דמויות ביהדות

תולדות מרן ה"בית יוסף" זצ"ל

תולדות, הנהגות, אמרות וסיפורי קודש אודות מרן ה"בית יוסף". יום פטירת הצדיק: י"ג בניסן

| כ"א אלול התשע"ד |
אא

תולדות מרן ה"בית-יוסף" זצ"ל 

 

 

...ומנהגינו לומר ברוך שאמר, אחר ה' מלך ומזמור השמים מספרים, ובשבת אחר הלל הגדול, ומשמע מדברי א"ח שאין אומרים מזמור "השמים מספרים" בחול, וכן נראה מדברי הזוהר פרשת תרומה דף קל"ו-קל"ז...

ב"י על טושו"ע, או"ח סימן נ', ד"ה בזמן

 

...ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב"י המפליג כל כך באיסור הנחתם (של תפילין בחול המועד).

ב"י על טושו"ע, או"ח סימן ל"א, ד"ה וחולו

 

...והתוספות כתבו שם ר"י אומר דיש בפסיקתא במעשה דרבי ישמעאל בן אלישע כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ואומרים אמן יש"ר בקול רם מבטלין גזירות קשות עכ"ל נראה שצריך לענות בקול רם, והכי איתא בספר הזוהר וגם כתוב שם טעם למה נתקן בלשון ארמי וז"ל בפרשת תרומה תא חזי קדושתא לאו איהי כשאר קדושתא... ומכאן יש להתבונן כמה יש לכוין בקדיש וכמה יש להשתדל לענות אותו, והכי מוכח עוד שם (בזוה"ק) בפרשה הנזכר...

ב"י על טושו"ע, או"ח סימן נ"ו, ד"ה אהא

 

...אבל בספר הזוהר כתוב שאין היחיד אומר קדושת יוצר ואפילו קדושת ובא לציון שבלשון הקדש אין היחיד אומר אותה וז"ל בפרשת תרומה... עכ"ל, ואע"פ שהעולם נהגו לומר קדושת יוצר ביחיד, נלע"ד שמאחר שאין דבר זה מפורש בתלמוד יש לנו לתפוס כדברי הזוהר וכמו שכתבתי בסימן ל"א בדין הנחת תפילין בחוה"מ...

ב"י על טושו"ע, או"ח סימן נ"ט, ד"ה וכתב

 

...וכן כתוב בספר הזוהר פרשת וישב על פסוק ויאמר האיש נסעו מזה, ועוד כתובים שם בנטילת ידים שחרית חידושין שאינם נמצאים בפוסקים וז"ל ר"ש פתח... וקצת מזה כתוב (בזוה"ק) פרשת מקץ על פסוק ויכר יוסף את אחיו... ויש לתמוה שבפ' ויקחו לי תרומה על פסוק ועשית שולחן כתוב (בזוה"ק) וז"ל: מיא אינון.. ושני מאמרים אלו נראים כסותרים זה את זה, ואפשר שיש חילוק בין נט"י שחרית לנט"י לאכילה, דבנט"י שחרית כיון שהם טמאות מסטרא מסאבא דשרייא עלייהו אי הוי נטיל בקדמיתא שמאלא בימינא היה נראה כאילו סיטרא דימינא משמש לסיטרא אחרא לפיכך בעי לנטולי בקדמיתא ימינא משמאל כמ"ש בפרשת וישב, אבל בנט"י לאכילה שידיו הם טהורות ואינו נוטל אלא לתוספות קדושה צריך ליטול תחילה יד שמאל מיד ימין מהטעם שכתב בפרשת תרומה, ויש לפרש שלעולם תחילה נוטל יד ימין מיד שמאל בין בנט"י דשחרית בין בנט"י דאכילה כמ"ש בפרשת וישב ומ"ש בפרשת תרומה מאן דנטיל מיא בידיה וכו' היינו לומר שנוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על יד ימינו.

בית יוסף על טושו"ע, או"ח סימן ד', ד"ה ומשמע

 

סתרי תורה במשנת ה"בית יוסף"

ראיתי האשכנזים נוהגים ליטול ידיהם בעת נשיאות כפים אע"פ שכבר נטלו ידיהם שחרית ושמעתי שכן היו עושים ג"כ בספרד ושהיו הלויים יוצקים מים על ידיהם ולא הייתי יודע מאין להם דבר זה ליטול על ידי הלויים, עד שזיכני ה' ומצאתי מפורש במדרש הזוהר פרשת נשא וז"ל: תנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי ליתוסף קדושה על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי ע"י דקדישא, מא קדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמיא מן ידוי דכתיב וקדשת את הלויים הא אינון קדישין... מכאן כל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושה ולא יטול קדושה דמיא מבר נש אחרא דלאו קדישא, וכתוב עוד שם ובצניעותא דספרא לוי דאתקדש, כהנא בעי לאתקדש בקדמיתא עד כאן, וכן ראוי לנהוג.

ב"י על טושו"ע, או"ח סי' קכ"ח, ד"ה ורבינו


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (87 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים