מדוע לא אוכלים בשר עם חלב?

שלום

כשאוכלים בשר בחלב, עוברים על רצון הבורא שחקק בתורתו כי מאכל כזה אסור באכילה, וכשהאדם בבחירתו עובר על רצון הבורא זה איום ונורא. ואם שאלתך למה אכן אסרה הבורא אכילת בשר בחלב, הקשית לשאול מאחר ואיסור בשר בחלב נחשב בין החוקים שבתורה, שאין השכל האנושי משיג ומבין, ואף הרמב"ם בספר המורה קבע שמצוה זו היא חוק בלי טעם ידוע לנו, אולם ידוע טעמו לבורא שיודע את השורש לכל דבר שברא, ונסמוך עליו שעירוב בשר בחלב הוא קלקול.

אולם רבותינו במשך הדורות לא נמנעו מלהתבונן בטעמי מצוה זו כמו בשאר החוקים שבתורה, וכך כתב רבינו בחיי (שמות כג יט): "על דרך הפשט, טעם המצוה הזאת לפי שהוא מטמטם את הלב, שהרי החלב נעשה מן הדם, והדם מזגו רע ומוליד אכזריות, ואחד מטעמי האיסור שבו שאינו מקבל שינוי והתפעלות בגוף כשאר הדברים הנאכלים, ולכך טבעו הרע נשאר בתוכו מבלי שינוי, ואע"פ שנשתנה עכשו מדם לחלב וקבל שינוי והתפעלות שהועתק לדבר אחר, מ"מ כשחוזר ומערבו עם הבשר הרי חוזר לכוח הדם וטבעו הראשון כבתחלה, והתערבם יחד מטמטם הלב ומוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל".

והיינו שעירוב בשר עם חלב מחזיר את החלב לשורש שלו שהוא הדם, ואכילת הדם משחית את טוהר הנפש. אולם אף הוא מסיים: "ומן הנראה כי הטעמים האלה בלתי מספיקים, ואינם עיקר בטעם המצות אלא לדחות את השואל, שהרי מצוה זו מכלל החוקים, כפרה אדומה ושעיר המשתלח, וכן דרשו רז"ל לעתיד לבא הקב"ה מגלה להם לישראל מפני מה צותה התורה בשר בחלב ופרה אדומה ושעיר המשתלח". "וכיון שכן, דעת חכמים שהמצוה הזאת מסתרי התורה, כי בודאי לעתיד לבא לא יהיה שם לא טמטום הלב, שהרי אנו מובטחים בהבטחת (דברים ל) ומל ה` אלהיך וגו`, אבל המצוה הזאת יש לה סוד, שכבר ידעת כי כל המצוות כלן אלוקיות, וכל אחת מהן מצויירת לציורי דברים של מעלה, אף כי החוקים זכרון ודוגמא של מעלה, כי על כן נקראו חוקים לפי שהם חקוקים למעלה, והבשר והחלב דוגמא ורמז כנגדם למעלה דברים מיוחדים".

ועל כן אמרו רז"ל לעתיד לבא הקב"ה מגלה להם לישראל מפני מה בשר בחלב אסור, כוונו במאמר זה כי אע"פ שהיא מצוה מוטלת עלינו נוהגת במזוננו ומאכלנו בעולם הגופני הזה אין העולם הזה כדאי ואיננו ראוי להתגלות בו הטעם והסוד מפני שהעולם הזה יש בו יצר הרע ולא תסבלהו דעת הבריות, אבל לעתיד לבא בזמן ביטול יצה"ר והוא זמן תחיית המתים שם יבינו הכל הסוד מעקרו ושם יוסיף מעלה והשגה...".

והמקובלים מסבירים בדרך כלל, כי הבשר הוא נגד מידת הדין, והחלב הלבן הוא כנגד מידת הרחמים, ועירוב שני הדברים הללו גורם לקלקול בשורש העליון, ולהמשכת דין על האדם העושה את זה, ויש שהפליגו הרבה בגודל הפגם הנעשה על ידי כך, ושיש כמה וכמה מחנות של מזיקים השואבים את כוחם מתערובת כזו. אולם העיקר שהאיסור הוא מכלל החוקים שבתורה שאין דעת אנוש יכולה להשיג את דעת הבורא שגזר על כך.

בהצלחה – מנשה ישראל