אמירת "נכון" לרב או להורה

לכבוד השואלת, 

לשון חז"ל: ולא מכריעו" (קידושין לא:). ופירש רש"י ז"ל : "אם היה אביו וחכם אחר חלוקין בדבר הלכה לא יאמר נראים דברי פלוני". כלומר, אם יש ספק באמיתת הדברים, לא יבוא הבן ויכריע כאשר האבא בספק, כי זה מראה שהבן יודע יותר מן האבא, ופוחת במוראו. 

ובשולחן ערוך מובא (יורה דעה סימן ר"מ סעיף ב'): "לא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר "נראין דברי אבא"." ונראה גם שם שמדובר באופן שפירש רש"י, שהיו "אביו וחכם אחר חלוקין בדבר", ואז כאשר הבן מכריע בספק נראה הדבר כפוחת בכיבוד האב. 

ונראה שלכוונה הזו לימדו אותך שלא לומר את המילה "נכון" בפני ההורים.

לכן נראה, שאם עונה באופן שאינו מראה כאילו שיודע יותר, ואינו אומר במצב שיש איזשהו מחלוקת של דעות, אלא רק כמסכים לדעה שהציע האבא, שמותר. 

בברכה, 

רב נחום