זוגיות - שאל את הרב

שבת או זוגיות?

כ"ה אדר א' התשע"ד | 25.02.14 14:04

שאלה

שלום. רציתי רק לדעת, אם בשביל לשמור על שלום בית צריך לוותר על עיניין שמירת השבת. בן זוגי לחיים לא שומר שבת ואני כן, וזה מונע מאיתנו להיות ביחד. אני מוכנה לוותר על העיניין (לא באופן מלא כמובן) כי אני מאמינה גדולה ויודעת שהכל מלמעלה ולא סתם פגשתי את הבחור. אבל מצד שני אין לי שקט נפשי- אין לי מצפון לחזור אחורה אחרי שאני כבר שנתיים שומרת שבת. מה צריך לעשות?! אשמח אם תענו לי, תודה.

תשובה

שלום וברכה

אין לך לוותר על המצווה היקרה והקדושה של השבת עבור חיים עם בן זוג.

גדולת מעלת השבת היא נשגבה עד מאוד והוא קרויה בת הזוג של עם ישראל כולו כמבואר בדברי חז"ל
תני ר"ש בן יוחאי אמרה שבת לפני הקב"ה רבש"ע לכל ימות השבוע יש בן זוג, {דהיינו ששת ימי השבוע הם זוגיים} ולי אין בן זוג א"ל הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך היינו דבור (שמות כ) זכור את יום השבת לקדשו.

בוודאי אין להשליך את בת זוגינו הנצחית - השבת עבור בן זוג שאינו מוכן שתשמרי שבת.

אמת שהבורא אכן זיווג אתכם יחד, אולם אין הסיבה כדי שחלילה תוותרי על השבת שהיא יסוד היהדות ושורש האמונה והדבר המחבר בינינו לבין בוראינו.

יתכן שהחיבור ביניכם נועד כדי לנסות ולהאיר את לב בן זוגך שגם הוא יתעורר לשמירת שבת, יתכן שמדובר בניסיון שבורא עולם מנסה אותך לראות עד כמה את מוכנה למסור את נפשך עבור אמונתך. אם תעמדי ביניסיון בוודאי תזכי לאור גדול וישועות גדולות ולזיווג הגון אמיתי כפי המיועד לך משורש נשמתך גבר ירא שמיים שומר שבת שתוכלי לבנות איתו את ביתך על אדני היהדות כרצון הבורא.

על כן אזרי כגיבור חלצייך והודיעי לחברך שעל השבת את לא מוותרת בשום דרך ובשום מצב, והברירה בידו להחליט אם הוא חפץ בך או לא.

מומלץ ביותר לנסות לשכנעו לבוא לנופש סופ"ש העוסק בענייני יהדות שכך יוכל להבין את הסיבה שאת מוסרת את נפשך למען השבת ואף אם לא יהיו לו את הכוחות לקבל על עצמו את השבת לפחות יניח לך לשמור את המצוות כראוי.

לסיום אעתיק לך את דברי החפץ חיים בגודל מעלת השבת כדי לחזקך בהחלטה הנכונה 

כתוב בתורה זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד וגו´ כי ששת ימים עשה ד´ את השמים ואת הארץ וגו´ הורה לנו ה´ בפסוק זה  שעניין השבת הוא שורש האמונה לידע שהעולם הוא מחודש ונברא ולא נעשה מעצמו  וכיון שה´ ברא הכול הוא האדון על הכול ואנחנו עבדיו ומחוייבים לעשות רצונו ולעבדו בכל גופינו ונשמותינו וממונינו כי הכול שלו והזהירה התורה על שמירת השבת י"ב פעמים ואמרו חז"ל כל המשמר את השבת כאלו מקיים כל התורה וכל המחלל השבת כאלו כפר בכל התורה כולה והכול מהטעם שהשבת היא שורש האמונה:
 
וכעין זה כתוב  ג"כ במדרש  א"ר אלעזר בר אבינא אמר הקב"ה לישראל אם תזכו לשמור שבת מעלה אני עליהם כאלו שמרתם כל מצות שבתורה ואם חיללתם אותו מעלה אני עליכם כאלו חיללתם כל המצות וכן הוא אומר שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע וכו´ דהיינו שההיפך משמירת שבת היא עשיית כל רע.
 
וראי את חומר העוון שיש באיסור חילול שבת דהלא ידוע שיש כמה חלקי עונשים על העונות יש עניינים שכשהאדם עובר עליהן הוא רק איסור עשה בלבד חמור מזה העונות שיש עליהן איסור לאו חמור מזה העונות שיש עליהן מיתה בידי שמים חמור מזה העונות שיש עליהן עונש כרת חמור מזה אותן שיש עליהן מיתה בידי אדם והוא מיתת חנק למעלה מזה אותן שעונשן הוא הרג בסייף למעלה מזה אותן שמיתתן בשרפה למעלה מכולם אותן שמיתתן בסקילה כי היא החמורה שבמיתות ועל עוון חילול שבת במזיד הלא מיתתו הוא בסקילה.
 
וגם עונש מחלל שבת הוא בסקילה כעובד כוכבים וכשהוא בלי התראה הוא עכ"פ בכרת מכל זה יוכל האדם לראות את גודל הענין של שבת וכן יש עוד כמה מאמרי חז"ל המפליגים מאד בעון חילול שבת. וז"ל הרמב"ם פ"ל מהלכות שבת, השבת ועבודת כוכבים כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה והשבת הוא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם לפיכך כל העובר על שאר המצות הרי הוא בכלל רשעי ישראל אבל המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודת כוכבים ושניהם כעובדי כוכבים לכל דבריהם וכו´ ע"ש.
 
וגם צריך לדעת הרמ"ח מצוות עשה שבתורה שהטיל ה´ על האדם לזוכרם ולשמרם הוא נגד הרמ"ח אברים שבאדם וכמו שישנם איברים שונים  יש מהם שאין הנשמה תלויה בהם כמו היד והרגל וכדומה שאפילו אם יחסרו אף שההפסד הוא רב מאוד מאוד אעפ"כ נקרא רק בשם בעל מום ויש שע"י חסרונותיו אינו יכול לחיות על פני תבל כגון שניתז ראשו או שנקרע סגור לבו ששם הוא מקור החיים.
 
כך הוא ג"כ בענייני המצוות שעליהן  כתוב אשר יעשה האדם וחי בהם ונאמר כי היא חייך ואורך ימיך ועוד פסוקים הרבה כהנה המורים לנו כי עיקר חיי הנפש לעוה"ב תלוי בקיום התורה יש מצוות שאפילו אם פשע האדם ועבר עליהם הוא נקרא לעוה"ב רק בשם בעל מום וגם זה גנאי גדול הוא לנצח דידוע מה שכתב הרח"ו בשער הקדושה  שהחבלה תימצא לנצח בנפשו באותו האבר שפשע בו על רצון ה´ ונמצא שאם לא הניח תפילין אף אם יקיים האדם את כל המצוות יהיה בעל מום בידו ונמצא כשיקום לעת התחייה כל ישראל יעמדו חיים וקיימים בכל אבריהם והוא יהיה בעל מום ביד השמאלי הזה לנצח שרק בזכות מצות התורה שאדם מקיים באבריו הם זוכים לחיות לעתיד חיי עולם וכל מצוה שברמ"ח מצות מחיה את האבר שברמ"ח השייך לו וכמו שאנו אומרים וחיי עולם נטע בתוכנו וכיון שעבר בשאט נפש על המצווה ההיא אין לו מי שיחיה את האבר ההוא וכמה יתמרמר אח"כ האדם ההוא ע"ז שהכל ידעו את גודל המרותו בד´ במצות תפילין.

וכן  אם יהיה בעל מום בשאר איברים ע"י שארי דברים שקלקל וכמו שכתוב בתרגום קהלת על הפסוק סוף דבר הכול נשמע דהיינו שלבסוף הכול יתפרסם לעיני כל ולכן את האלוהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ורצה לומר שמהרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה שנשמר האדם בימי חייו יבנה לעתיד כל האדם ונמצא כשיקום ויהיה בעל מום באיזה אבר או שיתקלקל לו איזה גיד מגידיו [המכונים נגד שס"ה לאוין שבתורה] יתבוננו הכל איזה מ"ע או לאו עבר בשאט נפש וכמה קלון וכלימה יסבול עי"ז לנצח.
 
ויש ענינים שהם נגד הראש והלב שהם עיקר חיות נפש הקדושה כמו אמונה בד´ ובתורתו וענין שמירת שבת דהוא ג"כ יסוד האמונה שאם יחסר לו עניינים ההם כבר נסתלק כל עיקר החיות מנפשו הקדושה וכשהוא חי בעוה"ז הוא חי רק בנפש הבהמית שלו ולא יהיה לו במה להקים בעת התחיה. וזכות שמירת שבת כהלכה מועיל למחול לו על כל עונותיו כמ"ש בגמרא כל המשמר שבת כהלכתו אפילו חטא כדור אנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

ע"כ העתקתי מדברי הרב הנ"ל.

חזקי ואמצי - בנימין שמואלי

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר