אפרת ברזל

החלטתי שאם אני לא אאתגר אינטלקטואלית את עצמי, ואחדש ואלמד על המלחמה ההיא, כל פעם מזווית אחרת, איש לא יעשה את זה במקומי. מבחינתי, זה לא לשכוח

פתאום הבאתי שימת לב לעובדה, ששפת הפנקס היא קצת כמו אופניים. זאת שפה שאם פעם ידעת לדבר אותה, את לעולם לא שוכחת. אז ניסיתי לאט לאט לשנות מלל, קודם כל בתוך עולמי הפנימי

הוא פחד שאני אצא הזויה, שמר עלי. "אבל אם הרב זילברשטיין בלוויה של הרב קנייבסקי, בוחר לספר דווקא על זה, את יכולה מעכשיו לספר, את יכולה גם לכתוב על זה"

תכננתי מה אני מוכרת לגוי, והיללתי בקול רם בבית את נפלאות השיטה הישנה שלי שאחד מסעיפיה הם שאמא לא מרשה לאכול בבית הזה אלא ליד השולחן, וכמה זה מקל עלי

אנשים שבנו בנו זיכרונות משותפים, מה הוא האדם אם לא סך זיכרונותיו, וחושבת כמה החברות שלי, אלה שנבחרו עלי בקפידה, מה אספתי מכל אחת מהן במהלך השנים בהן אנחנו גדלות יחד

הילד הזה מגן מיקי הוא היום אברך בישיבת לומז'ה, אז הלכתי לבקר בבניין המיוחד הזה, שכבר מזמן אהבתי

הסיפור על סבתא גוטק'ה, המטבח הקטן מאחורי המטבח אצל ההורים, ואיך כל זה קשור לטור מהשבוע שעבר?

אפרת ברזל משוחחת עם אורית אטיאס, אם לעשרה ילדים וגרושה, על התחושות שמלוות אמא לילדים כאשר נוצר צורך בגירושין, הקושי, הרגשות המורכבים, והתקווה

אפרת ברזל צפתה בהצגה של סיפורי הבעל שם טוב, וכעת היא משוחחת עם שלוש נשים מיוחדות. איך נעשים בעלי תשובה, איך נולדים מחדש, ומה מקומם של סיפורי חסידים?

פורים הוא בשבילי יום תפילה רציני. כבר עכשיו, באדר, אני מתכוננת בשמחה, כי אמרו וצריך, ליום הגדול. מחשבת ובודקת אם תכליתי כאן מתממשת ונערכת ל"שיפור הסיפור" כל העת

כמה הפוכה יכולה להיות המציאות כשאתה מסתכל עליה בכיוון הנכון. מנחם והדסה קובר מספרים על בנם הבכור, ילד תסמונת דאון שחלה בלוקמיה וקיבל שתי תרומות מח עצם מאחיו הקטנים

הם חיכו להמראה, והוא צעק כשהוא מצביע מהחלון, "הנה מטוס, הנה מטוס". "נכון", היא ענתה לו, "אבל גם אתה בתוך מטוס". את זה הוא לא הבין, את זה הוא לא קלט. הטור השבועי של אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם אילנית לנגר, מורה לריקוד, שלקחה את העולם המורכב של תנועות, שירים, זמרה ומחול, והכניסה קדושה לתוך התנועה

אפרת ברזל משוחחת עם רותי רוזנפלד, אמא ל-12, משוררת ופסיכותרפיסטית, שאחת מבנותיה העמידה אותה במקום מאתגר במיוחד. האזינו

משום מה אנחנו מבלבלות לפעמים את הרצון לשמח את אמא, או לרצות שהיא תהיה גאה בנו, עם תנאי פרפקציוניזם קשוחים מולה

אולי באמת, הכי כדאי, לערבב את שתי השיטות ודי. להיות קצת מסיימת וקצת בוהה, להיות קצת מאורגנת וקצת מעופפת, קצת בת דודתי וקצת אני

אנחנו, אם מעירים לנו משהו, זה צריך להיות ברכות, בעדינות, כי אם מעירים לנו ברכות, בעדינות, אנחנו הראשונות שנחליף מיחם אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם סיגל מאור, אמנית רבתחומית; הילה אלשיך, אמנית בעץ; ותמי שלזינגר, מנחת סדנאות של יצירה מהטבע - על אמנות, צמיחה וחיבור לטבע

ועברו השנים, התחתנו עוד ילדים, הגיעו נכדים. לילדה עם המגירה כבר לא היה כוח לבית הגדול עם ההרבה חדרים. הם עברו לדירה קטנה יותר, כזו במפלס אחד, ארבעה חדרים, מטבח מיוחד

הוא אמר לי: "אתם תהיו בסדר", ואמרתי לו: "אבל אבא, אנחנו צריכים אותך פה". אפרת ברזל משוחחת עם בנותיו של הרב אדרת זצ"ל, שנהרג בתאונת דרכים

יש ילדות שאין להן כבר כוח שוב להיכנס לסוד ולראות מה שלומו. סוד שלא עושה להן טוב, והן היו רוצות שהוא ילך מחייהן החוצה, או שלא היה בא בכלל

אפרת ברזל בתוכנית מיוחדת וארוכה במיוחד, על ילדים שעוברים נידוי חברתי, על הקשר בין הורים וילדים, ואיך נוכל להיות קרובים יותר ולדבר על הקשיים שלנו

איך משדכים לבעלות תשובה? טעימה קטנה מתוך התכנית "פתוח" עם אפרת ברזל - שיחה מרתקת על שידוכים ושדכניות בעולם התשובה. צפו

חלוקת זמן, בושות, זמן אישי ואהבת אחים: אפרת ברזל מארחת אחיות לילדים אוטיסטים לשיחה מרתקת

מבחוץ, לא רואים על אותו האדם שהגיע אליו רגע של קסם, כלום. אבל האדם על עצמו יודע שהגיע רגע כזה. באותו הרגע הוא נראה אדם רגיל לחלוטין, אבל בתוכו מתרחש קסם

כן, יש מקצוע כזה. אפרת ברזל בשיחה עם אפרת יפה, טרנדולוגית, על הדבר הבא – מי קובע אותו, איך קובעים אותו, ולמה?

אחד המשפטים הכי חזקים ומאפסי חיים הוא משפט שאמרה הרבנית רבקה יפה שליט"א, אשתו של זקן המשגיחים זצוק"ל הרב דב יפה, משפט שהיא הפנתה אל בעלה, ענק התורה, בלוויה שלו, היא פנתה אליו ואמרה לו, "כל החיים התכוננת לרגע הזה"

אפרת ברזל משוחחת עם מלכה זלושינסקי, תרפיסטית, אמנית ומרצה ב"נפש יהודי", ועם גבירה מילווארם, מנכ"לית ארגון "תמך", על עוצמה נשית יהודית

"הם לא רצו להיות מדרגות. החומר הזה ביקש להיות בסיס לגמרות", עניתי לו, לאורח בשבת, על השאלה מי עיצב את ארון הספרים הזה. עיצב אותו הוויתור, עיצבה אותו האמונה. הטור השבועי של אפרת ברזל

אמרתי לבנות שאני אקריא כמה משפטים שקשורים אליהן ואל אמותיהן. תפקידן היחיד יהיה לצעוק לי בחזרה, אחרי כל משפט, נכון בקול חזק או לא נכון בקול חלש