מעמד הר סיני פרק א

מעמד הר סיני פרק א אחד מרמ"ח מצוות עשה לדעת הרמב"ן ז"ל הוא זכירת מעמד הר סיני בכל עת, וכמו שנאמר רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: (י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה` אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה` אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן: וכתב הרמב"ן:

"הכתוב הזה לפי דעתי מצות לא תעשה, הזהיר בה מאד, כי כאשר אמר שנזהר בכל המצות ונשמור החוקים והמשפטים לעשותם, חזר ואמר רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצות, שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך הקולות והלפידים את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם.

ופירש הטעם כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם, אם כן עשו אתם ככה ואל תשכחו אותו: והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצוה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה".

ולכן אנסה לתאר ממדרשי חז"ל ומספה"ק כמה פרטים ממעמד נורא זה, וכמובן שנקיף רק מקצת מן המקצת, ובאמת שבתיאורים אלו ישנו חיסרון נכבד כי כל מה שקרה בימי העמידה לפני מתן תורה היה כולו שלא כדרך הטבע, והרמב"ן כתב באיזה מקום כי לא היו ניסים כאלו בכל מהלך הבריאה וקיום העולם ואפי` יותר מבריאת שמים וארץ היה התגלות הקב"ה במעמד הר סיני לעיני כל בית ישראל, ואיך אפשר לתאר בכלים גשמיים דברים שאין לנו בהם שום מושג, אולם כך הוא המצוה שנתאר בגופים גשמיים שלנו לעצמנו כפי היכולת, ונאמר בפירוש כי ראינו אז דברים שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע.

שש מאות אלף איש נביאים הגברים לבד מטף וזקן, ועוד מספר כזה נשים, היו עדים למעמד גדול ונורא זה, שש מאות אלף איש נביאים בדרגא הכי גבוהה של נבואה כמשה רבינו שנאמר בו לא כן עבדי משה וגו` פה אל פה אדבר בו, וכן היו ישראל פנים בפנים דבר ה` עמכם מתוך האש, לדרגא עליונה זו, הגיעו ישראל בשני דברות הראשונות ששמענו מפי הגבורה, אין לנו השגה כל שהוא מה זה נבואה בדרגה הכי נמוכה שלה, ק"ו שאי אפשר לתאר ולשער כלל ענין נבואת משה, אבל בדיוק לדרגא זו הגיעו ישראל לפי שעה בשני דברות הראשונות.

אמר הנביא לא מראש בסתר דברתי, מליונים עדים למחזה זה מסרוהו לבניהם אחריהם, וכך דור אחר דור, עוד מאות שנים אחרי כך היו נמצאים בעם ישראל עדים ראשונים למעמד זה, בשפת אמת לשבועות עושה חשבון כי אלימלך איש נעמי בן נחשון בן עמינדב כמבואר ברש"י רות עוד היה עד למעמד זה, וכן בועז לפי השיטה שגם הוא היה בן נחשון, וכיוצא בזה כתב המבי"ט בספרו בית אלקים (שער היסודות - פרק ששים) כי לפי החשבון היה פינחס בן אלעזר מבוגר כבר בעת המעמד והוא חי בין ישראל מאות בשנים בתקופת השופטים מה גם לפי הדרש שפינחס זה אליהו היה עד ראשון למעמד זה, עד עיצומן של ימי מלכות ישראל, והרמב"ם כותב בהקדמתו וכן הוא במדרש כי אחיה השילוני היה קטן בן ט` שנים בזמן מתן תורה והוא היה מבית דינו של דוד המלך ע"ה,

וזה נורא למעיין כי היו בישראל שנים רבות עדים ראשונים למעמד זה, זה נחשב לדבר חידוש כי שם גילה אוזן אברהם וסיפר לו כעד ראיה את כל ענין המבול, וזה יותר מזה שאלפים מישראל במשך דור ודור היו יכולים לשמוע ענין זה בפרטות מהרבה עדים למראה אלוקי זה, וכמובן שכל זה מגביר ענין העדות הקיימת למעמד נוראה זה, וזה מלבד הקבלה הברורה המבוארת בתורה שבעצם עמדו כל נשמות ישראל במעמד זה, אולם זה ברוחניות, ואנו מדברים גם על הצד הגשמי, שהיו לנו עדים גשמיים עד דורו של דוד המלך שעם עיניהם הגשמיים עוד ראו את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן. וכ"כ הרמב"ם באגרת תימן:

"זכרו מעמד הר סיני שצונו הקב"ה לזכרו תמיד וגם הזהירנו מלשכחו אותנו וצונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו. וראוי לכם אחינו שתגדלו בניהם על המעמד ההוא הגדול ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו והטענה המביאה לידי אמת וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה, ודעו אחינו בברית הזאת ובסברה הזאת שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעיד עליו מבחר כל העדים שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו.

והוא שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדוש ב"ה ושתראה כבודו עין בעין ודבר זה היה שתתחזק האמונה חזוק שלא ישנהו משנה ויגיע לנו ע"י האמת כדי להעמיד רגלינו לבל ימעדו אשורינו בעתות כאלו שזה הנגלה עליהם בענין זה כדי שתעמדו בכל נסיון שיפגע בהם באחרית הימים שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו". והכל הולך אל לשון החינוך שכתב בהקדמתו: "ברבות המעידים על הדבר שיעידו עליו אז יתאמת הענין יותר בעיני שומעיו, ואין ספק כי בהיות האבות המעידים רבים ואותם שאירע בימיהם המעשה וראו אותו בעיניהם רבים, יתחזק הדבר בלב הבנים השומעים. על כן כשרצה האלהים לתת תורה לעמו ישראל נתנה להם לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים מלבד טף ונשים רבים, להיות כלם עדים נאמנים על הדברים.

גם למען תהיה העדות יותר חזק ונאמן זכו כלם למעלת הנבואה, לפי שאין במה שיוודע מצד הנבואה נופל ספק לעולם. והם שראו בעיניהם וידעו הדבר ידיעה אמיתית שאין לבני אדם אמת חזק יותר מזה, העידו לבניהם אשר ילדו אחרי כן, כי כל דברי התורה אשר קבלו על יד משה מב` בראשית עד ל` לעיני כל ישראל, אמת וברור בלי שום ספק בעולם, ובניהם העידו לבניהם גם כן, ובניהם לבניהם עדינו. נמצאת תורתנו בידינו תורת אמת מפי שש מאות אלף עדים נאמנים, שהוא חשבון הכולל כל דעות בני אדם, מלבד טף ונשים". והתכלית שלא יוכל אף אחד בכל הדורות לומר כי ניתן לו תורה אחרת מאחר שהתורה הניתנת בפרסום תבטל כל תורה חדשה שניתנה לו ביחוד כפי דבריו. המשך יבוא - מנשה ישראל