין כלל התורה המתחילה במילה `בראשית` ונגמרת במילה `לעיני כל ישראל`, כל זה כתב משה בכתב ידו וסיים אותה בסוף שנת הארבעים לפני מותו, חוץ מהפסוקים האחרונים שהשלים יהושע בן נון [לפי כמה דעות]. הפרשנות לחמשת חומשי התורה, נקראת `תורה שבעל פה`, והיא ניתנה בד בבד יחד עם התורה שבכתב, שכל פרשה שקיבל משה מהקב"ה קיבל אותה עם הביאורים שלה, ונצטוה בדיוק מה לכלול בפרשה הכתובה ומה להגיד דוקא בעל פה, וכמו שכתוב ומרומז בהרבה פסוקים בתורה שמשה מזהיר את ישראל שישננו בנוסף למה שנכתב גם את הפירושים שמסר בעל פה.

היצמדות לטקסט הכתוב מבלי להתייחס לפרשנות המסורה בידי חז"ל, הינו שגיאה וגם שטות גלויה, אין ספק שחייבת להיות לתורה פרשנות מסויימת, כי אחרת לא ניתן לקיים אפי` מצוה אחת כמו שצריך, תאר לעצמך שלא היתה קבלה מפורשת על מהות ארבעת המינים שיש ליטול בחג הסוכות, והיינו צריכים להיצמד לטקסט הכתוב `ולקחתם פרי עץ הדר`, הרי כל אחד היה מגיע עם פרי אחר, אחד היה מביא תפוז והאחר לימון, מעטים היו בוחרים בפרי ה`אתרוג` שעם כל הכבוד אינו פרי טעים לאכילה, כאחיו שאר פרי ההדרים. כך גם לגבי `ענף עץ עבות` לא היינו מזהים את זה בשום פנים ואופן עם `ההדס` לולי הפרשנות המפורשת שהיתה מסורה בעל פה מדור לדור שכוונת התורה לקחת דוקא את האתרוג ואת ההדס וכו`, וכמו שאחרי כאלף וחמש מאות שנה חקקו חכמי ישראל את קבלתם בפרשנות התורה על גבי חיבור המשנה והתלמוד הנמצא בידינו עד היום הזה.

כך גם לגבי מצוות תפילין, לולי הפרשנות המקובלת, לא היתה עולה בדעתנו מחשבה שכוונת התורה באומרו `וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך` מתכוונת לתפילין הנמצאים בידינו כיום, וכך בדיוק נראות התפילין שנמצאו בגניזות העתיקות מלפני אלפיים שנה, אין ספק שהיתה פרשנות לתורה, שנמסרה יחד עם הטקסט הכתוב, והפרשנות הזאת לא נתחדשה ביום מן הימים, לא ניתן ללמוד פסוק בתורה מבלי להזדקק לפרשנות. ולמתעקש שיתעקש שהפירוש שנמצא בידינו היום אינו הפירוש שאותו היה לעם ישראל כששמעו את התורה שבכתב ממשה רבינו, כדאי ללמוד את הקטע הבא מעטו של רבינו משה סופר זצ"ל (חתם סופר יו"ד סימן שנו):

"כל סידורי מצוות, נראה לי כשיגעון מי שיאמר, שבאחד מהדורות קם אחד, והמציא להניח תפילין, ויצא בקרן אחד על מצחו, והטעה העולם לומר זהו טוטפת האמור בקרא, הלא ירגמוהו העם ויאמרו זה לא שמענו ולא ראינו מאבותינו מיום עמדנו על הר סיני, ועימנו משה רבינו עליו השלום, ואחריו יהושע בן נון, וזקנים, ונביאים, מי ימלא לבו לחדש דבר, וכן בענין סוכה וארבעת המינים [שלא מפורש בתורה אופן קיום מצוות אלו], וכל מעשה קרבנות, מי יכול לשנות הדבר בענין הנהוג בכל יום ויום לפני זקנים ונביאים, אם לא כך ראינו בעינינו ממשה רבינו עליו השלום ותלמידיו ותלמידי תלמידיו עד היום הזה, ויסכר פי דוברי שקר הקראים הרעים תימק לשונם בחיכם, כלה ענן וילך יורד שאול לא יעלה". עד כאן לשונו המשכנע כל מי שאינו משוחד בעניין זה מדיעה קדומה. ואם עדיין ישאל השואל, על מה עשה ה` ככה, ולא מסרת את הפרשנות לתורה גם היא בכתב בתוככי ספר התורה, וכך לא היו צצים ספיקות בענינים אלו, בספר מצוות גדול לאחד מראשוני הראשונים מביא הסבר משכנע לכך בשם פרקי דר` אליעזר: וזה לשונו: "טעם שלא נכתבה התורה שבעל פה על ידי משה רבינו:

מפני שראה הקב"ה שעתידים אומות העולם לכתוב עשרים וארבעה ספרים שיש בתורה נביאים וכתובים ולהפכם לרעה ולמינות [הנצרות וכו`], לכן מסר סימנים למשה בעל פה, ולא הסכימו מן השמים שיהא נכתב עד אחר שעמדו אמונות אדום וישמעאל פן יעתיקו אותם הגויים ויהפכו אותן לרעה כמו שעשו בתורה שבכתב, ולעתיד לבוא ישאל הקב"ה מי הם בני, בני ישראל מביאים ספר תורה, והאומות מביאין ספר תורה, אלו אומרין שהן בניו, ואלו אומרים שהן בניו, הקב"ה שואל מי יש לו הסימנים שמסר בסיני בעל פה, ואין יודעים כי אם ישראל, וזהו שכתוב בהושע (ח ב) אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו, עכ"ל. והיינו שהנביא שואל ומסביר בשם ה` `אכתוב לו רובי תורתי`, הרי על ידי זה, מי יבחין מי הם בני, ו`כמו זר נחשבו`!. עד כאן לשונו. אם הספיקות שלך עדיין לא נתבהרו, אשמח שתשאל שנית, אם הם אכן התבהרו לך אני ממתין לתגובתך. בהצלחה – מנשה ישראל