שבת

הלכות שבת: בורר

האם מותר להחזיר שאריות מזון לסירים שונים? האם מותר לברור חומש מסוים מתוך ערימת חומשים? האם מותר להשתמש במצקת מחוררת? האם מותר לברור צימוקים מתוך אורז, והאם מותר לרוקן נוזלים מקופסאת שימורים?

| י"ד אייר התשע"ד |
אא

סחיטת שמן ממאכל מטוגן

מאכל מטוגן שיש בו שמן רב, כגון שניצל וכדו', האם מותר בשבת לסחטו מהשמן שבו?

מותר לסחוט שניצל מהשמן שבו, כמבואר בשו"ע (סימן ש"כ סעיף ז') שמותר לסחוט ירקות כבושים, כיון שאין מטרת הסחיטה שימוש בנוזלים הנסחטים, אלא תיקון המאכל הנסחט לאכילה. ולכן אין בסחיטת השמן מתוך השניצל משום איסור 'דש', משום שהשמן הנסחט הולך לאיבוד. (משנ"ב שם)

וגם איסור בורר אין כאן, היות והשמן בלוע בתוך השניצל, על כן הכל נידון כגוף אחד. (מגן אברהם ס"ק ט"ז) וי"א דיש כאן בורר, ורק לאלתר מותר. (כלכלת שבת, פמ"ג).

 

בורר לצורך סעודה מתמשכת

אחד מההיתרים לברור בשבת הוא לצורך אכילה מיידית – 'לאלתר'. האם מותר לברור מאכל לצורך סעודה שתתחיל אמנם בעוד זמן קצר, אלא שסעודה זו עתידה להתמשך זמן רב, והאוכל הנברר ייאכל רק לקראת סיומה?

בדין זה נחלקו הפוסקים: משמעות המשנ"ב (בסימן שי"ט סעיף א' ס"ק ד' והבנת המשמעות מסימן שכ"א ס"ק מ"ה) וכן פסק הבן איש חי (ש"ש פרשת בשלח סעיף א') ש"לאלתר" אינו לשימוש מיידי אלא כל שהוא תוך שעה לסעודה, מותר לברור לצורך כל אותה הסעודה קודם הסעודה. ועיין עוד באגלי טל. (בורר ס"ק ט')

אולם דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (בהליכות עולם ח"ד פרשת בשלח עמ' ע"ה) שיש לברור תוך שעה מאכילת הדבר הנברר בעצמו, על כן אם הסעודה עתידה להתמשך זמן רב, יכול לברור רק סמוך לסעודה ממש [כזמן הנדרש להכנת המאכלים],1 אף שאין זה תוך שעה לאכילת הדבר הנברר בפועל. (עפ"י הר"ח המובא בב"י וברמ"א בסימן שי"ט ס"א).

 

בדיקת פיסטוקים למאכל

קערה ובה פיסטוקים וכדו' שיש בהם ריקים או כאלה שאינם ראויים למאכל, האם יש לבדוק היטב קודם שנוטל מהצלחת האם הפיסטוק ראוי למאכל או שיכול להרים ולבדוק בידו?

אם בקלות יכול לראות את הפסולת יתבונן לפני שמרים מהצלחת, אולם אם יש טרחה בדבר יש להקל, כיון שיש בזה 'ספיקא דרבנן לקולא'. ועוד היתר יש לומר כיון שרוב הפיסטוקים ראויים לאכילה ואין לחשוש. (סימן רנ"ב בשער הציון אות ל"ט-מ' בשם הפמ"ג והגר"ז).2 כל זה מצד איסור מוקצה, ולאיסור בורר אין לחשוש היות ואינו מתכוון ולא פס"ר דמותר לכתחילה (סימן שט"ז סעיף ד'). ועיין עוד במנוחת אהבה (ח"ב פרק ז' סעי' ט').

 

קילוף הקליפה הדקה שעל הבטנים

האם מותר להסיר בשבת את הקליפה הדקה הצמודה לבוטן?

מותר להסיר את הקליפה הדקה הצמודה לבוטן ואין בזה איסור 'דש', על פי שיטת האגלי טל דכל שהדרך לעשותו בבית ולא בשדה, אין בו משום איסור דש. (מלאכת דש ס"ק י"א) ועיין עוד תשובה ח'.

וכן מותר הדבר משום 'בורר', אלא שיש להקפיד להפריד את הקליפה רק בכדי לאכול מיד (משנ"ב סימן שי"ט ס"ק כ"ד) והיינו שלא יעבור זמן של יותר משעה, מזמן הקילוף ועד האכילה. (בן איש חי ש"ש בשלח סעיף א'. אגלי טל בורר ס"ק ט') ויש אומרים שצריך לאוכלו סמוך ממש לקילוף. (אג"מ ח"ד סימן ע"ד בורר אות י"ג. וע"ע חזו"ע שבת ד' עמ' ק"פ)

וכל האמור הוא דווקא אם אינו מסוגל לאכול את הבוטן עם קליפתו הדקה, אבל אם לפעמים אוכל את הבוטן עם הקליפה, אין זה בורר כלל ומותר לקולפו גם כדי לאכלו לאחר זמן, (סימן שי"ט סעיף י' ובביאור הלכה שם בשם הפרמ"ג) כיון שבאופן זה הפסולת בטלה לאוכל.

 

החזרת שאריות מזון לסירים שונים

במקרה שנותר אוכל בצלחת, האם מותר בשבת להפריד את סוגי המזון שבה כדי להחזירם לסירים שונים?

במעשה זה יש משום ברירה של הפרדת שני מיני אוכלים ללא אכילה מיידית ואסור לעשות זאת (בה"ל סימן שי"ט ס"ג ד"ה היו לפניו ושכן מוכח מהרמב"ם), אלא א"כ יקח סוג אחד של אוכל ויאכל ממנו מעט ואת השאר יעביר לסיר, וכן יעשה גם בשאר הסוגים. ופתרון זה הוא רק במאכלים שבאים כיחידה אחת כגון עוף ובשר, אבל באורז ואפונה וכדו' אין לעשות כן, דבשביל מעט אורז שאוכל מיד אין היתר לברור את כל האורז. וכן יכול לעשות באופן שיעביר את כל מה שיש בצלחת לתוך סיר אחד, אולם אין להפרידם כאמור.

מיהו אם המאכלים לא מעורבים אחד עם השני אלא מונחים אחד ליד השני וכגון אורז ואפונה, יש פתרון שיקח את האורז עם פס אפונה הסמוך לו לאורכו דאז אין כאן הפרדה בין שני המינים אלא לקיחת כל התערובת, דהתערובת ביניהם היא רק במקום החיבור, או שיקח את כל האורז ויניח פס אורז לאורכו הסמוך לאפונה ואז מותר דלא נגע בנקודת התערובת, וכן יעשה בעוף ובבשר שיקחם עם פס מהמאכל הסמוך להם לאורכם. (מ"א הביאו המשנ"ב סימן שי"ט ס"ק ס"ב וכפי שביארו החזו"א ריש סימן נ"ג).

 

סחיטת לימון הנתון ברשת

ישנם מסעדות ובתי מלון שמגישים מנת דג ולצידו חצי לימון הנתון בתוך רשת קטנה, כדי למנוע את נפילת גלעיני הלימון אל הדג בעת סחיטתו. האם מותר לסחוט את הלימון באופן זה בשבת?

אסור לסחוט הלימון בשבת עם הרשת שמסביבו, כיון שיש בזה איסור בורר בכלי, והמציאות היא שהרשת מונעת את נפילת הגלעינים שלא יפלו אחר שנעקרו ממקומם והתערבבו עם המיץ.

 

כלי לאכסון חמוצים

כלי לאכסון חמוצים, העשוי ככלי קיבול ובו תחתית רשת המחוברת למוט, שכאשר מרים את המוט הרשת עולה עם הירקות הכבושים, ואילו המים מסתננים לתוך הכלי, האם מותר להשתמש בכלי זה בשבת?

אם יש בכלי מלפפונים חמוצים וכדו', מותר להרים את הרשת ובה המלפפונים ולהשאיר את המים בתחתית הכלי ואין בזה משום 'בורר', מחמת שאין המלפפונים נחשבים מעורבים במים, כיון שהם גדולים.

אולם אם יש בכלי זיתים וכדו', אסור להשתמש בכלי כדי לברור את הזיתים מהמים כיון שנחשב כבורר בכלי, אף שהוא לצורך אכילה מיד. (שביתת השבת מלאכת בורר בב"ר ס"ק כ"ה, קצוה"ש סימן קכ"ה ס"ק י"ד איל משולש פ"ז הערה ק"ב בשם גדולי הפוסקים).

 

קילוף שקדים ובוטנים

האם מותר בשבת לקלף שקדים ובוטנים ומדוע?

בשו"ע (בסימן שי"ט סעיף ו') כתב שיש לאסור קילוף קטניות משום איסור 'דש', והוסיף שאם עושה בשינוי ומעט, מותר לקלפו, ודווקא לאלתר ומדין 'בורר'. (שער הציון אות ט"ו), והרמ"א חולק וסובר שאף בשינוי יש להחמיר כשאפשר.

וכתב ה"אגלי טל" (מלאכת דש הערה י"א) שכל המחלוקת היא בדברים שנעשים בשדה, אבל בזמנינו שמקלפים את האגוזים והבוטנים בבית, אין בהם איסור 'דש' כלל.

אולם השו"ע הרב (סעיף ט') חולק וסובר שאיסור 'דש' שייך גם במאכלים שמקלפים או מפרקים בבית, ולכן חסידי חב"ד הנוהגים כהשו"ע הרב אינם משתמשים בבוטנים ואגוזים וכדו' שאינם מקולפים בשבת, אף שמותר לקלף בשינוי, ומטעם אזהרת הגר"ז בסידורו, שמצוי לאחר שהוסרה הקליפה מתערב חלקי הקליפה באגוז ואם מסירן חייב חטאת, וגם כשמונחות לבדן יש איסור בטלטולן משום מוקצה וקשה להיזהר בכל זה.

וכל האמור הוא בקילוף הקליפה הקשה, אבל את הקליפה הדקה מותר לקלף אף לגר"ז (שם). ומותר בזה גם כדי לאוכלם לאחר זמן, היות ומיעוט בני אדם אוכלים עם הקליפה. (שי"ט ס"י).

 

סחיטת שקית תה

שקית תה הנמצאת בתוך הכוס,4 האם מותר לסחטה כדי להוציא ממנה את תמצית התה?

אסור לסחוט את שקית התה משום איסור 'בורר', שבורר את המים הבלועים בשקית לתוך כוס התה, ואע"פ שזה לצורך מיידי, כיון שעושה זאת בכלי5 יש לאסור.

ואפילו רק השארת השקית מעל כוס התה כדי שהטיפות תטופנה לתוך הכוס, אסרו הפוסקים והתירו רק את הוצאת השקית מיד. (שמירת שבת כהלכתה פ"ג הערה קצ"ב בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל).

 

ברירת כלים לאחר זמן

אדם שמבקש משכנו כלי בהשאלה, וכדי לתתו לו צריך הבעלים לברור אותו מכלים אחרים, אלא שהמבקש אינו צריך את הכלי לצורך מיידי, האם צריך לומר לבעל הבית שהצורך הוא לאחר זמן?

בודאי שצריך להודיעו, שהרי הברירה לא נעשית לאלתר ולכן יש בזה איסור. ודומה הדבר למי שרוצה לברור דברי מאכל עבור היוצאים לדרך שיאכלוהו רק כעבור זמן רב שאסור. לכן, חייב השואל לעדכן את הבעל הבית כדי לא להכשילו באיסור בורר, אף שאפשר שאין זה איסור דאורייתא. וכן כתב השמירת שבת כהלכתה (פרק ג' הערה ר"ו) בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, והוסיף שאם במקרה שלא ישאיל כעת לא יוכל ליתנו לו אח"כ, כגון שהמשאיל לא יהיה בביתו, יש להתיר, היות ונחשב לאלתר כלפי המשאיל מכיון שעושה עכשיו את המצווה. והעיר המחבר (שם) שמדברי האור שמח (פרק כ"ג הט"ז) נראה שאסור בכל עניין. וכן פסקו לאיסור מרנן הגריש"א זצ"ל ויבדלח"א הגר"נ קרליץ שליט"א (איל משולש פ"ה הערה פ"ג).

 

ברירת פסולת לצורך בהמה

הבורר "פסולת מתוך אוכל" כדי לתת את הפסולת לבהמתו, האם יש בזה איסור בורר, או שמכיון שמשתמש בפסולת לצורך מיידי, נחשב כ"אוכל"?

הפרמ"ג פסק והביאו הפוסקים דבריו (ביאור הלכה סימן שי"ט סעיף א' ד"ה כדי לאכול) שמעשה זה נקרא בורר "אוכל מתוך פסולת" כיון שרצונו עכשיו בפסולת, לכן היא נחשבת כ"אוכל".

אמנם, הבן איש חי (ש"ש בשלח סעיף י"ד) כתב שיש לעשות זאת בצינעה, כדי שלא יחשדוהו שבורר פסולת מתוך אוכל. אולם אם ניכר הדבר מותר, וכגון שמניח את הפסולת מיד בסל המיוחד לבהמה.

ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל כתב (בהליכות עולם ח"ד עמ' פ"ח) שאין להוסיף גזירות מדעתנו וגם בדבר שאינו ניכר מותר לברור, כיון שעושה מעשהו על פי ההלכה.

לנידון זה יש השלכה מעשית במי שנתן סלט עם בצל לבנו והבן לא אוהב את הבצל, דמותר לאב להוציא את הבצל כדי לאוכלו מיד. (שש"כ פ"ג הערה י"ד בשם מרן הגרשז"א) ואם יאסוף את כל הבצל לצלחת ריקה ורק אח"כ יערבנו בצלחת הסלט שלו, לבן איש חי אסור, אלא צריך ליתן מיד את הבצל לצלחת שלו, ולגרע"י מותר.

 

"לאלתר" בסעודה בבית הכנסת

כשמכינים סעודה בשבת בבית הכנסת לקהל רב ויש בהכנת הסעודה ברירה וטחינה, כמה זמן יש לעשות זאת קודם הסעודה בכדי שייחשב "לאלתר"?

הדבר תלוי בכמות האנשים המשתתפים בסעודה ואין צריך להקפיד שייעשה תוך שעה כפי שצריך להקפיד בהכנת סעודה לאדם פרטי, 6 ולכן אם צריך זמן רב יותר להכנת הסעודה, יכולים להכינה אפילו כמה שעות קודם, וכפי הצורך. ודבר זה מבואר בשו"ע (סימן תרי"א סעיף ב' ובשער הציון אות ט'), וכן פסק מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל. (שש"כ פ"ג הערה ר"ט) וכ"פ מרן הגריש"א זצ"ל. (איל משולש פ"ח הערה מ"ה)

ובשם החזו"א כתבו שהחמיר בזה שלא להקדים גם בסעודה גדולה יותר מחצי שעה. (נחלת אליהו הערות וחידושי דינים אות ס"ג). 7

 

ברירת חומש מסוים מתוך ערימת חומשים

הנכנס לבית הכנסת בשבת בבוקר וחפץ בדווקא בחומש מסויים מתוך ערימת חומשים, האם מותר לו ליטול כחפצו שהרי אינו משתמש בו מיד, אלא לאחר זמן?

גם בספרים יש איסור בורר, כמבואר במשנ"ב (סימן שי"ט ס"ק ט"ו) וכיון שלוקח חומש מסויים מבין חומשים אחרים ואינו משתמש בו לאלתר הרי זה אסור.

אולם לזה יש פיתרון פשוט שלאחר שיקח את החומש יקרא בו פסוק אחד או שניים ובכך נחשב השימוש כמיידי ומותר. ועוד עצה יש לזה שייקח את החומש ע"י שיסיר את כל מה שמונח למעלה ממנו, 8 ובתנאי שהחומש שחפץ בו יהיה האחרון בערימה. (סימן שי"ט ס"ג בביאור הלכה סוף ד"ה לאכול מיד).

 

שריית עלי ירקות במים

האם מותר להשרות בשבת עלי פטרוזיליה או כוסברה וכדו', הן מחמת נקיונם והן מחשש תולעים?

לדעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פ"ג הערה נ"ו) מותר להשרות עלי פטרוזיליה או כוסברה וכדו' בכלי עם מים, כיון שהפסולת היוצאת מהם אינה ניכרת לעין. (ולכן אינו דומה לסימן שי"ט ס"ח. וכ"כ בחוט שני בשם החזו"א ח"ב פכ"ה סוף ס"ק ו' וסוף ס"ק י"ג) וגם לדעת מרן הגרי"ש אלשיב זצ"ל שמחמיר בפסולת שאינה ניכרת (אורחות שבת פ"ג סל"ט), 9 מ"מ כאן יודה להתיר היות ואין כאן שום שינוי בטעם.

ובאופן שבדק ביום חול ונותר ליכלוך עפר וכדו' במי השרייה, אזי בשבת ישטפם תחילה היטב במי ברז ואח"כ ישרה ושוב ישטפם בזרם חזק ויאכלם לאלתר, כיון ששטיפה לאלתר מותרת בפירות וירקות מלוכלכים. (קצות השלחן סימן קנ"ה ס"ק ט"ז, אג"מ ח"א סימן קכ"ה, חזו"ע שבת ח"ד עמוד רי"ז ושש"כ פ"ג הערה נ"ב בשם מרן הגרשז"א)

ודווקא אותם עלים הגדלים בגידול מבוקר דאין בהם ודאי זבובונים10, אבל אותם עלים הגדלים בגידול שאינו מבוקר אסור, היות ובוודאי יש שם זבובונים ואסור להשרותם במים משום 'נטילת נשמה'. ואף שאינו מכוון, מ"מ הוי פסיק רישא במלאכה שאינה צריכה לגופה, דלכו"ע אסור. (רע"ז ס"א. וע"ע בחזו"ע שבת ד' עמוד ר"כ).

 

הוצאת נוזלים מיותרים מתבשיל

סיר חמין (צו'לנט) וכדו' שרוצה להפחית מכמות הנוזלים שבו, האם מותר להוציא את המים ע"י כלי, או שמא יש בזה איסור "בורר"?

כל הנוזלים שנמצאים בסיר התבשיל מעל גובה האוכל, יכול להוציאם, בין אם מערה אותם ישירות מתוך הסיר, ובין אם מוציאם ע"י כלי, כמבואר בשו"ע (סימן שי"ט סעיף י"ד) דאין כאן כלל תערובת בין המים העליונים למאכלים שבתחתית הסיר.

וכשמגיע לאוכל אפשר לשפוך את המים מהסיר או להוציא בכלי אבל רק ביחד עם אוכל, דכל פסולת שלוקח עם מעט אוכל אין כאן 'בורר' אלא חלוקת התערובת, כמבואר בביאור הלכה (סימן שי"ט ס"ד ד"ה הבורר פסולת) ובמשנ"ב (סוף ס"ק נ"ה וס"ק ס"א ובתק"ד ס"ק כ'). ויש אוסרים. (הגר"ז בפסקי הסידור והחזו"א סימן נ"ג ס"ק א').

 

החזרת ספרים לארון

ספרים המונחים בערימה, באיזה אופן מותר להחזירם לארון בשבת, כדי שלא יעבור על איסור 'בורר'?

איסור 'בורר' נאמר בין באוכל ובין בספרים, (כמבואר בסימן שי"ט סעיף ג' במשנ"ב ס"ק ט"ו וכף החיים שם). ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל (ביביע אומר ח"ה סימן ל"א ובהליכות עולם ח"ד פרשת בשלח) מיקל במיון ספרים וצירף כמה שיטות וסברות להיתר זה. ראשית משום שהספרים המונחים בערימה, הם דברים גדולים שהסתפק בתרומת הדשן אם נחשב ל'תערובת'. (סימן שי"ט ס"ג בב"י וברמ"א)

ועוד צירוף להתיר מדברי הפרי מגדים שאין עדיפות על אחד מהם, אלא רק רוצה שיהיה כל אחד מהם במקומו, ובמקרה זה הסתפק הפמ"ג אם יש בזה משום "בורר". (שי"ט ס"ג בבה"ל)

ועוד צירף להיתר זה את שיטת המרדכי שמסעודה זאת לסעודה הבאה מותר לברור כיון שחשוב "לאלתר", ולכן אם בורר עבור הלימוד הבא יש בו משום "לאלתר". וגם שי"א דאין בורר אלא בגידולי קרקע. (וע"ע בחזו"ע שבת ד' עמ' ר"ד דמסיק שטוב להחמיר כשאפשר בדרך היתר).

אולם לדעת הרבה פוסקים יש במעשה זה משום "בורר" ואסור למיינם, אלא מותר לקחת כל ספר בפני עצמו מכל הבא ליד ולהוליכו למקומו, ולא שיחפש את כל הספרים מסוג מסוים ויוציאם מהערימה. (שש"כ פרק ג' סעיף פ"ח בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, אור לציון ח"ב עמוד רמ"א וכן מחמיר באיל משולש). ועיין עוד תשובה כ"ח.

 

ברירה לצורך "לחם משנה"

הבורר "אוכל מתוך פסולת" לצורך מיידי, מותר בשבת. האם היתר זה הוא רק לצורך אכילה או גם לצורך אחר, כגון אם רוצה לברור לחמניות שלמות וחצויות לצורך "לחם משנה"?

בעניין זה מצאנו מחלוקת בין הפוסקים. הבן איש חי (ש"ש בשלח סעיף ג') סובר שמותר לברור 'אוכל מתוך פסולת' גם לצורך אחר, ומביא דוגמא למי שצריך לברור אוכל מתוך פסולת לצורך אורחים ויודע בוודאי שלא יאכלו את כל האוכל שמכין להם, אלא שמפני כבודם נאלץ לברור מלא הקערה, מותר לברור כיון שכל מלא הקערה נחשב כצורך אותה סעודה, ולאו דווקא אכילה. וכן פסק מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ואף אם יודע שלא יאכלו כלום.

אולם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (בהליכות עולם ח"ד בפרשת בשלח) כתב שרק לצורך אכילה בלבד נחשב לשימוש מיידי כשאוכל מיד, ולא לכל שימוש אחר.

ויתכן שבנידון דידן אף מרן הגר"ע יוסף זצ"ל יתיר לברור, היות ולחם משנה הוא מצרכי הסעודה ועל כן צורך אכילה הוא, אף שלא בוצע מהלחמניה שברר.

 

ריקון צלחת משיירי מזון

צלחת עם שאריות סלטים וכדו' ומרוקן את השיירים לפח האשפה, אבל מעט מהאוכל נותר דבוק לצלחת, האם נחשב מעשה זה כבורר 'פסולת מתוך אוכל', שהרי משליך את הפסולת ומשאיר בצלחת את הנותר?

מעשה זה מותר ואין בו משום "בורר" כלל, מב' טעמים: הא' משום שזה בורר במין אחד, ואיסור בורר נאמר רק בב' מינים. (סימן שי"ט ס"ג בב"י וברמ"א) והטעם הב' הוא משום שאינו משתמש באף אחד מהחלקים הנבררים, שהרי בין במה שזורק לאשפה ובין במה שנשאר אינו משתמש, ובדעתו היה להשליך הכול ומה שנותר בצלחת הוא רק מחמת שנדבק, ולדעת פוסקים רבים לא נאמר איסור בורר אלא רק בבורר כדי להשתמש לפחות באחד מהדברים הנבררים. (סימן שי"ט סט"ו ובביאור הלכה ס"ג ד"ה היו לפניו). ועיין עוד תשובה כ"ו.

 

שימוש במצקת מחוררת

האם מותר להשתמש בשבת במצקת מחוררת בלקיחת ירקות או עוף מהמרק לתוך הצלחות, ואח"כ יוסיף לצלחות את מי המרק?

עצם הוספת מי המרק לאחר ההפרדה ע"י המצקת אינה מתירה את הדבר, אולם בעצם מעשה לקיחת הירקות או העוף ע"י המצקת המחוררת נחלקו הפוסקים: האור לציון (פל"א תשובה י') והילקוט יוסף (סימן שי"ט, יעויין בקיצור שמגביל את ההיתר) הקילו בזה אבל הוסיפו שהמחמיר תבוא עליו ברכה. ויש פוסקים הסוברים שיש בזה איסור תורה (כ"כ בשביתת השבת מלאכת מרקד בבאר רחובות אות כ"ו) כיון שכלי זה מיועד לברירה, לכן יש לאסור זאת. (איל משולש פ"ז סעיף ל"ד ושם בהערה ק"ב)

אולם במלקחיים של עוף מותר לקחת ולהוציא בהם את העוף מהמרק, כיון שיד ארוכה היא ומצילו מטינוף, ומבואר במשנ"ב (בסימן שי"ט ס"ק ס"ו) שכלי שמצילו מטינוף מותר להשתמש בו לברירה.

 

ברירת אוכל עבור ילדיו

הבורר אוכל מתוך פסולת בשבת, עבור ילדיו, האם מותר לברור באופן זה?

מותר, כמבואר בשו"ע (סימן שי"ט סעיף א') שאם ברר בידו כדי לאכול לאלתר, מותר. והוסיף הרמ"א שכל מה שבורר לצורך אותה סעודה שמיסב בה מיד, מקרי לאלתר (מ"א שם בשם הרב המגיד פ"ח ורבינו ירוחם נתיב י"ב ח"ח וב"י וטור ורא"ש). ואפילו אחרים אוכלים עמו, שרי. וביאר המשנ"ב (שם ס"ק ו') דאחד יכול לברור בעד כל בני הסעודה ואין בזה משום בורר דדרך אכילה היא, ואפילו אינו אוכל בעצמו כלל עמהם ג"כ מותר.

 

שריית פירות וירקות במים

האם מותר לשרות בשבת פירות או ירקות במים כדי להסיר מעליהם לכלוך?

אסור להשרות בשבת פירות או ירקות במים מכיון שמבואר בשו"ע (סימן שי"ט סעיף ח') שבשריית הפירות או הירקות יש משום 'בורר' בזה שהפסולת צפה למעלה או יורדת למטה.

אולם אם הפירות או הירקות כבר הושרו מערב שבת ובשבת רוצה לחזור ולהשרותם משום נקיות והפסולת לא ניכרת בעין, יש להתיר בזה. וכן אם שרייתו משום חומרי ריסוס שלא ניכרים לפני ואחרי השריה, או ששורה מטעמי נקיות מותר ואף לא לאלתר, כך דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שפסולת שאינה ניכרת לעין, אין בהסרתה משום בורר. (שש"כ פ"ג הערה נ"ו) וכן פסק בחוט שני בשם החזו"א (ח"ב פכ"ה סוף סק"ו וי"ג) וכ"כ בשבט הלוי. (ח"א סנ"ב אות ב').

 

ברירת ספר לשימוש בו לאחר זמן

הרוצה לקחת ספר בשבת מתוך ערימת ספרים ולהשתמש בו מיד בכדי לא לעבור על איסור בורר, אולם לאחר שלקח את הספר, הבחין בספר אחר שלבו חפץ בו על כן לקח והשתמש בשני, האם יש במעשה זה איסור, שהרי נמצא שלקיחת הספר הראשון הייתה לשימוש לאחר זמן?

אין בזה איסור כמבואר בפרי מגדים (בתחילת סימן שי"ט) ובמשנ"ב (ס"ק ה') שאם נמלך לאחר לקיחת הספר ולקח ספר אחר מותר, רק הוסיף הפמ"ג שאין ראוי לעשות כך (והובא בשעה"צ אות ה'). ובבן איש חי (ש"ש פרשת בשלח סעיף ג') מבואר שמעשה כזה אסור מדרבנן, ולכן יקרא מעט גם בספר הראשון שלקח.

 

ברירת ב' מינים שאינם מעורבים

מי שיש בצלחתו ב' מינים שאינם מעורבים, האם יכול לבוררם בשבת?

הגדרת "תערובת" שיש עליה איסור בורר הוא לפי מה שנראה לעין שמעורב, דהיינו כל מה שבעיני בני אדם נראה כקבוצה אחת ולא כשתי קבוצות נחשב מעורב, ואף שאינו מעורב ממש יש בזה איסור בורר. (מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שלחן שלמה סימן שי"ט ד'-ב' בסופו, ויבחלט"א הגר"נ קרליץ שליט"א איל משולש פ"ד הערה מא-מב).

 

ברירת מרכיב בתערובת עבור אחרים

סלט תערובת ירקות ומבקש לברור את אחד המרכיבים שאינו אהוב עליו, כגון שרוצה להוציא את הבצל מתוך סלט הירקות ולהניחו בקערה בחזרה כדי שאחרים יאכלוהו, האם נקרא בורר "פסולת מתוך אוכל" או שבורר "אוכל לאלתר"?

מעשה זה מותר, כמבואר בפרי מגדים (סימן שי"ט סעיף א' במ"ז ס"ק ב') שאף שהוא פסולת לאחד, אבל ראוי לאחרים ועל כן נקרא 'אוכל' ובמעשהו נמצא מפריד אוכל לאלתר ומותר. וכ"פ מרן הגרשז"א זצ"ל. (שש"כ פ"ג הערה י"ד).

 

ברירת עלון תורני מתוך האשפה

הרואה עלון תורני או דברי תורה המונחים באשפה בביזיון, האם מותר להוציאם אף שבמעשה זה הוא 'בורר', או שיש עליו חיוב להשתמש בהם?

חובה להוציא את העלונים או את דברי התורה הנמצאים במקום בזיון, אולם אין חיוב להשתמש בהם מיד כדי לא להיכשל באיסור 'בורר', כיון שאיסור זה נאמר רק במקום שרוצה להשתמש באחד מהדברים המעורבים, אבל כשאינו רוצה כלל את שני הדברים המעורבים אין בזה איסור 'בורר'. (כמבואר בסימן שי"ט סעיף ט"ו ובביאור הלכה בסעיף ג' ד"ה היו לפניו)

ודוגמא לדבר אם לוקח סיר עם דגים ורוטב ושופך הכל למשולש שבכיור או למסננת שבפתח ניקוז הכיור, במטרה להפריד את הרוטב מהדגים כדי שלא תהיה סתימה בכיור, מכיון שלא חפץ בשניהם, יש להתיר זאת.

אולם יש פוסקים שחולקים על היתר זה וסוברים שעצם ההפרדה אסורה ואין כל שייכות בין האיסור ובין השתמשות באחד מהדברים המופרדים, לכן בברירת עלוני דברי תורה מתוך האשפה עדיף לקחת את דברי התורה ולקרוא בהם מעט כדי שיחשב שימוש מיידי לאחר הפרדתם ממקום הביזוי, ובכך לכו"ע אין כל איסור. 11

 

סחיטת לימון וברירת גרעיניו ביד

אם מסנן לימון בין אצבעותיו, כגון שסוחטו על כף ידו ומפריד באצבעותיו את הגרעינים, האם יש בזה משום איסור בורר בשבת?

יש במעשה זה איסור דרבנן, (סימן שי"ט ס"א) כיון שכל מה שהתירו לברור ביד ולא בכלי כיון שזו דרך אכילה, אבל כשסוחט אל תוך ידו ובורר את הגרעינים באצבעותיו, זו פעולת 'ברירה' ולכן יש לאסור לעשות כן. (איל משולש פ"ז סל"ז בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל) וגם שנחשב פסולת מתוך אוכל. (יעוי' היטב בהקדמת המשנ"ב לסימן שי"ט).

והרוצה לסחוט לימון לסלט וכדו', צריך לסחוט את הלימון הישר אל תוך הסלט ואת הגרעינים יוציא ביחד עם מעט אוכל. (משנ"ב סימן שי"ט ס"ק נ"ה וס"א וביאור הלכה בס"ד ד"ה הבורר)

ולדעת החזו"א יש להוציא יותר מ"מעט אוכל" ביחד עם הגרעינים, שהיות ומוציא את הגרעין עם כל האוכל הסובב אותו נחשב כלקיחת כל התערובת ולא כהפרדת התערובת, וכמו שמבאר החזו"א (סימן נ"ג ס"ק א') בהוצאת זבוב עם משקה. ועיין עוד בתשובה מ"ה ובהערה 12.

 

איסור 'בורר' בספרים

האם קיים איסור 'בורר' בספרים, כמו באוכל?

המשנ"ב (בסימן שי"ט סעיף ג' ס"ק ט"ו) כתב שיש איסור 'בורר' בספרים כמו באוכל, ולכן אסור לברור ספרים.

ויש לדעת כי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל כתב בתשובתו (ביביע אומר בח"ה סימן ל"א וכן בהליכות עולם ח"ד פרשת בשלח) כי אם רוצה לברור ולסדר את הספרים אחר התפילה לצורך התפילה הבאה, יש להתיר, וצירף בתשובתו כמה סניפים להתיר: א. יש אומרים שאין 'בורר' בדבר שאינו גידולי קרקע. ב. כיון שכוונתו לסדר את הספרים, אין לו כל עניין בספר אחד יותר מחברו. ג. מה שבורר עבור שימוש להבא יש להקל. (על פי רבינו ירוחם המובא בבית יוסף בסימן שי"ט ס"א). ד. כיון שהספרים הם דברים גדולים יתכן ואין בהן ברירה. (ספיקו של תרוה"ד המובא בב"י בסימן שיט ס"ג).

אולם מרנן הגרש"ז אויערבך והגרב"צ אבא שאול זצ"ל החמירו ופסקו שיש בורר גם באופן זה, אולם יש עצה פשוטה לסדר את הספרים אם לוקח את הספרים מלמעלה וכל מה שבא בידו מוליכו למקומו, דבשעה שנוטל לא איכפת לו איזה ספר עולה בידו, ועיקר גדר 'בורר' הוא כוונת המיון. (אור לציון ח"ב פל"א תשובה ד', ושש"כ פרק ג' סעיף פ"ח, והערה רל"ג ורל"ט) ובחזו"ע (שבת ד' עמוד ר"ד) כתב דטוב לעשות כך.

 

ברירת צימוקים מתוך אורז

הגישו לפניו אורז עם צימוקים בתערובת, ואינו חפץ בצימוקים, האם מותר להפרידם מהאורז, כשם שהתירו לברור יין מהקמחים שבהם שראויין לשתיה כך לרוב בני אדם (כמבואר בסימן שי"ט ס"י ובמשנ"ב ס"ק ל"ה) וכמו כן גם כאן דרך רוב העולם לאכול את האורז מעורב בצימוקים ולכן לא נחשב 'בורר'?

ב"שביתת השבת" (מלאכת מרקד בבאר רחובות ס"ק כ"ה) כתב להתיר במקרה זה כיון שדרך רוב העולם לאכול כך את האורז עם צימוקים וכדו', ואילו הוא אינו רוצה לאכול את הצימוקים, לא משום שהוא איסטניס אלא שכרגע אינו חפץ לאוכלם.

אולם רוב הפוסקים כתבו להחמיר גם בזה ואסרו להפריד את הצימוקים, ורק במקרה של הפרדת אוכל מפסולת מותר, וטעמם שיש לחלק בין זה לבין יין עם קמחים שבו רוב העולם אינו בורר את הקמחים אלא שותים כך את היין, לכן הקמחים בטלים ליין ונחשב הכל כדבר אחד ומשום כך אין בו משום 'בורר'. אולם במקרה של אורז וצימוקים, הצימוקים אינם מתבטלים לאורז היות והם אוכל גמור בפני עצמם, ולכן יש בזה איסור 'בורר'. (מרן הגרשז"א זצ"ל הביאו השש"כ פ"ג הערה קס"ד וחוט שני ח"ב פכ"ה ס"ק י"א).

 

ברירת רוטב מתבשיל כדי לחממו

תבשיל דג עם רוטב שהוצא מהמקרר ורוצה לחממו ומשום כך מבקש להסיר את הרוטב כדי שלא יהיה איסור בישול, האם מותר לעשות כן או שיש בכך משום איסור 'בורר'?

אם התערובת היא דגים ורוטב בלבד מותר להוציא את הרוטב מהדגים, כיון שהדגים הם חתיכות גדולות ואין זה נחשב תערובת עם הרוטב. (שביתת השבת מלאכת בורר בב"ר ס"ק כ"ה. קצוה"ש סימן קכ"ה ס"ק י"ד, חזו"ע שבת ד' עמוד ר"ל, שש"כ פ"ג סעיף כ'. ומגודל אגוז ומעלה לא חשיב מעורב כל שהוא יבש בתוך רוטב)

אולם אם יש בתבשיל גם מיני ירקות או שהדגים חתוכים לחתיכות קטנות, יש להוציא את הדגים מהרוטב ולא את הרוטב מהדגים, כיון שהדגים הם ה'אוכל' ומותר להוציא את האוכל מתוך הפסולת בכדי לאוכלו לאלתר.

ואם זקוק ליותר משעה לצורך החימום, לדעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פ"ג הערה רכ"ב) אפילו הכי מותר, היות וחשוב 'צורך אכילה' כל שהרגילות לעשות כן סמוך לסעודה, אף שלוקח יותר משעה. ולדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אסור ורק לאלתר מותר. (איל משולש פ"ח הערה פ').

ואם יש על הדגים מיעוט רוטב קרוש, יש להקל לחממם יחד, כיון שיש לצרף את שיטות הפוסקים שמתירים בקרוש אף שהוא מחמת המקרר עם דעת הפוסקים שכשמיעוטו רוטב מותר, וכן את דעת הרמב"ם להתיר בישול בלח שנצטנן.

 

קילוף מלפפון וגזר במקלף ירקות

האם מותר בשבת לקלף מלפפון או עגבניה במקלף ירקות?

בירקות מסוג זה אין איסור 'בורר' בהסרת הקליפה, כיוון שרגילים לאוכלם גם בקליפתם (סימן שי"ט ס"י), ולכן פסקו הקצות השולחן (סימן קכ"ה סט"ז) וכן בשמירת שבת כהלכתה (פ"ג סל"ד) שיש להתיר לקלף מלפפון או עגבניה במקלף. ומקורם מהאגלי טל (מלאכת בורר סעיף ו').

ויש פוסקים שאוסרים לקלף מלפפון או עגבניה במקלף ירקות, משום "עובדין דחול", כיון שבמקלף עושים גם פעולות האסורות, כגון קילוף תפו"א וקישואים. (שו"ת מחזה אליהו סימן נ"ב) וכן הוא לדעת האג"מ (ח"ד סימן ע"ד דיני בורר סעיף ח')

והמחמיר תע"ב מכיוון שמה שהיקל השו"ע (שם) בסתם ירקות שנאכלים עם קליפתם שאין בהם 'בורר', כתב אח"כ שבכלי המיוחד לכך אין להקל לדעת הרמב"ם.

אולם לאיסטניס שאינו אוכל מלפפון בקליפתו, יש איסור לקלף במקלף וכדו'. (ביאור הלכה שם ד"ה הואיל בשם הפרמ"ג)

ולסיכום יש לחלק סוגי פירות וירקות לשני סוגים: סוג הנאכל עם קליפתו לרוב בני אדם כגון מלפפון, עגבניה, תפוח עץ, צנון, אפרסק, שזיף, שסק. וסוג שאינו נאכל עם קליפתו גם לא למיעוט בני אדם כגון תפוח אדמה מבושל (דחי הלא הוא מוקצה), קישואים, אבוקדו, מנגו, מילון.

הסוג הראשון מותר לקולפו עם סכין או מקלף גם אם דעתו לאוכלו לאחר זמן, והמחמיר במקלף תע"ב. ולאיסטניס מותר רק בסכין ולאלתר.

הסוג השני מותר רק בסכין ולאלתר.

גזר, יש שאוכלים אותו עם קליפתו ויש שמקלפים, ולפי מה ששאלתי קשה לומר שרוב בני אדם אוכלים גזר עם קליפתו אבל ודאי שמיעוט בני אדם אוכלים גזר עם קליפתו ולכן במקלף אסור, ובסכין מותר אפילו לאחר זמן (שי"ט ס"י ומשנ"ב ס"ק מ'). והמחמיר לאוכלו לאלתר תע"ב (וכדעת הרמב"ם המובא בשו"ע ומשנ"ב שם ס"ק מ"ב. וע"ע במשנ"ב סימן שכ"א ס"ק פ"ד ושעה"צ אות צ"ז, קצוה"ש סימן קכ"ה אות מ"ב, אג"מ ח"ד סימן ע"ד דיני בורר סעיף ח'. שש"כ פל"ג הערה צ', חזו"ע שבת ד' עמוד קצ"ה)

אמנם אין להתיר בנידון דידן, משום שבמקלף ירקות תמיד נוטל עם הקליפה גם מעט 'אוכל', שכיון שהדרך לקולפם עם מעט מהקליפה וא"א לעשות זאת באופן אחר, בטל האוכל לקליפה ונחשב הכול כפסולת. (קצוה"ש בדה"ש ס"ק מ"ב וכן מוכח בשעה"צ סימן שכ"א אות צ"ז).

 

הפרדת שאריות מזון

שאריות פסולת כללית ושיירי לחם שנשארו בצלחת ורוצה להפרידם כדי לזרוק את האשפה לפח ואת הלחם להניח בשקית נפרדת כדי לזורקו בכבוד, האם מותר להפריד את הפסולת מהלחם בשבת? והאם אפשר להפריד מזלג או סכין מתוך הפסולת כשלא משתמש בהם מיידית?

בביאור הלכה (סימן שי"ט סעיף ג' בד"ה היו לפניו) האריך שאיסור 'בורר' הוא בכדי להשתמש באחד החלקים שמפריד, אולם אם אינו רוצה להשתמש כלל בשני חלקי ההפרדה אין בזה איסור 'בורר'. ואף שיש חולקים על הלכה זו, (יעוי' היטב במ"א בסעיף ט"ו ובמשנ"ב שם ס"ק נ"ח) במקום ביזוי פת יש להתיר להפריד את הלחם מהפסולת הכללית, דכך עיקר לדינא כמבואר בביאור הלכה.

ואם נשאר סכו"ם בתוך הצלחת עם הפסולת והם מעורבים, יש לקחת את המזלג או הסכין ולהשתמש בהם כדי לפנות את הפסולת מהצלחת לאשפה, ובכך משתמש מיידית במזלג או בסכין ומותר לו לברור באופן זה.

 

איסור 'בורר' בגרעין פרי

פירות שיש בהן גרעין אחד, האם יש להקל בהם באיסור 'בורר'?

הבן איש חי (פרשת בשלח שנה שניה סעיף ח') פוסק שמותר להפריד גרעין מהתמר, כיון שיש בתמר רק גרעין אחד וכך היא דרך אכילתו.

ומלשונו אין הכרח ברור לומר שבפרי שיש בו גרעין אחד אין איסור ברירה, אלא עיקר דבריו הוא בדרך האכילה, שבכל מקום שכך דרך אכילתו ביום חול להוציא את הגרעין, אין בזה איסור 'בורר' פסולת בשבת ולאלתר מותר.

ולכן נראה כי גם בשסק וכדו' שיש בו כמה גרעינים, כיון שהדרך להוציאם היא תוך כדי האכילה, לכן גם בזה אין איסור 'בורר'. וגם שגרעיני השסק מחוברים לפרי והביאור הלכה (סימן שי"ט ס"ד ד"ה מתוך האוכל) כתב שאין למחות במיקל בברירה במחובר. וכן פסק המשנ"ב (בסוף סימן שכ"א ס"ק פ"ד) שמותר להוציא גרעינים מהשזיפים כדי לאכול לאלתר, משום שכך דרך אכילתם שהרי אי אפשר בענין אחר. (שער הציון שם אות צ"ט)

והנפק"מ בין הטעמים לעיל הוא בגרעיני לימון שאין דרך להסירם קודם האכילה, אולם הגרעינים דבוקים לפרי. וכן בגרעינים שבתוך הענבים.

והחזו"א כתב (סימן נ"ד ס"ק ה') שלא יסיר את הגרעין מהפרי, אלא יאחז את הגרעין ביד אחת וימשוך את הפרי ביד השניה, או שיקפל את הפרי כדי שיפול ממנו הגרעין.

 

בירך על כוס מים ומצא בו זבוב

בירך על כוס מים בשבת וראה בו זבוב וכדו', כיצד יעשה?

ישפוך מעט משקה עם הזבוב ואין איסור 'בורר' בכך, (כמבואר במשנ"ב סימן שי"ט סעיף ט"ז ס"ק ס"א בשם האחרונים), ולכתחילה צריך לעשות זאת קודם שיברך, אולם גם אם עושה זאת לאחר הברכה אין זה הפסק, כיון שאסור לשתות את המשקה במצב זה. (סימן ר"ו סוף ס"ק י"ב במשנ"ב).

 

הוצאת מזון מהמקפיא

האם בהוצאת מזון מהמקפיא לצורך זמן מאוחר אין איסור 'בורר', שהרי צריך להמתין עד שהמזון יפשיר ויהיה ראוי לאכילה, וא"כ אין זה 'לאלתר'?

כאשר המזון מונח במקפיא בשקיות נפרדות, אין בהוצאתו משום 'בורר', כיון שאין זה נחשב שסוגי המזון מעורבים זה בזה. וגם במקום שהמזון מעורב ביחד ולא נתון בשקיות שונות אין זה בורר "לאחר זמן", כיון שכך היא צורת השימוש להוציא מהמקפיא בכדי שיפשיר עד זמן האכילה, במאכלים שהדרך להפשירם סמוך לסעודה, כגון לחמניות שכך הן יותר טריות, כך פסק מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל, (שש"כ פ"ג הערה רכ"ב). ואילו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל חולק (איל משולש פ"ח הערה פ'). אבל בדרך כלל אין רגילות להפשיר מאכלים דווקא סמוך לסעודה, ולכן כשמעורבים ממש אסור.

 

ברירת סכו"ם מתוך הפסולת שבצלחת

מזלג או סכין המונחים בתוך הפסולת שבצלחת, האם מותר להוציאם משם בשבת?

כלי סכו"ם כגון מזלג או סכין שחלק ניכר מהם מעורב בפסולת, נחשבים כמעורבים ואסור להוציאם משם משום איסור 'בורר', והעצה היא להוציא את המזלג או הסכין ולהשתמש בהם מיד כדי להשליך את הפסולת לאשפה, ואז אין איסור 'בורר'.

אולם אם המזלג או הסכין מעורבים רק בחלק קטן מהפסולת, אין זה נחשב כ'מעורב' ואין איסור 'בורר' להוציאם משם. דגדר 'תערובת' לענין איסור 'בורר' הוא מה שנראה בעיני בני אדם כתערובת וכקבוצה אחת, אבל מה שלא נראה בעיני בני אדם כתערובת אלא כשתי קבוצות, אין בו איסור 'בורר'. (איל משולש פ"ד הערה מ"ב בשם הגר"נ קרליץ שליט"א, שש"כ בשם הגרשז"א פ"ג סוף הערה ז')

 

גדר "תערובת" באיסור בורר

באיסור 'בורר' בשבת, מהו גדר "תערובת" שאסור להפרידה?

כפי העולה מדברי הפוסקים, כל מה שנראה בעיני הבריות כקבוצה אחת נחשב כ"תערובת", ואילו מה שנראה כשתי קבוצות אינו מוגדר כ"תערובת". למשל אורז ליד אפונה נחשבים מעורבים מכיוון שהם נראים כקבוצה אחת, אולם אם האורז והאפונה נמצאים בשני צידי הצלחת או מעט רחוקים אחד מהשני, אין הם מעורבים ואין בהם איסור ברירה.

וכמו"כ ארגז ובו בקבוקי שתייה שונים, נחשב כקבוצה אחת, ועל כן הבקבוקים "מעורבים" ואסור להפרידם ולמיינם. (מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל וחוט שני לגר"נ קרליץ וכנזכר בתשובה הקודמת).

 

ריקון נוזלים מקופסת שימורים

קופסת שימורים ובה מאכל ונוזלים, האם מותר בשבת לרוקן את הנוזלים ולהשאיר את האוכל המוצק?

מותר לשפוך את הנוזלים שנמצאים מעל גובה האוכל, כיון שאינם מעורבבים עם האוכל (סימן שי"ט סי"ד), אבל ברגע שמגיע לנוזלים שבגובה האוכל הרי שהם מעורבים עם האוכל ואסור להפרידם ממנו, אולם יכול להוציא את האוכל מהנוזלים ובכך בורר אוכל מתוך פסולת שמותר בשבת 'לאלתר'.

אמנם מותר לו לשפוך את הנוזלים עם מעט אוכל ובכך בורר פסולת ואוכל מתוך אוכל והרי זה חלוקת התערובת ולא הפרדה. (ביאור הלכה סימן שי"ט ס"ד ד"ה הבורר וכן במשנ"ב שם ס"ק נ"ה וס"א) והחזו"א (סימן נ"ג ס"ק א') חולק. וכן הגר"ז בפסקי הסידור אוסר, היות וכל המטרה היא לתקן את האוכל הנשאר.

ולדעת שו"ע הרב ברגע שמחזיק את הכלי בידו אין זה נחשב כבורר פסולת מתוך אוכל, אלא אוכל מתוך פסולת ומותר לגמרי, דמה שנשאר בידו נחשב לדבר הנברר. (פסקי הסידור וחזר בו ממש"כ בספר).

אמנם שיטת המג"א שמה שיוצא החוצה הוא דבר הנברר, וכן פסק המשנ"ב (בס"ק נ"ה) וכן פסק הכף החיים (ס"ק קי"א).

ובקופסאות שימורים שהמאכל הוא גדול, כגון מלפפון חמוץ, מותר לשפוך את הנוזל דלא נחשבים כלל למעורבים. (שביתת השבת מלאכת בורר בב"ר ס"ק כ"ה, קצוה"ש סימן קכ"ה סקי"ד, ומשמע שם כל שגדול יותר מאגוז הנמצא בתוך נוזל אין בו דין בורר).

 

ברירת עלי חסה מעופשים

עלי חסה שיש מהם מעופשים מעט, האם מותר לברור ולהוציאם בשבת?

במין אחד אין דין 'בורר', אולם כתב המשנ"ב (בסימן שי"ט ס"ק ז' וס"ק ט"ו) בשם המגן אברהם שרק אם העלים ראויים לאכילה לכתחילה נידון כמין אחד ומותר להוציאם, אולם אם העלים מעופשים וראויים לאכילה רק ע"י הדחק, יש איסור דרבנן בברירתם ולכן יקח הטובים ויניח המעופשים.

וכל זה כשהם תלושים, אבל במחוברים לקלח והמעופשים הם העלים החיצונים מותר להוציאם כדי לזורקם ואין צריך לעקם ידיו כדי ליטול הטובים דזהו דרך אכילה וכמו בהסרת קליפה, לפי שא"א בענין אחר באופן נורמלי, וכמובן רק לאלתר. כ"כ הברכ"י והפמ"ג הביאם הבה"ל (סימן שי"ט ס"א ד"ה מן העלין), בן איש חי (ש"ש בשלח ס"ו).

 

ברירת סוגי מאכלים בסיר מרק

בסיר המרק יש סוגים שונים של מאכלים, עופות וירקות, ובשבת הוציא בטעות מהסיר עוף ולא היה מעוניין בו אלא בירק, האם צריך להחזירו למרק או שיכול להניחו בצד?

יש מחלוקת בפוסקים האם חייב להחזירו או יכול להשאירו. בשביתת השבת (מלאכת בורר ס"ג ובב"ר ס"ק י' בשם ספר הזכרונות) כתב שיש חיוב להחזירו לסיר, כיון שאם לא יחזיר יש בזה משום 'בורר', שהרי האוכל שבסיר תוקן בכך שעכשיו קל יותר להגיע אליו, ואילו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל חולק וסובר דאין חיוב להחזירו, היות ולא הייתה כאן שום כוונת ברירה. (שש"כ פ"ג הערה י"א וכדעת השפת אמת בשבת דף ע"ד ע"א ד"ה ת"ר).

 

ברירה 'לאלתר' ו'לאחר זמן' בסיר מרק

בסיר המרק יש סוגים שונים של מאכלים, שאת חלקם רוצה לאכול עכשיו וחלק אחר רוצה לאכול בסעודה בזמן מאוחר יותר, האם יש חיוב להוציא את המאכלים שרוצה לאכול מיד?

אין חיוב להוציא את המאכלים שאוכל מיד, מכיון שכל המאכלים שרוצה להוציא הם "אוכל לאלתר" ואף שלא אוכלם מיידית אלא בשלב מאוחר יותר בתוך הארוחה הרי זה רק 'סדר עדיפות' ולא נחשב כ'פסולת' משום כך. כך דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, (איל משולש פ"ו סי"ד) ומרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל הסתפק בדבר (שו"ש סימן שי"ט ס"ק ד' – ג').

אמנם, מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל מחמיר בזה (הלכות שבת מלאכת בורר הערה קמ"ח) ומצריך להוציא תחילה את מה שמעוניין לאכול.

 

ברירת סוכריות

אדם שמחלק בבית הכנסת סוכריות לילדים ובידו סוגים שונים של סוכריות, האם מותר לו לברור עבורם סוכרייה מיוחדת כרצונם?

אם בורר סוכרייה מיוחדת לבקשת הילד, יש לומר לו לאכול את הסוכרייה בתוך שעה, ואם אינו חושב לאכול את הסוכרייה תוך שעה אסור למבוגר לברור סוכרייה מיוחדת עבורו אלא יוציא מן הבא ליד ויתן לו. וכן הדין בסוכריות ממינים שונים המונחות על גבי מגש, יקח מן הבא ליד ולא יברור סוכרייה בטעם מסוים, אא"כ דעתו לאוכלה לאלתר. (שש"כ פרק ג' סעיף פ"ח בשם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, אור לציון ח"ב עמוד רמ"א)

אמנם אם הטעמים שוים ורק עטיפות הסוכריות שונות בצבען, יברור כרצונו דהכל נחשב למין אחד, ובמין אחד אין בורר. (שי"ט ס"ג בב"י וברמ"א).

 

הוצאת פסולת מהאוכל בשעת אכילה

האם מותר בשבת להוציא פסולת מהאוכל בשעת אכילה ממש?

נחלקו בזה האחרונים מהר"י אבולעפיא והמהריט"ץ. מהר"י אבולעפיא סובר שמותר לברור את הפסולת מתוך האוכל בשעת אכילה ממש, כיוון שכך היא צורת אכילה. והמהריט"ץ חולק וסובר שגם באופן זה נחשב ברירה של פסולת מתוך אוכל, ומה שהוא בשעת האכילה ממש אינו משנה את הדין. ובברכי יוסף כתב שיש בזה חשש לאיסור דאורייתא ולכן יש להיזהר בזה מאוד דמסתימת הפוסקים נראה דאין להקל. וכן הביא בביאור הלכה (סימן שי"ט סעיף ד' ד"ה הבורר) את מחלוקתם ואסר, ואף הוכיח מהשו"ע (בסעיף ט"ז) לאסור. ובכף החיים הכריע להקל ובתנאי שהפסולת מעכבתו מלאכול. (שם ס"ק נ"ב).

ואין לעשות בזה 'ספק ספיקא' כדי להקל בזה, אלא א"כ הפוסקים עצמם כתבו את הספק ספיקא להקל.

 

ברירת נוזלים ביד

לאחר הסעודה בליל שבת נשאר סלט עם נוזלים ורוצה להצמיד את ידו לסלט ולשפוך את הנוזלים כדי שיהיה הסלט טוב וטרי לסעודת הבוקר. האם מותר לעשות זאת?

אסור, כיון שבמעשה זה הוא בורר 'פסולת מתוך אוכל' וגם לאכילה מיידית אסור, וכ"ש לזמן מאוחר יותר. ואף שעושה זאת לתיקון האוכל, כיון שהמעשה שעושה הוא ברירה של פסולת מהאוכל אין כל היתר. (סימן שי"ט ס"ד).

 

שיירי פסולת מחיתוך ירקות

חתך בשבת ירקות על גבי קרש חיתוך ויש על הקרש גם גבעולים או פינות ירק, האם מותר להסירם משם, שהרי הם פסולת מתוך אוכל?

כיון שהגבעולים יש בהם גם מעט אוכל, נחשב כהפרדה של פסולת ואוכל מתוך אוכל, ובמשנ"ב בכמה מקומות התיר (סימן שי"ט ס"ד ד"ה הבורר, וכן בס"ק נ"ה וס"א, וסו"ס תק"ד). אמנם החזו"א (סימן נ"ג ס"ק א') אסר בזה כיון שיש בזה פסולת והוא מפריד את הפסולת עם האוכל במטרה לתקן את האוכל הנשאר הרי זה תיקון המאכל ולא חלוקת התערובת. 12

 

הוצאת חרק מהמקווה

הטובל במקווה בשבת ומצא בו חרק וכדו', האם מותר להוציאו?

דבר זה יש לדון בו משני אופנים: מצד איסור 'בורר', ומצד איסור 'טילטול מוקצה'.

מחמת איסור 'טילטול מוקצה' אין בכך איסור, כיון שלא עוסק בטלטול החרק אלא עוסק בניקוי המים, כמבואר בחזון איש (סימן מ"ז ס"ק ט"ו וכ"א) ובשביתת השבת שמוכח מהראשונים שמותר לנקות את האבק מהשולחן, אף שהאבק הוא מוקצה, כיון שעוסק בניקוי השולחן.

אמנם מדין בורר יש לאסור להוציא את החרק מהמים, כמבואר בשו"ע (בסימן שי"ט סעיף ט"ז) על מים שיש בהם תולעים שאין להוציא את התולעים אלא נותן השו"ע שם עצה שמותר לשתותן ע"י מפה בשבת.

אולם אם מוציא את החרק וכדו' ביחד עם מעט מים, יש להתיר בזה, כדין זבוב וכדו' במרק, שנחלקו בזה הפוסקים (הט"ז והמהריט"ץ. ולמהריט"ץ גם בענינינו מותר אם אין זה הרבה חרקים) ובמשנ"ב (שם בס"ק ס"א) הכריע שכשנופל זבוב במאכל או משקה, לא יסיר הזבוב בין ביד בין בכלי דהוי בורר פסולת מתוך אוכל, אלא יקח קצת גם מהמאכל או המשקה עמו ויזרוק.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (73 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים