כללי - שאל את הרב

חיים אחרי למאה ועשרים

כ' כסלו התשע"ט | 28.11.18 00:00

שאלה

כתוב "ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה" הכוונה שאדם לא יחיה יותר מ120 שנה....

אבל היה אישה שחיה 122 שנים, מה ההסבר? קוראים לה Jeanne Calment

תשובה

שלום רב,

מה שכתוב בספר בראשית (פרק ו' פסוק ג) "ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה", אין הכוונה שמאותו זמן והלאה בני אדם לא יחיו יותר ממאה ועשרים שנה, שהרי מצינו שחיו אחר כך יותר מגיל זה (לדוגמא, אברהם אבינו נפטר בגיל 175, ויצחק אבינו נפטר בגיל 180, ויעקב אבינו נפטר בגיל 147), אלא הכוונה היא כמו שפירש רש"י שם, שהקב"ה אומר על אנשי דור המבול, שעד מאה ועשרים שנה אאריך להם אפי, ואם לא ישובו אביא עליהם המבול, ע"ש.

מקורות: וכן ראה להגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו עלינו לשבח חלק ה' (עמוד תשלב) שהביא מספר מגד גבעות עולם (עמוד ק) שכתב בשם מרן הגר"ח (מבריסק) זצ"ל, שאסור לומר שתחיה עד מאה ועשרים, דיש בזה איסור של קללה, שהרי יכול לחיות יותר, ונמצא שמקללו במה שמגביל לו את החיים עד מאה ועשרים. ושם הביא שגם הגאון רבי יעקב קמנצקי זצ"ל היה נגד מליצה זו לאחל לאדם לחיות רק עד מאה ועשרים, ע"ש. אמנם יש לציין לדברי רבינו אברהם מן ההר על נדרים (דף לב עמוד ב) שגיל ארבעים הוא סוף שליש הראשון מחיי האדם, שהם מאה ועשרים, ע"ש. וע"ע בספר תולדות אנשי שם (עמודים נד-נה) ובשו"ת אגרות משה חלק יורה דעה חלק ג' (סימן קמה).

בברכה,

הלל מאירס

דרגו את השאלה:

ממוצע 5 (92 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר