להכות בנים גדולים

לכבוד השואל, 

1. נכון - קידושין ל ע"א ברש"י ד"ה אדידך בלשון ב'; וכמבואר הטעם ברש"י שם שיש חשש שמא יבעט [הילד באביו], כלומר שמא יכה בחזרה או שיקנה הילד נטירה בלב נגדו. ואז אסור משום "לפני עיוור לא תתן מכשול" - כי נמצא שהאבא הוא עצמו הגורם לבנו להכות אותו או ללכת נגד מצות כיבוד אב ואם.  

2. מחלוקת (שם) בזמן הגמרא אם איסור זה התחיל מגיל עשרים וארבע והלאה או מגיל עשרים ושתים. 

אמנם שמעתי  ממורי במוסר הרב שלמה וולבה ז"ל שכהיום החשש שמא יבעט הבן הוא כבר מתחילת גיל הנערות (12-13) או אפילו מקודם (לפי שהילדים גדלים היום עם הרבה הרגשת עצמאות). ונמצא שכל ילד כיום יש למדוד אותו לפי מצבו האישי - אם כבר הגיע לגיל שההכאה מן האבא עוד יגרום לו שהוא עוד יתרחק מדרכי אביו וילך נגדו - מאז אסור.

ואפילו מקודם, ברור הדבר שה"הכאה" המותרת היינו בדרך של "חושך שבטו שונא בנו", וכמו שהסביר לנו  הרב וולבה ז"ל, שהכוונה היא "רק להגביה את השבט" -  כדי להביא משמעת בלב הרך של הילד, אבל לא להשתמש בו ולהוריד אותו להכות בו הכאה אמיתית בשבט ח"ו. ומובן מאליו שהמכה את בנו שום הכאה יתירה או בכח יתר, נכנס כבר בקלות לבחינה של התעללות שכמובן אסור על פי תורה.

3. ראה תשובה 1 לעיל. 

בברכה, 

רב נחום