מדוע מנין ימי החודש וחודשי השנה אינו קבוע?

שלום וברכה

כפי שבוודאי ידוע לך משה רבינו קיבל בהר סיני בד בבד עם התורה שבכתב גם את התורה שבעל פה שנמסרה איש מפי איש עד הדור שבו ראו חכמי ישראל לנכון שהגיעה שעה למסור גם את התורה שבעל פה על גבי הכתב. ההגיון מאחורי זה, היה מאחר וגלוי וידוע היה לפני הקב"ה כי עתידים להתעורר אמונות חדשות בעולם אשר יעתיקו לעצמם את התנ"ך הכתוב, כמו הנוצרים וכו`, והקב"ה רצה שיהיה היכר ברור מי הם העם הנבחר בעולם לכן מסר את הפירוש לתורה שבכתב דוקא בעל פה, ורק אחרי שכבר עמדה הנצרות יכלו בני ישראל להחליט על כתיבת התורה שבעל פה.

משל לאבא המוסר כרטיס אשראי לבנו, ואת הקוד הסודי הוא מוסר לו בעל פה, ומזהיר אותו שלא ישכח אותו ולא ימסור את הקוד למי שאינו שייך לזה. החיבור הראשון שנכתב מתורה שבעל פה היה על ידי גדול חכמי ישראל בדורו, רבי אליעזר בן הורקנוס שהיה מתגורר בלוד, חיבורו נקרא: "פרקי דרבי אליעזר", ומשם העתקתי לך את התשובה לשאילתך, ואכן בתורה שבכתב חסר התיאור המפורט הזה איך נמסר סוד קידוש החודשים דור אחרי דור מבריאת העולם עד משה רבינו, אף שכאמור הוא נרמז בכמה מקראות ברמז. ומה שהערת בשאלה השניה, שהיא מאוד במקומה, למה אכן אין התאמה בין שנת הלבנה לשנת השמש, וכתוצאה מכך אנחנו צריכים להשלים בחודש העיבור אחת לשנתיים שלש, וכן למה חודש הלבנה היא בת עשרים ותשע וחצי ימים שכתוצאה מכך פעם החודש בן שלשים יום ופעם בן עשרים ותשע ימים.

התשובה על כך שאכן לא כך ברא הקב"ה את המהלכים מההתחלה, ובאם תרצה באמת להבין יהיו השורות הבאות לך למאירי עיניים בכל העניין הנוראי האלוקי הזה: שני המאורות הגדולים שברא אלוקים ביום הרביעי, נתלו ברקיע השמים שלש שעות מן היום הרביעי. השמש היתה אז במקומה בגובהו של מזרח הרקיע והאירה את חצי הכדור העליון של הארץ במאור היום, והירח עמד ממול השמש בתחתיתו של מערב הרקיע והאיר את חצי כדור התחתון של הארץ במאור הלילה: מתחילת בריָּתם לא היו המאורות שווים, אלא שהשמש יש לה אור עצמי, ואילו הירח רק עשוי חומר הקולט זיו השמש, וחוזר ומאיר מזיו זה על הארץ.

אף על פי כן נקראו שניהם `המאורות הגדולים` (בראשית א), זה בגדלו וזה בגדלו: והיו שניהם עשויים להיות כמקיפים את הארץ הקף שווה במשך עשרים וארבע שעות. השמש מצד זה של הארץ והירח מצד השני, והארץ - בתוֶך: כל אימת ששני המאורות האלה עומדים זה מול זה משתי קצות הארץ - שניהם מאירים על הארץ במלא אורם. כיון שכל זיו השמש הנופל על הירח הוא מול פני הארץ: אילו היו שניהם מקיפים את הארץ בהיקף שוה תמיד, לא הייתה הלבנה נראית חסרה לעולם והייתה נקראת תמיד `מאור גדול` כבתחילת בריָּתה, כלומר, מאור שהוא תמיד גדול בגדלו שלו, ואינו נראה פעמים מלא ופעמים חסר, פעמים גדול ופעמים קטן: לאחר שנתלו במקומם בשעה שלישית מיום רביעי, ונקראו שניהם מאורות גדולים, כתוב בהם (שם): אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

כלומר, השמש נשארה בגדלה, ואילו הלבנה לא נשארה בגדלה אלא נתקטנה מגדלה שלה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: `שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקיטרגה ואמרה, אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, ואמר לה הקדוש ברוך הוא: לכי ומעטי עצמך`: ענינו של הקיטרוג הזה שקיטרגה הלבנה ומה שהשיב לה בוראה, ידוע רק לבאים בסוד אלוה.

ואולם פשוטו של הדבר, שמיד נעשה שינוי במעשה בראשית, שנתכסתה הלבנה ולא נראתה על פני הארץ במשך ארבעים ושבע שעות. וכשהיא נגלתה שוב ביום ששי בסוף שתי שעות מן היום, היה אפשר לראות ממנה רק חוט דק של אורה כזה שרואים בשעת מולדה: ומאותה שעה ואילך שונה מהלכה של הלבנה, ובכל עשרים ותשעה ימים ושתים עשרה שעות ועוד כשלשת רבעי שעה - הלבנה עושה סיבוב אחד סביב כדור הארץ: ומתוך כך נתחדש כל המצב הנוכחי שנראה לעינינו מדי חודש בחודשו, שבשעת המולד עומדת הלבנה בין השמש לארץ ואורה מכוסה מעין הארץ, כיון שעובר עליה מחצית הזמן עד למולדה השני, כלומר, ארבעה עשר יום ותשע שעות ועשרים ושתים דקות ועוד משהו, כבר הספיקה במהלכה המהיר להרויח חצי אופק השמים, ואותה שעה כבר היא עומדת מול השמש בעבר האחר של כדור הארץ, ואז נראה אורה מלא לעין הארץ.

לכך, כל אותו הזמן שבין המולד למילויה של הלבנה אורה גדל והולך. כיון שנתמלא אורה במחצית החֹדש ועדיִן היא ממהרת להלך הרי היא שוב מתקרבת והולכת כלפי השמש בעבר השני של האופק, ולכן אורה הולך וקטן עד שמתכסה שוב לגמרי בהרויחה סיבוב שלם על פני הארץ והגיעה שוב למעמדה הראשון, בין השמש לארץ - ובא מולד חדש: וכן יש מוסיפים שבהתחלה הייתה מהלך הלבנה בגלגל גבוה, אשר לפי מהלכה הייתה תמיד נוכח השמש, ועל כן לא היה לה שום מיעוט לעולם, וגם שכאשר היה מהלכה בגלגל גבוה לא היו לה ליקויים לעולם, כי סיבת הליקוי היא כשנכנס דבר מה ביניהם, וכאשר הייתה מהלכת בגלגל גבוה לא היה שום דבר גורם ליקוי, וזה ידוע באסטרונומיה שכל הליקויים מתהווים רק מפאת שפלות מהלכה, וזהו הפירוש שנתמעטה הלבנה היינו שמהלכת בגלגל קטן יותר נמוך לארץ, ועל כן מסבבת את הגלגל בזמן מועט תוך פחות מחודש,

שכל היקף הגלגל הוא מעט לעומת היקף הגלגל שהיה מהלכה מקודם מיעוט הלבנה, וזה גורם הסרתה מאת נוכח פני השמש, וגורם הליקויים פעם יחשך אורה לגמרי ופעם יראה אורה, ומה שעתיד להיות באחרית הימים כאשר יהיה התיקון הכללי [והכוונה אל הזמן שאחרי תקופת המשיח המכונה `עולם הבא`] תתוקן הקלקול הזה, וזהו שאנו אומרים בברכת הלבנה למלאות פגימת הלבנה ולא יהי` בה שום מיעוט, היינו שמעמדה יהיה תמיד נוכח פני השמש שבזה תלוי המיעוט. והקב"ה יזכה אותך שתזכה לראות במהרה את התיקון העתיד לבוא בו כבר יהיה התאמה בין השמש לירח, כרצונך וכרצון כל בית ישראל, וכרצון האלוקי בשעת הבריאה.

מנשה ישראל