עלייה לרגל בשלושת הרגלים בזמנינו

שלום וברכה

אעתיק לך משו"ת יחווה דעת חלק א סימן כה שאלה: האם מצות עליה לרגל נוהגת גם בזמן הזה, או אינה נוהגת אלא בזמן שהיה בית המקדש קיים תשובה: אמנם עיקר המצוה של עליה לרגל היא להביא קרבן להקריבו בבית המקדש, וכמבואר בפסוק: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה` אלהיך, בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, ולא יראה את פני ה` ריקם, מכל מקום גם בזמן הזה נהגו קהלות ישראל מכל הארץ ומחוץ לארץ לעלות לירושלים ולכותל המערבי, מפני שקדושתן מפני השכינה, ואין השכינה בטלה לעולם, שנאמר: והיו עיני ולבי שם כל הימים.

וכן אמרו במדרש שיר השירים (פרשה ב`), מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי. וכן כתב הרמב"ם (פרק ו` מהל` בית הבחירה הלכה ט"ז), שקדושת בית המקדש וירושלים לא בטלה לעולם, שנאמר: והשימותי את מקדשכם, אף על פי שהם שוממים בקדושתם הם עומדים. וכן אמרו במדרש שיר השירים רבה (פרשה ד` סימן ב`): הנך יפה רעייתי הנך יפה עיניך יונים, מה יונה זו אף על פי שחרב שובכה וקינה אינה מניחתו, אלא חוזרת ובאה אליו, כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש, לא ביטלו עלייתם לרגל בשלש פעמים בשנה. (וכן הוא בקהלת רבה פרשה י"א סימן ב`).

וכן כתב הר"ן בתענית (דף ז` ע"א), שגם כיום נוהגים להתאסף מכל סביבות ארץ ישראל לעלות לירושלים, ומשום כך נהגו לדחות שאלת טל ומטר בתפלה עד ליום ז` במרחשון, כדי שיספיקו לחזור לבתיהם. ובספר חסידים סימן תר"ל, מובא, שרבינו האי גאון היה רגיל לעלות מבבל לירושלים בחג הסוכות מידי שנה בשנה, והיה מקיף את הר הזתים ביום הושענא רבה שבע פעמים. ובשו"ת התשב"ץ (חלק ג` סימן ר"א) האריך גם כן לתת טעם וסמך למנהג ישראל לעלות לרגל, על פי המבואר בדברי חז"ל שלא נתבטלה קדושת בית המקדש וירושלים.

וכתב, שיש סמך וראיה שקדושת ירושלים קיימת בזמן הזה, שהרי עדיין נוהגים לעלות לרגל ממצרים ובבל ושאר ארצות והעידו מגידי אמת כי עדיין נשאר מהנסים שהיו בבית המקדש ובירושלים, שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בית הכנסת שבירושלים שצריכה לאנשי המקום הדרים בירושלים, מתמלאת מפה אל פה בעת התקבץ שם עולי הרגל החוגגים בחג השבועות יותר משלש מאות איש, וכולם נכנסים שם ויושבים רווחים, כי עדיין היא בקדושתה.

וזהו סימן לגאולה השלישית. עד כאן לשון התשב"ץ לפיכך אין ספק שמצוה לעלות לירושלים גם בזמן הזה לראות פני מלך חיים, להסתופף בחצרות ה` בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לחזות בנועם ה` ולבקר בהיכלו, ובפרט בכותל המערבי אשר לא זזה שכינה משם. ע"כ