אמונה - שאל את הרב

שלמה המלך ושיר השירים

ה' כסלו התשע"ו | 17.11.15 16:57

שאלה

שלום הרב. מה עונים לאדם שטוען ששיר השירים קשור לאהבת שלמה לנשים ח"ו, ואין בו סודות וכו'? וכן לגבי הטענה שעבד עבודה זרה. אם אפשר גם הוכחות מהכתוב, מכיוון שקצת קשה לאותו אדם עם אמונה בדברים לא כתובים. תודה רבה

תשובה

בס"ד
 
שלום וברכה,
 
האם יעלה על הדעת ששלמה המלך, החכם באדם, שכתב את ספר משלי וקהלת המלאים בדברי מוסר, יכתוב שירי אהבה על נשים?
 
כל הקורא את שיר השירים לאט ובעיון, יבחין מיד שהשיר חובן בתוכו משלים מסרים וסודות רבים מספור, שלא נועדו להבנה פשוטה:
"א,ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי."
" ג,ז הִנֵּה, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה--שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, סָבִיב לָהּ:  מִגִּבֹּרֵי, יִשְׂרָאֵל.  ג,ח כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.  {ס}  ג,ט אַפִּרְיוֹן, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן.  ג,י עַמּוּדָיו, עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן; תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם.  ג,יא צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ. "
 ה,ג פָּשַׁטְתִּי, אֶת-כֻּתָּנְתִּי--אֵיכָכָה, אֶלְבָּשֶׁנָּה; רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם."
"ה,ו פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר; נַפְשִׁי, יָצְאָה בְדַבְּרוֹ--בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי. "
" ח,ח אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ; מַה-נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ, בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר-בָּהּ.  ח,ט אִם-חוֹמָה הִיא, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף; וְאִם-דֶּלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז.  ח,י אֲנִי חוֹמָה, וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת; אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו, כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם.  {פ}"
"ח,יא כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת-הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים:  אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ, אֶלֶף כָּסֶף.  ח,יב כַּרְמִי שֶׁלִּי, לְפָנָי; הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת-פִּרְיוֹ.  ח,יג הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ--הַשְׁמִיעִנִי.  ח,ידבְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל, הָרֵי בְשָׂמִים".
  
האנשים שמצטטים את דברי היופי שנאמרו על הכלה בשיר השירים, שוכחים שרוב השיר מתאר למעשה את החתן שמסתתר ונעלם מן הכלה, ומספר באריכות את דברי הכאב והתשוקה של הכלה על דודה החתן:
"טז הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף-עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה.  יז קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים..." 
"ב,ג כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.  ב,ד הֱבִיאַנִי אֶל-בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.  ב,ה סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת--רַפְּדוּנִי, בַּתַּפּוּחִים:  כִּי-חוֹלַת אַהֲבָה, אָנִי.  ב,ו שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.  ב,ז הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:  אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ..." 
"ה,יב עֵינָיו, כְּיוֹנִים עַל-אֲפִיקֵי מָיִם; רֹחֲצוֹת, בֶּחָלָב--יֹשְׁבוֹת, עַל-מִלֵּאת.  ה,יג לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים; שִׂפְתוֹתָיו, שׁוֹשַׁנִּים--נֹטְפוֹת, מוֹר עֹבֵר.  ה,יד יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ; מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן, מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.  ה,טו שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז; מַרְאֵהוּ, כַּלְּבָנוֹן--בָּחוּר, כָּאֲרָזִים.  ה,טז חִכּוֹ, מַמְתַקִּים, וְכֻלּוֹ, מַחֲמַדִּים; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם..."
"ח,א מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי; אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא-יָבֻזוּ לִי."
והמשל של שיר השירים אף מסתיים באופן זה: "ח,יד בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל, הָרֵי בְשָׂמִים."
 
כפי שקל לראות, שיר השירים רחוק מלהיות "שיר אהבה" פשוט בין גבר לאשה. פסוקים רבים מספור בשיר לא יכולים להידרש כפשוטם המילולי, ונראה בבירור שמוצפנים בתוכם משמעויות עמוקות בדומה לפסוקים בספר משלי. גם תיאור האהבה שבין הדוד לכלה אינו מספר לנו סיפור אהבה רגיל, אלא סיפור של פרידה, של גלות, של קירוב וריחוק לא מובנים ולא מוסברים, של הסתר פנים פתאומי, וכן של התאחדות גדולה ומקודשת. לכן נוכל להבין מדוע חז"ל ראו בשיר השירים - שיר קודש, וחכמינו ז"ל ביארו אותו כמשל על כנסת ישראל. הכלה המייחלת לדודה החתן, הם בני ישראל המייחלים לבואו של ה' בגאולה השלמה, ולכן השיר מתאר באריכות את הגלות והסתר הפנים הקשה, ומתאר את האהבה העוצמה שבין ה' לעם ישראל,
 
הנה הרצאה חשובה על שיר השירים:
 
התנ"ך לעיתים קרובות מחמיר בתיאור החטאים של הנביאים הגדולים, כגון משה רבנו, אשר טעה להכות בסלע במקום לדבר אליו כפי שנצטווה, ועל כך נאמר לו: "יען כי לא האמנתם בי להקדישני"! האם יעלה על הדעת שמשה רבנו לא האמין בה'?! בספר יהושע מסופר כיצד כל עם ישראל נענש בגלל אדם אחד שגנב מן החרם.
שלמה המלך נשא נשים נוכריות, שעבדו עבודה זרה, ולכן הכתוב מחמיר ומייחס לשלמה חטא חמור זה. אולם כל ספריו של שלמה המלך מעידים עליו שלא סטה מהתורה, בפרט ספרו האחרון, הוא ספר קהלת המסיים במילים: "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"
 
כמו כן,
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה. 
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).
נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות חכמים:
http://www.hidabroot.org/he/article/2587
 

נא חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית". חשוב שתקרא חוברת קצרה זו, ותציע אותך גם לידידך.

 
בברכה,
דניאל בלס

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר