בקומה השניה מאחורי הדלת

אַ יִידִישֶׁע מָאמֶע

שולה היא קשישה ערירית, המתגוררת בגפה וכמהה למעט קשר עם העולם. מידי שבוע, מגיעה אליה לביקור אישה נחמדה ולא מוכרת, ובכך מחיה את נפשה. יום אחד קורה משהו מצער שמשנה את כל התמונה...

| כ"ה אב התשע"ד |
אא

שׁוּלָה יוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתָהּ עַל כִּסֵּא הַנַּדְנֵדָה וּמַבִּיטָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַגָּדוֹל הַצּוֹפֶה עַל הָרְחָבָה. הַ'מַּקֵּל סַבָּא' – לֹא הַמַּמְתָּק, אֶלָּא הַמַּקֵּל הָאֲמִתִּי – שָׁמוּט לְיָדָהּ עַל הָרִצְפָּה. עֵץ הָאֱגוֹזִים הַגָּדוֹל מַסְתִּיר לָהּ אֶת הַגִּנָּה שֶׁמִּתַּחַת לַבַּיִת, וְהִיא אֵינָהּ מַצְלִיחָה לִרְאוֹת אֶת הַיְלָדִים הַמִּשְׁתּוֹבְבִים לְמַטָּה בֶּחָצֵר. צִפּוֹר קְטַנָּה מִתְקָרֶבֶת אֶל הָעֵץ וּמַתְחִילָה לְכַרְסֵם בֶּאֱגוֹז אֶחָד בִּלְתִּי בָּשֵׁל, וְשׁוּלָה נֶאֱנַחַת: "אוֹי, הַצִּפֳּרִים הַלָּלוּ לֹא יַשְׁאִירוּ כְּלוּם עַל הָעֵץ." עוֹד חֲבוּרָה שֶׁל צִפֳּרִים מִתְקָרֶבֶת וּמְחַפֶּשֶׂת אֱגוֹזֵי פֶּקָאן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִבְשִׁילוּ. כֻּלָּן חוֹגְגוֹת עִם הָאֱגוֹזִים, וְרַק שוּלָה רוֹטֶנֶת: "הַצִּפֳּרִים שֶׁל הַיּוֹם!"

מִבַּעַד לְרֶוַח קָטָן שֶׁנּוֹצַר בֵּין שְׁנֵי עָלִים הִיא דַּוְקָא כֵּן מַצְלִיחָה לִרְאוֹת שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים רָצִים, אֲבָל גַּם זֶה מַרְגִּיז אוֹתָה. "לָמָּה הֵם כָּל כָּךְ מְלֻכְלָכִים? לָמָּה הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶן אֵינָן יְכוֹלוֹת לְנַקּוֹת אוֹתָם קְצָת?"

הַשַּׁעַר שֶׁל הֶחָצֵר שׁוּב פָּתוּחַ וְשׁוּלָה פּוֹחֶדֶת שֶׁאֵיזֶה יֶלֶד שׁוֹבָב יִבְרַח מִן הֶחָצֵר הַיְשֵׁר לַכְּבִישׁ. הִיא לֹא תּוּכַל לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אֲבָל לָמָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַשַּׁעַר צָרִיךְ לִהְיוֹת פָּתוּחַ? אֵיפֹה הָאַחֲרָיוּת?

הִנֵּה, יֶלֶד אֶחָד כְּבָר מִתְקָרֵב אֶל הַשַּׁעַר, וְשׁוּלָה יוֹדַעַת שֶׁעוֹד רֶגַע הִיא פָּשׁוּט תִּצְעַק: "הֵי!!! שֶׁל מִי זֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה? הוּא עוֹד רֶגַע בּוֹרֵחַ לַכְּבִישׁ?"

אֲבָל שׁוּלָה מַחְלִיטָה שֶׁהַיּוֹם הִיא לֹא צוֹעֶקֶת. מַסְפִּיק צָעֲקָה כְּבָר בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. בִּמְקוֹם זֶה הִיא תִּסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן, וְכָךְ לֹא תִּרְאֶה אֶת הַצִּפֳּרִים וְלֹא אֶת הַיְלָדִים.

שׁוּלָה סוֹגֶרֶת אֶת הַחַלּוֹן. הִיא מַבִּיטָה לְתוֹךְ הַבַּיִת וּמַחְלִיטָה לְהַנִּיחַ בַּמַּעֲרֶכֶת אֶת הַדִּיסְק שֶׁל הַ'יִּידִישֶׁע מָאמֶע', וּלְהַקְשִׁיב לַמִּלִּים הַיָּפוֹת.

שׁוּלָה מְחַיֶּכֶת לְעַצְמָהּ כַּאֲשֶׁר הִיא מִתְקָרֶבֶת לַמַּעֲמָד שֶׁל הַדִּיסְקִים וּבוֹחֶרֶת לְעַצְמָהּ אֶת הַדִּיסְק. חַוָּה (זוֹ חֲבֵרָה טוֹבָה שֶׁלָּהּ מִפֶּתַח תִּקְוָה, שֶׁפַּעַם בְּשָׁבוּעַ הֵן מְדַבְּרוֹת בַּטֶּלֶפוֹן) צוֹחֶקֶת עָלֶיהָ כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת אֶת הַמִּלָּה 'דִּיסְק', כִּי כְּשֶׁאִשָּׁה בַּגִּיל שֶׁלָּהּ (תִּשְׁעִים וָחֵצִי) אוֹמֶרֶת אֶת הַמִּלָּה הַזּוֹ, הִיא בָּטוּחַ מִתְכַּוֶּנֶת לִפְרִיצַת דִּיסְק אוֹ לְפָחוֹת לְדִיסְק שֶׁחוֹתְכִים אִתּוֹ בַּלָּטוֹת וַאֲבָנִים.

אֲבָל הִיא אוֹמֶרֶת דִּיסְק וּמִתְכַּוֶּנֶת לְדִיסְק שֶׁל מוּזִיקָה וּמַנְגִּינוֹת. הַדִּיסְק מַזְכִּיר לָהּ כָּל כָּךְ אֶת הַתַּקְלִיט הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ שָׁמְעָה מוּזִיקָה כְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה מַמָּשׁ, עַד שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אֶת הַדִּיסְקִים אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הַקַּלָּטוֹת. רַק חֲבָל שֶׁאֵין לָהּ מִישֶׁהוּ שֶׁתּוּכַל לְסַפֵּר לוֹ אֶת זֶה עַכְשָׁו.

שׁוּלָה מַנִּיחָה אֶת הַדִּיסְק בַּמָּקוֹם שֶׁלּוֹ, וּמַבִּיטָה אֵיךְ הוּא מַתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב, בִּתְחִלָּה בְּאִטִּיּוּת וְאַחַר כָּךְ יוֹתֵר מַהֵר וְיוֹתֵר מַהֵר... כְּמוֹ הַתַּקְלִיט עַל הַפָּטֵיפוֹן לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה!

הַמִּלִּים פּוֹרְצוֹת מִתּוֹךְ הָרַמְקוֹלִים:

"אַ ײִדישע מאַמע, עס גיבט ניט בעסער אין דער װעלט, אַ ײִדישע מאַמע, אױ, װײ, װי ביטער װען זי פעלט! װי שײן און ליכטיק איז אין הױז, װען די מאַמע איז דאָ; װי טרױעריק פינצטער װערט װען גאָט,  נעמט איר אױף עולם הבא!"

שׁוּלָה מִתְרַגֶּשֶׁת כְּשֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת עַל הָאִמָּא הַיְּהוּדִיָּה (אָ-יִידִישֶע מָאמֶע), הַטּוֹבָה שֶׁבָּאוֹצָר/ אִמָּא יְהוּדִיָּה, אוֹי, כַּמָּה מַר כְּשֶׁהִיא תֶחְסַר!/ כַּמָּה יָפֶה הַבַּיִת וּמוּאָר, כַּאֲשֶׁר הָאִמָּא נִמְצֵאת בּוֹ/
כַּמָּה עָצוּב וְקוֹדֵר כַּאֲשֶׁר הִיא הוֹלֶכֶת... (תַּרְגּוּם)

שׁוּלָה מִצְטָרֶפֶת לַשִּׁירָה בְּקוֹלָהּ הָרוֹעֵד. הוֹ... הִיא אוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה. הִיא עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם, וּמִתְנַדְנֶדֶת בְּאִטִּיּוּת לְקוֹלוֹ שֶׁל הַכִּנּוֹר הַמְיַבֵּב הַפּוֹרֵץ מִן הַדִּיסְק. אַ אִידִישֶׁע מָאמֶע...

'אֶשְׁאַל, וְאִם אֶפְשָׁר עֲנוּ לִי מִי שֶׁיָּכוֹל:

בְּאֵיזֶה רְכוּשׁ יָקָר מְבָרֵךְ הָקֵל אֶת הַכֹּל?

לֹא תִּקְנֶה אֶת זֶה בְּכֶסֶף, זֶה נִתָּן חִנָּם,

וְעִם זֹאת כְּשֶׁמְּאַבְּדִים, זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת כַּיָּם...'

(איך װיל ביי אייך אַ קשיא פרעגן, זאָגט מיר װער עס קען: מיט װעלכע טייערע פאַרמעגנס, בענטשט גאָט אַלעמען?)

הַכִּנּוֹר פּוֹלֵט אֶת יִבְבוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, הַנִּגּוּן מוּאָט. הַשִּׁיר נִגְמָר.

שׁוּלָה פּוֹנָה אֶל מַעֲרֶכֶת הַדִּיסְקִים וְלוֹחֶצֶת שׁוּב עַל הַלַּחְצָן שֶׁל הַ'פְּלֵיי'. הִיא דַּוְקָא מִסְתַּדֶּרֶת מְצֻיָּן עִם הַמַּכְשִׁירִים הָאֵלֶּה, וְשֶׁלֹּא יַגִּידוּ שֶׁאֲנָשִׁים מֵעַל גִּיל תִּשְׁעִים לֹא מִסְתַּדְּרִים עם מַעֲרֶכֶת סְטֵרֵיאוֹ!

וְשׁוּב פּוֹרֶצֶת הָאִידִישֶׁע מָאמֶע לַסָּלוֹן שֶׁל שׁוּלָה, וְהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בַּדִּיסְק הֶחָג סְבִיב עַצְמוֹ בִּמְהִירוּת.

* * *

בַּבֹּקֶר קָנְתָה לָה מַטִּילְדָה הָעוֹזֶרֶת שֶׁלָּהּ אֶת כָּל מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה. יֵשׁ לָהּ חָלָב בַּמְּקָרֵר וְלֶחֶם וּגְבִינָה, וַאֲפִלּוּ הָעוּגִיּוֹת שֶׁלָּהּ, וְלֹא חָסֵר לָה עַכְשָׁו כְּלוּם!

"לֹא חָסֵר לִי עַכְשָׁו כְּלוּם!" אוֹמֶרֶת שׁוּלָה לְעַצְמָהּ, וּמְפַזֶּמֶת שׁוּב: "װי שײן און ליכטיק איז אין הױזװען די מאַמע איז דאָ". אֲבָל כְּשֶׁהַשִּׁיר נִגְמַר בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, הִיא כְּבָר לֹא לוֹחֶצֶת שׁוּב עַל כַּפְתּוֹר הַהַפְעָלָה. גָּמַרְנוּ!

הִיא מַחְלִיטָה לִבְדֹּק אֵיךְ מַטִּילְדָה נִקְּתָה הַיּוֹם אֶת הַבַּיִת; מַעֲבִירָה אֶצְבַּע עַל הַשִּׁדָּה הַחוּמָה, וּבוֹדֶקֶת הֵיטֵב אֶת הָאֶצְבַּע. לֹא. אֵין אָבָק! הַתְחָלָה יָפָה. הִיא מִתְקָרֶבֶת לַחַלּוֹן וּמַבִּיטָה דַּרְכּוֹ, רוֹאִים מְצֻיָּן! אֲפִילוּ יוֹתֵר מִדַּי טוֹב, הִנֵּה שׁוּב הִיא רוֹאָה אֶת הַצִּפֳּרִים הַלָּלוּ עַל עֵץ הַפֶּקָאן.

מִן הַכִּיּוֹרִים עוֹלֶה נִיחוֹחַ שֶׁל עֵץ אֳרָנִים, וְשׁוּלָה רוֹאָה שֶׁהַכִּיּוֹר מַבְרִיק. מַטִּילְדָה עָשְׂתָה הַיּוֹם עֲבוֹדָה נֶהְדֶּרֶת! אֵין לָה שׁוּם סִבָּה לְהִתְלוֹנֵן וּלְהֵאָנֵחַ! הַכֹּל בַּבַּיִת מְסֻדָּר וּמְאֻרְגָּן בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת. לֹא כּוֹאֵב לָהּ כְּלוּם.

וּמַה בֵּינְתַיִם? הִיא כִּמְעַט חוֹזֶרֶת אֶל הַחַלּוֹן, אֲבָל הִיא בְּטוּחָה שֶׁבָּרֶגַע שֶׁתַּעֲשֶׂה זֹאת, מַשֶּׁהוּ בַּחוּץ יַרְגִּיז אוֹתָהּ; הַיְלָדִים אוֹ הַשַּׁעַר אוֹ הַצִּפֳּרִים אוֹ הָאֱגוֹזִים אוֹ אֵיזוֹ עֲטִיפָה שֶׁל עוּגָה שֶׁבְּדִיּוּק תִּתְעוֹפֵף בָּרוּחַ.

הֵי!!! אֱגוֹזִים! וְעוּגָה!

עַכְשָׁו הִיא יוֹדַעַת! יוֹדַעַת בְּדִיּוּק מֶה חָסֵר לָה. מִזְּמַן לֹא טָעֲמָה עוּגַת אֱגוֹזִים! מִזְּמַן לֹא טָעֲמָה אֵיזוֹ עוּגָה טְרִיָּה. וְהַיּוֹם... הַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ! וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא זְמַן נִפְלָא לְעוּגָה לִכְבוֹד הַיּוֹם הַגָּדוֹל!

שׁוּלָה מִתְקָרֶבֶת אֶל הַמְּקָרֵר וּפוֹתַחַת אוֹתוֹ. יֵשׁ קֶמַח, אֲבָל אֵיךְ תְּנַפֶּה אוֹתוֹ בְּעַצְמָהּ? הִיא כְּבָר לֹא מִסְתַּדֶּרֶת עִם הַנָּפָה, וְהַקֶּמַח מִתְעוֹפֵף לָהּ לְכָל הַכִּוּוּנִים. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִּפְּתָה קֶמַח, נִשְׁפַּךְ לָהּ כָּל רֶגַע קֶמַח בִּלְתִּי מְנֻפֶּה לְתוֹךְ הַקְּעָרָה, וְהִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְהַתְחִיל לְנַפּוֹת מִתְּחִלָּה, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִתְיָאֲשָׁה.

גַּם אֱגוֹזִים אֵין לָהּ. חֲבָל שֶׁלֹּא בִּקְּשָׁה הַבֹּקֶר מִמַּטִּילְדָה שֶׁתִּקְנֶה. שׁוּלָה מַמְשִׁיכָה לִבְדֹּק. סֻכָּר דַּוְקָא יֵשׁ לָהּ, וּבֵיצִים יֵשׁ לָהּ בְּשֶׁפַע, וּמַרְגָּרִינָה וְסֵפֶר אֲפִיָּה נֶהְדָּר שֶׁיָּפָה קָנְתָה לָהּ לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּהּ!

אֲבָל עוּגַת אֱגוֹזִים הִיא לֹא תּוּכַל לֶאֱפוֹת עַכְשָׁו.

חֲבָל.

הִיא כָּל כָּךְ רוֹצָה, וְזֶה כָּל כָּךְ מַתְאִים לָהּ בְּדִיּוּק עַכְשָׁו!

שׁוּלָה מַבִּיטָה עַל עַצְמָהּ בַּמַּרְאָה שֶׁבַּכְּנִיסָה וְאוֹמֶרֶת לְעַצְמָהּ: "אֲנִי שְׂמֵחָה דַּוְקָא! לָמָּה אֲנִי שְׂמֵחָה? כִּי אַחֲרֵי שֶׁעוּגַת הָאֱגוֹזִים תִּהְיֶה מוּכָנָה – לְפָחוֹת יִהְיֶה מֻתָּר לִי לֶאֶכֹל אוֹתָהּ!"

שׁוּלָה שָׁמְעָה פַּעַם בְּאֵיזֶה דִּיסְק סַדְנָא שֶׁל "חֲשִׁיבָה חִיּוּבִית". שׁוּב חַוָּה צָחֲקָה עָלֶיהָ, עַל אִשָּׁה בַּת תִּשְׁעִים (וָחֵצִי!) הַשּׁוֹמַעַת דִּיסְקִים עַל חֲשִׁיבָה חִיּוּבִית מֵאֵיזוֹ צְעִירוֹנֶת בַּת שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע. שׁוּלָה דַּוְקָא אָהֲבָה אֶת הָרַעְיוֹן: לַעֲמֹד מוּל הַמַּרְאָה וּלְהַגִּיד לְעַצְמָהּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ, וְלֹא סְתָם בְּצוּרָה כְּלָלִית, אֶלָּא לְפָרֵט! רַק חֲבָל שֶׁהַמַּרְאָה קְרוֹבָה כָּל כָּךְ לַדֶּלֶת שֶׁל הַכְּנִיסָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹבֵר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת עָלוּל לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ וְלַחֲשֹׁב שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת אֶל עַצְמָהּ.

שׁוּלָה מַבִּיטָה עַל עַצְמָהּ בַּמַּרְאָה וּמַחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו תַּרְגִּיל שֶׁל חֲשִׁיבָה חִיּוּבִית.

הִיא אוֹמֶרֶת לַמַּרְאָה וְלָאִשָּׁה בַּת הַתִּשְׁעִים הַנִּשְׁקֶפֶת אֵלֶיהָ:

"יֵשׁ לִי הֲמוֹן דְּבָרִים נֶהְדָּרִים לְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם!

יֵשׁ לִי הַבַּיִת שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת,

וְחַוָּה הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי שֶׁפַּעַם בְּשָׁבוּעַ אֲנַחְנוּ מְדַבְּרוֹת,

וּמַטִּילְדָה שֶׁמַּגִּיעָה כָּל בֹּקֶר וּמְנַקָּה וְעוֹרֶכֶת קְנִיּוֹת,

וְאוֹתִי עַצְמִי – שֶׁאֲנִי בְּרִיאָה בָּרוּךְ הַשֵּׁם, רַק טִיפּ טִיפֹּנֶת הִזְדַּקַּנְתִּי, שֶׁזֶּה דָּבָר טִבְעִי וּבָרִיא,

וְאָמְנָם –

אֲנִי כְּבָר לֹא יְכוֹלָה לְנַפּוֹת קֶמַח בְּעַצְמִי,

וְלָלֶכֶת לִקְנִיּוֹת לְבַד,

וְאֵין מִדַּי הַרְבֵּה מִי שֶׁיִּתְקַשֵּׁר אֵלַי וִידַבֵּר אִתִּי,

וְהַשֵּׁם לֹא חָנַן אוֹתִי בִּילָדִים וּבִנְכָדִים, כְּמוֹ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים,

אֲבָל –

טוֹב לִי בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

וְאַחֲרֵי שֶׁתִּהְיֶה עוּגַת אֱגוֹזִים,

יִהְיֶה מֻתָּר לִי לֶאֱכֹל אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד,

וְאֶת הַסֻּכָּר, וְאֶת הַמַּרְגָּרִינָה, וְאֶת הָאֱגוֹזִים,

שֶׁבְּתוֹךְ הָעוּגָה,

לִכְבוֹד רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן!"

שׁוּלָה מִתְרַחֶקֶת מִן הַמַּרְאָה וְנִזְכֶּרֶת בְּחַוָּה שֶׁאָסוּר לָהּ לֶאֱכֹל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים, כִּמְעַט כְּלוּם, בִּגְלַל הַסֻכֶּרֶת וְהַכּוֹלֶסְטֶרוֹל הַגָּבוֹהַּ.

וְשׁוּלָה חוֹזֶרֶת לַסַפָּה, וְשׁוּב הִיא לֹא יוֹדַעַת מַה תַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו.

הַשָּׁמַיִם מַתְחִילִים לְהַאֲפִיר, הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, הַצִּפֳּרִים מֵעֵץ הָאֱגוֹזִים מוֹצְאוֹת לְעַצְמָן מָקוֹם לִשְׁנַת לַיְלָה, וְשׁוּלָה, עַל אַף שֶׁחָשְׁבָה עַל הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, מַתְחִילָה לָחוּשׁ אֶת הַעֶצֶב מִתְגַּנֵּב לְתוֹכָהּ בְּכֹחַ! כִּמְעַט כָּל יוֹם זֶה קּוֹרֶה לָהּ כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת.

הִיא שׁוֹקַעַת בַּסַּפָּה. אֵין לָה כֹּחַ לָקוּם לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר, וְהַחֶדֶר מִתְמַלֵּא בִּצְלָלִים אֲפֹרִים וַעֲצוּבִים... הַדִּיסְק כְּבָר הִגִּיעַ לְסוֹפוֹ, וְהַמַּנְגִינָה הָאַחֲרוֹנָה מְאִטָּה עַד שֶׁנֶּעֱצֶרֶת... וְשׁוּלָה עַל הַסַּפָּה, וְקָשֶׁה לָהּ לִשְׂמֹחַ עַל אַף שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִכְנַס זֶה עַתָּה לָעוֹלָם, וְעַל אַף שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ הֲמוֹן דְּבָרִים טוֹבִים לִשְׂמֹחַ בָּהֶם...

וּפִתְאוֹם - - - דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת.

הֵי! מִי זֶה?

שׁוּלָה מִתְרוֹמֶמֶת. הִיא נוֹטֶלֶת אֶת הַמַּקֵּל שֶׁלָּהּ, עַל אַף שֶׁהִיא מַצְלִיחָה לְהַגִּיעַ לַדֶּלֶת גַּם בִּלְעָדָיו. בַּדֶּרֶךְ הִיא מַדְלִיקָה אֶת הָאוֹר, וְאָז הִיא מַבִּיטָה בָּעֵינִית.

מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת עוֹמֶדֶת אִשָּׁה, לְיָדָהּ שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיהָ, וּבְיָדָהּ... שׁוּלָה לֹא מְעִזָּה אֲפִלּוּ לַחֲשֹׁב מַה יֵּשׁ לָהּ בַּיָּד. זֶה חֲלוֹם מָתֹק מִדַּי!

שׁוּלָה פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת. זוֹ הִיא! גַּם הַיּוֹם הִגִּיעָה! כְּמוֹ בְּכָל שָׁבוּעַ הִצְלִיחָה לְהַגִּיעַ גַּם הַיּוֹם בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַמַּתְאִים!

שׁוּלָה מַכְנִיסָה אֶת הָאוֹרְחוֹת לַסָּלוֹן הַמּוּאָר. הֵן מִתְיַשְּׁבוֹת עַל הַסַּפָּה, וְהָאוֹרַחַת אוֹמֶרֶת: "שׁוּלָה, כָּל כָּךְ נָעִים אֶצְלֵךְ, כְּמוֹ תָּמִיד!" וְשׁוּלָה שְׂמֵחָה שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּהּ נָעִים וְנָקִי וּמְסֻדָּר. נָעִים לְאוֹרְחִים לְבַקֵּר בּוֹ.

וְאָז הָאוֹרַחַת מַנִּיחָה עַל הַשֻׁלְחָן אֶת הַחֲבִילָה שֶׁבְּיָדָהּ, וְשוּלָה פּוֹתַחַת. כֵּן! זוֹ עוּגָה! עוּגָה כֵּהָה, עֲמוּסָה בְּשׁוֹקוֹלָד וּבְקָקָאוֹ, מַאֲפֶה בַּיִת טָרִי. "זוֹ עוּגַת אֱגוֹזִים נְטוּלַת אֱגוֹזִים, רַק בְּטַעַם אֱגוֹזִים!" אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה, "כָּךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהָכִין אוֹתָהּ!"

שוּלָה מִתְרַגֶּשֶׁת. הָאִשָּׁה הַזּוֹ מַצְלִיחָה תָּמִיד לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן הַנָּכוֹן, וּלְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן, וְלוֹמַר אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן. אֵיךְ הִרְגִּישָׁה שֶׁחֲסֵרָה לָהּ עוּגַת (בְּטַעַם) אֱגוֹזִים?

וּפִתְאוֹם, כְּמוֹ בְּאֵיזֶה קֶסֶם, מַתְחִילָה הַמַּעֲרֶכֶת לְנַגֵּן – כְּאִלּוּ מֵעַצְמָהּ – אֶת "הָיִידִישֶׁע מָאמֶע", וְשׁוּלָה נִזְכֶּרֶת שֶׁאֶתְמוֹל כִּוְּנָה אֶת הַמַּעֲרֶכֶת שֶׁתַּפְעִיל אֶת הַדִּיסְק שׁוּב וָשׁוּב כַּאֲשֶׁר הוּא נִגְמָר.

שׁוּלָה שׁוּב מְפַזֶּמֶת לְעַצְמָהּ בְּשֶׁקֶט אֶת הַמִּלִּים הַיָּפוֹת, וּמַבִּיטָה עַל הַמַּאֲפֶה הָרֵיחָנִי שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיהָ מִן הַשָּׁמַיִם וְעַל הָאוֹרְחוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת הַשִּׂמְחָה הַבַּיְתָה. שׁוּלָה פּוֹרֶסֶת אֶת הָעוּגָה, וּמְחַלֶּקֶת לְכֻלָּן. הִיא נוֹטֶלֶת לְעַצְמָהּ פְּרוּסָה וּמְבָרֶכֶת בְּקוֹל, וְאַחַר כָּךְ הִיא מְפַטְפֶּטֶת עִם הָאִשָּׁה וְעִם בְּנוֹתֶיהָ. הָאִשָּׁה אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת הַרְבֵּה, הִיא מַקְשִׁיבָה וּמַקְשִׁיבָה, וְעֵינֶיהָ נְעוּצוֹת בְּשׁוּלָה בְּמַבָּט חַם.

וְשׁוּלָה מְסַפֶּרֶת לָהּ, וּמְדַבֶּרֶת וְצוֹחֶקֶת, וְנִזְכֶּרֶת בַּיָּמִים שֶׁל פַּעַם וּבַתַּקְלִיטִים וּבַפָּטֵיפוֹן, וּבְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים וּמְעַנְיְנִים.

הַחֹשֶׁךְ מְכַסֶּה אֶת הָעוֹלָם, רֹאשׁ חֹדֶשׁ טוֹב וּמְבֹרָךְ!  וְשׁוּלָה מַרְגִּישָׁה שֶׁטּוֹב לָהּ וְנָעִים.

כַּאֲשֶׁר פּוֹנוֹת הָאוֹרְחוֹת לְדַרְכָּן, מְלַוָּה אוֹתָן שׁוּלָה אֶל הַדֶּלֶת. אַחֲרֵי שֶׁהַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת, מִשְׁתַּהָה שׁוּלָה עוֹד זְמַן רַב לְיַד הַמַּרְאָה שֶׁבַּכְּנִיסָה וּמְסַפֶּרֶת לְעַצְמָהּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁהַקָּבָּ"ה שָׁלַח לָהּ הַיּוֹם.

כַּמָּה מִלִּים לְתוֹסֶפֶת: שׁוּלָה זָכְתָה לְבִקּוּרֶיהָ שֶׁל לֵאָה פַּעַם בְּשָׁבוּעַ בִּקְבִיעוּת. כִּשְׁבוּעַיִם לִפְנֵי פְּטִירָתָהּ, כַּאֲשֶׁר חָזְרָה מִטִּפּוּל מְיַסֵּר, חַלָּשָׁה עַד שֶׁלֹּא יָכְלָה לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ, הָיְתָה לֵאָה נְחוּשָׁה לְבַקֵּר אֶת שׁוּלָה, כְּדֵי שֶׁזּוֹ לֹא תִּדְאַג לָהּ.

לֵאָה הִגִּיעָה כְּאוּבָה, נִתְמֶכֶת בְּבַעֲלָהּ, כְּדֵי לוֹמַר לְשׁוּלָה שָׁלוֹם. הָיָה זֶה מַחֲזֶה מַפְעִים בַּעֲבוּר הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים שֶׁהָיוּ אָז בָּרְחוֹב, שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ בְּלֶכְתָּהּ לַבִּקּוּר הָאַחֲרוֹן. הָעוּגָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל לֵאָה הִגִּיעָה לְשׁוּלָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן. הָעוּגָה נִשְׁאֲרָה אֲכוּלָה לְמֶחֱצָה בְּמַקְפִּיא בֵּיתָהּ שֶׁל שׁוּלָה... בְּט"ז מַרְחֶשְׁוָן, לְאַחַר פְּטִירָתָהּ, כְּבָר לֹא הָיְתָה שׁוּלָה מְסֻגֶּלֶת לְהוֹסִיף וְלִטְעֹם מִמֶּנָּהּ, וְהִיא הֶחְזִירָה אוֹתָהּ לִבְנֵי בֵּיתָהּ שֶׁל לֵאָה...

יוצא לאור בהוצאת סלה, ציירת: אסתר גנוט

הנקראים ביותר
הידברות שופס

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

79לרכישה

מוצרים נוספים

אמנות החיבוק

אוצרות תפילה - נוף

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

שבויות

אנציקלופדיה מי? מה? כמה? ולמה?

חיים ולדר - 10 דקות לפני שהולכים לרופא (2 כרכים)

לכל המוצרים