פרשת וישב

יוסף מוקיר טובה

אם ניל ארמסטרונג טבע את המשפט "צעד קטן לאדם - צעד גדול לאנושות", מלמדנו יוסף הצדיק בפרשה: "צעד קטן בין אדם לאדם - השפעה גורלית בין אדם לבוראו"

| י"ט כסלו התשע"ה |
אא

"וואו, תראה איזה טילים מבריקים ויפים, ממש כמו חדשים", התפעל לוחם חיזבאללה באוזני חברו למראה שני טילים ישראלים שלא התפוצצו לאחר מלחמת לבנון השנייה. הוא רצה לגעת בהם מקרוב.

החבר לא אהב את הרעיון, יש להם משימה לדווח על מיקומי הנפילות שלא התפוצצו.

"אם אחד מהם יתפוצץ מה נגיד למפקד?" שאל בהיגיון.

הלוחם לא התרגש: "נגיד לו שמצאנו רק אחד".

                                                 ***

ניסיונו הקשה של יוסף עם אשת פוטיפר בפרשתנו, העמיד את כל עתידו הרוחני על חודה של מעידה. כפי שמתארים חז"ל בתלמוד (סוטה לו:) שנגלתה לו דמות דיוקנו של אביו ואמרה לו: "עתידין אחיך שייכתבו על אבני אפוד, ואתה ביניהם. רצונך שיימחה שמך מביניהם?!"

יוסף מקבל תעצומות נפש להתגבר על הניסיון הקשה, ובורח החוצה בלא להתעמת ישירות מול אשת פוטיפר. אך לניסיון מר זה, קדמו שכנועיה הרבים של אשת פוטיפר ליוסף. נקודה מעניינת היא תשובתו של יוסף לפיתוייה: "הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי. איננו גדול בבית הזה ממני, ולא חשך ממני מאומה, כי אם אותך באשר את אשתו, ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים?!"

רבינו משה, האלשיך הקדוש, עומד על כפל לשון בדבריו של יוסף. המילים "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת", ו"חטאתי לאלוקים", טומנים בחובן בעצם את אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

מוקיר טובה (אילוסטרציה: shutterstock)

סיפור מיוחד שמעתי השבוע מהגה"ח רבי משה שיינערט שליט"א, מזקני תלמידיו של הגאון האדיר רבי אהרן קוטלר זצ"ל בלייקווד:

פחד מצמית ומשתק מפני כלבים היה לו לרבי אהרן קוטלר. בשל כך, היה מסתובב ראש הישיבה כשמטריה בידו, גם בימות הקיץ. אם יהין כלב עז-פנים וחצוף לתקוף את ראש הישיבה, יקבל מנה אפיים מן המטריה הגדולה...

באחד הימים יצא רבי אהרן מבניין הישיבה, ומולו מגיח כלב. רבי אהרן עשה חשבון בלבו: אפקט התקיפה בהפתעה חזק הוא ביותר, טרם יקדים הכלב לנשוך אותי, אתן לו מכה בראשו ואברח. אך תקוותו של הרב נכזבה. הכלב ספג את המכה ולא הסכים לעבור על כך בשתיקה. סדרת נביחות רועמות הדהדה בחלל, והכלב ניסה בכל דרך אפשרית לקפוץ על הרב.

מי שהציל את המצב היה "בּוֹנִי". בוני זה, היה עובד גוי של הישיבה, והוא בדיוק עבר במקום. מיד קפץ על הכלב, סילקו לאלתר בבושת פנים, והציל את רבי אהרן מגורל קשה.

"כל ימיו", סיים רבי משה שיינערט בהתפעלות, "הכיר רבי אהרן טובה לגוי זה, בכל בוקר הקדים לו שלום, ודאג לכבדו במנות כבוד שעבור הגוי היוו עולם ומלואו". החיוך שעל פני רבי משה מתרחב: "כל זה בגלל שהוא הציל אותו מנביחותיו הקלושות של כלב פינצ'ר שבקושי הגיע לגובה נעלו של ראש הישיבה". 

זהו ביאורו של האלשיך הקדוש לכפל הלשון של יוסף, והנה הדברים בלשון קדשו: "איך אעשה הרעה הגדולה הזאת - להיות כפוי טובה. ומה שקראתיה "גדולה" הוא, שמהיותי כפוי טובה לבשר ודם, אבוא להיות כפוי טובה לה'. כמו שאמרו חז"ל: הפה שאמר לא ידעתי את יוסף, אמר לא ידעתי את ה'... [וכך יתבאר הפסוק] 'ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת' - להיות כפוי טובה לבשר ודם, שאם כה אעשה אהיה גם כפוי טובה לה', וזהו 'וחטאתי לאלוקים'".

כך גם כתבו חז"ל במילים מפורשות (מדרש הגדול שמות ח): "כל הכופר בטובתו של חברו, לבסוף כופר בטובתו של מקום". אם אינו מרגיש חובת השבה והכרה - ולו ברגש פנימי בליבו ובהבעת תודה - לחברו, מדוע שיחוש את חסד ה' עימו? הוא בטוח שחייבים לו הכל.

                                                 ***

צמד המילים "אסיר תודה", אינו רק מליצה שנטבעה בעולם כביטוי נאה, הוא מושג מחייב לכל דבר ועניין - לפי ערך הטובה שנעשתה לנו על ידי הזולת.

כשם שברור לנו שטיל אחד שיתפוצץ - יגרום לפיצוצו של הטיל השני, כך גם הכרת הטובה שלנו לזולת שגמל עימנו חסד, כרוכה בחיבור בל יינתק להכרת תודתנו לאבינו שבשמים.

ככל שנעריך ונוקיר את החסדים והטובות שנעשו עבורנו על ידי הסובב, נייקר ונודה לאין שיעור על חסדיו הבלתי נגמרים של הבורא.

לע"נ הצדקנית מרת גילה חיה בת מרים ז"ל

 


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (83 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים