מה משמעות יום עשרים בסיון - הקשר ליום הכיפורים

שלום וברכה

בימי מסעות הצלב השני (בשנת ד` אלפים תתקל"א) הוציאו להורג ביום כ` סיון שלשים ואחד מיהודי בלוייש, ואז גזר רבינו תם צום ומספד חמור, ושלח אגרות לכל ארץ צרפת לקיים עליהם דברי הצומות וזעקתם, וכך כתב רבינו אפרים מבונא שבעשרים בסיון קבלו תענית כל קהילות צרפת וריינוס במצוותו של רבינו תם וזכרם לא יסוף מזרעם.

אך תענית זה נשכח במרוצת הדורות, עד שגלגלו חובה ליום חייב ובשנת ה` אלפים ת"ח היה ביום זה שיא הפרעות של קוזקי חמילנצקי ימ"ש, וקורות גזירה זאת רשמם בפרטות רבינו הש"ך והובא בספר שבט יהודה. ואז נתאספו `וועד ארבע ארצות` בשנת ה` תי"א וקבעו יום זה לתענית, ובטורי זהב (או"ח תקסו ס"ק ג) מבואר שקבעוהו מנהיגי שלש הארצות בצירוף גאונים לתענית חמור וקבוע, אפילו יותר מתענית בה"ב שאחרי פסח וסוכות, ולכן יש לקרות בו ויחל אף אם חל בשני וחמישי עיין שם, ובמגן אברהם (סוף סימן תקפ) כתב: "נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטיה, רפא שבריה כי מטה".

ומן הנכון לציין לדבריו המפורסמים של הרה"ק בעל אוהב ישראל זצ"ל כמובא בספה"ק אוהב ישראל (ליקוטים חדשים מטות) בזה הלשון: "גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח [האוהב ישראל] זצללה"ה דרוש גדול ביום כ` סיון ולא זכר כי אם אלה הדברים, כ` סיון הוא התחלה על יום הכיפורים, אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יום הכיפורים כראוי ונכון, וסימנך: `כי יד על כ"ס י"ה` (שמות יז טז) - כ"ס ראשי תיבות כ` ס`יון, י"ה ראשי תיבות י`ום ה`כפורים". בהצלחה - מנשה ישראל