מצוות שילוח הקן יש בה צער בע"ח?

שלום

א. על פי הפשט – כוונת המצוה הוא שבשעה שהוא לוקח ביצים או אפרוחים מקפידה התורה על קיום המין ושלא יכחד מן העולם, ולכן כשאתה לוקח לעצמך תשלח את האם שתוכל לעשות קינים אחרים, וכך לא יכחד שום מין מן העולם, שאע"פ שהתירה תורה שחיטת בעלי חיים לתועלת האדם לא תתיר התורה את ההשחתה והעקירה בהם, ואילו היה לוקח האם עם הבנים כאחד הוא כאלו הכרית המין ההוא. ולכן מתברך באריכות ימים, מידה כנגד מידה, כשם שהוא דאג שלא יכחד המין הזה מן העולם, כך יאריכו את ימיו ושנותיו בנעימים עלי אדמות.

ב. על דרך הפשט - הרמב"ם ז"ל נתן טעם למצוה זו (מורה נבוכים פרק מח), כדי שלא תצטער האם בראיית לקיחת הבנים, שאילו היה לוקח הבנים בפני האם הייתה האם מצטערת, וזה כמו מצוות אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, שאין לשחוט הבן בפני האם, וזה וזה כדי שנתרחק ממידת האכזריות ושנתנהג במידת הרחמנות. ואכן לדעת רבים מהפוסקים, לפי טעמי הפשט אין עניין לקיים את המצווה גם כשלא רוצים לאכול את האפרוחים או הביצים, וכל המצוה הוא רק באם אכן תרצה לקחת את הבנים לשחיטה, אזי תשלח את האם ולא תקח אותה עמם.

ג. אולם מה שמהדרים אחר מצווה זו הוא לפי דרך הקבלה – שיש בקיום מצווה זו התעוררות רחמים על כל העולם, והוא, כי מתוך שהוא משלח את האם, הנה היא מצטערת ודואגת על חורבן הקן שלה, וריחוקה מבניה ומצטערת והולכת ורוצה לאבד את עצמה, ומתוך צערה הגדול השר הממונה על העופות מבקש רחמים מהקב"ה על מה שקרה לעוף המשולחת הזאת, ואז הקב"ה שכתוב בו (תהלים קמה) ורחמיו על כל מעשיו ממשיך שפע הרחמים על כל המצטערים והצריכים רחמים ומרחם עליהם, ולא עוד אלא שהקב"ה אומר והלא גם השכינה הק` שולחה מעל בניה כנסת ישראל והלכו בגלות ונחרב הקן שלהם – בית המקדש, ונעשה מזה התעוררות בשמים על הגאולה השלימה.

בהצלחה - מנשה ישראל