האם יש דרגות שונות באמונה?

שלום

למאמין המתלבט כמדומה אני שחסר לך רקע למושג ששמו `אמונה וביטחון`, וכי חושב אתה כי אמונה פירושו להאמין שהקב"ה ימלא את משאלות לבך, ולפי שלדעת רבותינו כיוון המחשבה הזאת הוא טעות גמורה, לכן אעתיק לך את לשונו הבהיר של גדול דורינו מרן החזון איש זצוק"ל בספרו אמונה וביטחון (פרק ב) וז"ל: "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג ביטחון, שם ביטחון המשמש למדה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג `חובה להאמין` -

בכל מקרה שפוגש את האדם ומעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא שניה - כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר ביטחון: ואין הוראה זו בביטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ד` וגמולותיו ית`:

 אבל עניין הביטחון הוא האימון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו ית`..., וכאשר האדם נפגש במקרה אשר לפי הנוהג שבעולם צפוי` אליו סכנה מדרכי הטבע לפחוד מטבעת העולם, וקשת רוחו ירפהו מלזכור שאין המקרה אדוניה לנו ושאין מעצור לד` מלהושיעו ולהכין מסבבים שיחליפו את כל המסובבים, וההבלגה בשעה הקשה הלזו ולהשרות בקרבו את האמת הידועה כי אין כאן לפניו שום פגע רע מיד המקרה רק הכל מאתו ית` בין לטוב בין למוטב, ואשר שורש אמונתו מפיגה פחדתו ונותנת לו אומץ להאמין באפשרות ההצלה, ושאין לפניו נטיה לרעה יותר מנטיה לטובה, עניין זה יקראוהו מדת הביטחון:

וממידת הביטחון להעמיד עצמו על נקודת האמונה אף בהעלותו על מחשבתו צד הייסורים ושיהיה לבו ער כי לא המקרה פגעתו, שאין מקרה בעולם כלל רק הכל מאתו ית`, וכמו שאמרו לוליינוס ופפוס [תענית י"ח ב`] ואנו נתחייבנו כוו` ואם אין אתה הורגנו הרבה הורגים יש לו למקום והרבה דובים כו`, וכל זה ממידת הביטחון: גם עילות של ההצלה שטבעת בני האדם להשתדל בהן משתנות אצל הבוטח, כי תחת לרדוף אחר נדיבים ושרים ולבקש תחבולות שווא, יפשפש הבוטח במעשיו ויפנה את לבו לתשובה תפלה וצדקה להעביר את רוע הגזירה:

ולהאמור האמונה והביטחון אחת היא, רק האמונה היא המבט הכללי של בעליה, והביטחון המבט של המאמין על עצמו, האמונה בבחינת הלכה, והביטחון בבחינת מעשה: נקל להיות בוטח בשעה שאין עיקר התפקיד של הביטחון, אך מה קשה להיות בוטח בשעת תפקידו באמת, נקל לשגר בפיו ובשפתיו את הביטחון, שהוא להלכה ולא למעשה, רק כמתענג על דמיונות מזהירים ומשמחים, ומרוב הימים הוא מטעה את עצמו ומטעה את אחרים, כי אמנם עלה על בני גילו במידת הביטחון, ולאמיתת הדבר משמש במידה זו להטבת חלומות נעימים על העתיד הכמוס:

 ואמנם בזאת יבחן אם פיו ולבו שווים, האם בוטח הוא באמת או אך למד לשונו לצפצף ביטחון, ביטחון, ובלבו לא קוננה, כאשר נפגש במקרה הדורש ביטחון, ואשר בשעה זו תפקידו של הביטחון לנהלו, להחלימו ולרפאותו, האם בשעה הקשה הלזו פנה אל הביטחון, ויבטח בו, או דווקא בשעה זו לא פנה אליו, ופנה אל רהבים ושטי כזב, אל אמצעים מגונים ותחבולות שוא: מדת האמונה יש בה מדרגות זה למעלה מזה וקטני אמנה ג"כ בכלל מאמינים, כיון שאינם בכלל הכופרים והמינים, אבל אמונתם חלושה, ואין פעולת אמונה שולטת עליהם, רק נגד עבירות היותר מפורסמות ואשר כל הצבור נזהרים בהן, ומהן שאמונתם יותר חזקה ופעולתה יותר ניכרת". עד כאן לשונו הזהב.

ונדמה לי שכשתחזור על האמור כאן כמה פעמים, קנית לך פרק נכבד במהות אמונה וביטחון שיהיה בהצלחה – מנשה ישראל