מהו עירוב תבשילין?

שלום

א. אכן אין לאשה ללמוד קבלה. גם גברים גדולים בתורה ובמעשים הרשאים ללמוד קבלה, יש לשמור מרחק מה`רב` הזה ומהאתר שלו, לפי הבירורים הוא אדם שאמונתו בעיקרי היהדות פגומה לא מעט, הוא אינו מאמין בתחיית המתים כפשוטה, ובעוד הרבה דברים. הוא מטיף לאי שמירת תורה ומצוות במסוה של קבלה, התנועה שלו מוגדר ככת מסיונרית בהגדרות של ארגון `יד לאחים. אסור ללמוד ממנו תורה, ומי מדבר על חכמת הקבלה שזהוה רובד הכי עליון בתורה, ושייך רק למי שכבר עסק הרבה שנים בתורה ומצוות, והגיע לדרגא עליונה בקדושה וכו`. הלומד מלייטמן הזה מסתכן בגופו ובנפשו, [הרבנים שנתנו הסכמה לספרים שלו חזרו בהם

ב. אם יש לך מיחם של מים שאפשר להשתמש בו בשבת, [דהיינו שיש אישור של `צומת` שהוא מותר בשימוש בשבת], אפשר למלא את המיחם בערב שבת לכבוד שבת, כמובן אחרי שעשית עירוב תבשילין בערב החג.

ג. מהו עֵרוּב תבשילין: חל יום שני של ראש השנה בערב שבת, צריך לעשות `ערוב תבשילין` בערב החג, שהוא יום ד`, קודם חשכה, ובזה יהא מותר להכין ביום שני של חג צרכי שבת: וענין הערוב הוא, לפי שאסרו חכמים לבשל מיום טוב לשבת, כדי שלא יבוא לבשל מיום טוב לחול. אבל אם הכין מערב יום טוב תבשיל לשבת - מותר, לפי שנעשה כאילו התחיל כבר לבשל מערב יום טוב לשבת, ועכשָׁו אינו אלא גומר מלאכתו, ובזה יהא לו הֶכר, שיאמר: ומה מיום טוב לשבת אסור לבשל - קל וחומר מיום טוב לחול שאסור לבשל.

ולכך נקרא `עֵרוב` - שמערב בישולו לצורך שבת בבישולו לצורך יום טוב והכל נעשה בישול אחד: ערוב זה עושים בפת ותבשיל: בערב החג קודם שקדש היום, לוקח בידו חלה אחת, או מצות שתים (כדי שיהא בהן שיעור כביצה) ונותן עם החלה או עם המצות לפחות כזית מדבר מבושל - בשר, דגים או ביצה שלוקה או צלויה וכיוצא באלו, ומברך: `אשר קדשנו במצוותיו וצִוָּנו על מצוַת עֵרוב`: ואף על פי שמצוה זו אינה אלא מדברי חכמים, מברכים `וצִונו` לפי שהקדוש ברוך הוא צונו בתורתו לשמוע בקול חכמים כמה שנאמר (דברים יז): לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.

וזה הטעם בכל המצוות שהן מתקנת חכמים ומברכים עליהן `וצִונו`: אחרי הברכה אומרים: `בזה הערוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר (מנר דלוק. שאין מולידין אש ביום טוב) ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת`, ומצניעין אותו להיות קיָּם עד תחילת שבת. והמנהג שלוקחין את החלה או את המצות של הערוב ל`לחם משנה` של סעודת שבת. הואיל שנעשתה בפת זו מצוה אחת, תֵּעשה בה גם מצוה אחרת:

בהצלחה וחג שמח - מנשה ישראל