הכל צפוי אז איך הרשות נתונה?

לכבוד השואל, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

זהו בדיוק הנקודה. ב' הענינים של ידיעת הבורא ובחירתינו אינם סתירה אלא פרדוקס. 

איך אתה מסביר שאור יכול לעבוד לפעמים כמו גל ולפעמים כמו חלקיק? ולפעמים שניהם בבת אחת (כגון אם מחלקים את אותו זרם של אור, ועושים נסיון אחד המראה שהאור פועל כגל לצד האחד, ונסיון שני המראה שהאור פועל כחלקיק לצד השני)?

אלא שמציאות האור הוא פרדוקס: פירוש, שנראה בתפיסתינו המוגבלת כסתירה; אבל לאמיתו של דבר, יש יישוב (שהרי המציאות הזו קיימת). ואנחנו חיים עם הרבה פרדוקסים לאורך כל ימי חיינו (כגון הפרדוקס של חומר/חוסר חומר של האוטומים).

ולזה כייוונו חז"ל לומר: "הכל צפוי" כלומר, ידיעת הבורא מן העתיד קיים; ובכל זאת "הרשות נתונה", שיש לנו בחירה חפשית. 

ואע"פ שלנו נראה הדבר כסתירה, זהו רק למיעוט השגתינו את המציאות, וכמבואר ברמב"ם (הלכות תשובה פרק ו) וב"חובות הלבבות" (שער עבודת האלוקים פרק ח'); אבל לאמיתו של דבר, סתירה זו אינו אלא פרדוקס - פירוש, שנראית לכאורה כסתירה אבל יש לה יישוב.

בברכה,

רב נחום