חיים לאחר המוות

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא

אחר שנתבאר בפרק הקודם שהנשמה מקבלת שכרה ועונשה בצלמה המיוחדת בה, ראוי שנחקור אם העונש הזה הוא זמניי או נצחיי

| י"ח שבט התשע"ד |
אא

ואומר שהדעת הנכון הוא שכמו שיש מדרגות בין העבירות והחטאים בנפשותם כי לא כל העבירות שוות ולא כל החטאים בנפשותם במדרגה אחת. כן יש מהם שמשפטן בגהינם י''ב חדש ויש מהם זמן יותר ארוך וקצר ויש מהם מי שנדונין לעד ולעולמי עולמי' ויען שהחקירה הזאת היא רב התועלת אשים ידי על עיניה בקיצור האפשרי.

ואומר- הלא ידעת מה שאמרו רז''ל בפרק חלק ז''ל כל ישראל יש להם חלק לעה''ב שנ' ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וארץ זו משל לארץ החיים וחיי העה''ב וכבר ישאל םשואל וכי משוא פנים יש בדבר האם כל אשר בשם ישראל יכנה כצדיק וכרשע יהיה לו חלק לעה''ב והוצרך הרלב''ג לומר אין למדין מן הכללו'.

ודבריו אינם נכונים כי כאן גזרו שאין יוצא מהכלל אלא אותם הנז' באומרם ואלו הם שאין להם חלק לעה''ב. ועוד שבדברי הנביאים אין לומר אין למדין מן הכללו' והכתוב צווח ועמך כלם צדיקים. ועוד שאינם מוציאין מהכלל אלא מעט מזער כמו תנא ושייר. אבל לפי דעתי זה יובן בהקדמה א' קטנה והיא שכל מי שעושה אחת ממצות התורה כסדר וכראוי אינו מאבד זכותה לעולם ולעולמי עולמים אף שיעשה ממצוות ה' אשר לא תעשינה.

וזה תמצא מפורש אצל רז''ל במדרש שוחר טוב מזמור ש''ב ז''ל יש לך באדם שיש לו עשר מצוות ועשר עונות ואומר לא שכרן של מצות ולא עונשן של עבירות אלא יצאו אלו ננגד אלו והקב''ה אינו עושה כן אלא בתחלה גובה הוא ממנו עונותיו ואח''כ נותן לו שכרו של מצוות. ע''כ. ויצא החסד מלפני ה' שזכותו יהיה שמור לו לעולם וכמו שאמר הכתוב ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. וכן בראשון מסכת ראש השנה ובמסכת יומא פ' יום הכפורים ר' אליעזר רמי כתיב ולך ה' חסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. בתתלה משלם לאיש כמעשהו. ובסוף ולך ה' חסד. כתיב ורב חסר וכתיב ואמת. בתחלה אמת ולבסוף ורב חסד.

וזולת אלה רבים אשר מהם נראה כי הנפש תקבל עונש על העוונות ראשונה ואחרי כן שכרה כפי המצוות שעשה. וכעין זה כתב הרב רבינו בחיי בפרשת והיה עקב וז''ל אשר לא ישא פנים לצדיק הגמור שלא יענישנו אפילו על עבירה קלה. ולא יקח שוחד עבירה בשביל מצוה שאינו אומר הרי שעשה אלף מצוות ועשה עבירה א' אחסר לו מצוה א' מפני עבירה שעשה וילך המצוה כנגד העבירה אלא הוא מענישו על אותה עבירה יחידית ונותן לו שכר על רבוי המצוות כלן.

ועל היסוד הזה בנוי מה שאחז''ל בסוף מכות רצה הקב''ה לזכות אח ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. והראיה לסתור כי הגם שהקב''ה הרבה בתורה הקדושה מצוות לתת שכר טוב למתהלכים לפניו ועושי רצונו הנה גם כן נתן לפני העברים מכשול באשר היא מצודים וחרמים ואיסורים ידיה טוב לפני האלקים ימלט ממנה ותוטא ילכד בה .

אמנם זה יובן היטב במה שהנחנו וזה כי לזכותם ולצדקם עשה האלקים כי בהיות שלא כל הדעות שוות וכל א' וא' יש לו נטיה לאיזה מן המצות הרבה הקב''ה לישראל תורה ומצות כדי שזה בעשיה מצוה אחת וזה בעשיה אחרת יזכו כלם לחיי העולם הבא אחר שיענשו כפי רשעם ומרדם. ולזה כתב הרמב''ם בפירוש המשנה ז''ל מעיקרי האמונה בתורה כי כשיקיים האדם מצווה מתרי''ג מצווות כסדר וכהוגן שלא ישתף עמה דבר מכוונות העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה זכה בה לחיי העולם הבא.

ולזה כאשר שאל רבי חנינא בן תרדיון את ר' יוסי בן קסומא מה אני לחיי העולם הבא השיב כלום מעשה בא לידיך כלומר נזדמן לך לעשות מצוה כתקנה. וכאשר השיבו כי נזדמנה לו מצות הצדקה אז נתבאר לו כי אפילו אכל ושתה אם עשה משפט וצדקה אז טוב לו בעולם שכלו טוב. וכן במסכת תענית מביא הרבה מעשים מאנשים שעליהם אמר אליהו שהיו מזומנים לחיי העולם הבא בשביל איזה מעשים טובים שעשו.

ואחר הדברים האלה תדע ותשכל ממוצא דבר חז''ל להשיב על השאלה הנכבדת על מה אנחנו יושבים. כי אמת הוא שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא בהיות שא''א שלא יעשה כל א' מהם מצוה ממצות התורת אשר בה יזכה לחיי העולם הבא. כי אפילו ריקנין שבהן מלאים מצות ררמון. ולא יש ח''ו משוא פנים בדבר כי כל משפטיו צדק ואמת.

וכמו שאמרנו לא ישא פנים לצדיקים ולא יקח שוחד שאינו מנכה להם מעוונותיהם כלום. אבל בתחלה נדונין כפי חטאתם ואח''כ נותנים להם שכר מצוותם בתשלום בלי גרעון ופתת. והשכר ההוא יהיה כל כך גדול ועצום שבודאי יקבלו היסורין בסבר פנים יפות ולא יאמרו העוברים לא הן ולא שכרן כי העונש יהיה מעט בערך השכר אשר כל א' וא' יזכה כפי מדרגתו. ובזה נחה השאלה הגדולה אשר העיר החכם בעל העקרים במאמר ג' פ''ל. והיא אם התורה האלקית נותנת שלמות בכללה או בחלקיה.

ונאמר כי היא נותנ' בודאי החיים לעושיה ואפילו למי שיקיים אפילו חק א' ממנה יען אחר קבלת העונש עדן או עדנים עשור או שנה כמו שנזכור עוד בפרקים יבאו אז תזכה לקבל שכר עשייתה כי לא לנצח יריב ולא לעולם יטור. והבן זה כי הוא עיקר מעקרי התורה ונחמה גדולה לכל אשר בשם ישראל יכנה. אמנם צריך שאדע כי לא כל זרע אברהם אבינו ובני יעקב בחיריו ראוים ליקרא בשם הנכבד של ישראל כי יש איזה עונות כל כך חמורות שמכבים מצוה ואין לעושיהם שכר עוד בעמלם.

וכן תמצא בפרק חלק ואלו הם שאין להם הלק לעולם הבא האומר אין תחית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורוס. והאפיקורוס הוא המכחיש מציאות ה' או האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני אדם והמכחיש נבואתו של משה רבינו והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם.

וכל א' וא' מאלו אעפ''י שהן מישראל אין להם חלק לעה''ב והם הנקראים פושעי ישראל ועליהן נאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. ולכן בהיות שקרח ועדתו כפרו בעיקר תורה מן השמים בחשבם שהרבה דברים בדא משה מלבו ואינן דברי אלקים חיים לכן נגזר עליהם וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ר''ל למדור התחתון של גהינם. וכתב רבינו בחיי ז''ל ודרשו רבותינו לדיוטא התחתונה שבשאול.

ומה שאמר ישובו רשעים לשאולה ולא אמר ירדו ירמוז לחוקף היסורין שאין להם קץ אחר שהם נאכלים באשה של גהינם חוזרים ומתחדשים כבתחלה כדי שיהיו עוד למאכולת אש. וכן חוזרים חלילה לדורי דורות כי יחדש ה' כח בגוף לקבל ולסבול עונשי גהינם.

וזה אינו מנגד למה שאמר הכתוב מוריד שאול ויעל באשר שם שאול רומז לקבר ורומז לזמן התחיה כאשר יעלה ה' הגופים מהעפר אשר שם ננערו כי עפר המה ואל עפר ישובו. עוד בפרש' צו כתב על פסוק (ויקרא ו ו) אש תמיד תוקד על המזבח ז''ל לפי שהמזבח הוא מקום כפרה ורשעים לא בעו כפרה רמז לך הכתוב שהם נדונין באשה של גהינם באש תמיד מאחר שכפרו באש תמיד והוא הענין עצמו שהיה ישעיה הנביא בו מוכיח הרשעים הוא שאמר (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם.

היה מפחידם על אותו האש תמיד שבציון שכפרו בו ולא חזרו בתשובה ולא רצו כפרה וכו'. אשר עליהם נאמר עד נצח לא יראו אור. הנך רואה איך רבותינו ז''ל אשר כל יקר ראתה עינם הוציאו מכלל בני ישראל אלו השלשה האומר אין תחית המחים מן התורה אין תורת מן השמים והאפיקורוס.

ואמנם זכרו שלשה העבירות האלו ולא זולתם לפי שהם העקרים הראשיים שעמידת הדת וקיומה תלוי בהם כפי מה שגזר הרב בעל העקרים מאמר י''א פ''ג בשגם האומר אין תחית המתים מן התורה כופר בעיקר השכר והעונש בחשבו שהנפש אינה נצחית. האומר אין תורה מן תשמים כופר בעיקר השני. והאפיקורוס מכחיש העיקר הג' .

ממציאות ה' ובקטון החל ובגדול כלה. וזו ואין צריך לומר זו קתני. וזהו מה שראיתי לדבר הגם שלא נעלם ממני דעת המקובלים ז''ל וכל אורחותיהם חסד ואמת. וממה שצריך עוד שתדע הוא שאפילו הרשעים אשר עליהם נאמר יורדין ואינם עולים יש להם מנוחה ביום השבת ולכן נקרא עונג כי הוא תענוג העליונים והתחתונים כדאיתא במסכת גהינם. ובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה מאי וינפש מלמד שיום השבת מקיים כל הנפשות.

ובשער הגמול להרמב''ן תניא אמרין בהגדה בכל ערב שבת דומה הממונה על הנפשות מכריז ואומר הנח להן לרשעים האלו וינוחו ומניחין אותן כל השבת כלה ובמוצאי שבת עם חשיכה צועק המלאך שהוא ממונה על הרוחות חזרו לכם רשעים לגהינם שכבר השלימו ישראל סדריהן. ולכן מזכירין בסדר מוצאי שבש ואומרין ויהי נועם ה' אלקינו עלינו. וומטעם זה נהגו שאין ממהרין בויהי נועם ובסדר קדושה אלא מחשיכין הרבה ואומרים אותו בנחת.

ואין אומרים בערבית של שבת והוא רחום מפני ששלשה המלאכים והם משחית אף וחמה הרשומים בזה הפסוק שהם ממונים על הרשעים ביסורי גהינם אין להם רשות ושלטון ביום השבת. וכל זה תמצא בספר הזוהר הלא בפרשת ויחי עמוד תק''ב אמרו ת''ש ז' מדורין אית ליה לגהינם ושבעה פתחין ונשמתיהון דחייביא עאלו וכמה חבילי טריקין טהירין נטורי תרעין ועלייהו חד ממנא לכל תרעא ותרעא ונשמתיהון דחייביא איתמסרן לאינון ממנן ע''י דדומה כיון דאיתמסרן בידייהו סתימין תרעין דאישא דמיתלהטא דהא תרעין בתר תרעין הוו תרעין כלהו פתיחן וסתימין לאינון דלבר פתיחין דלגו סתימין ובכל שבת ושבת כלהו פתיחן ונפקי אינון חייביא עד אינון פתחים דלבר ופגעין נשמתין אחרנין דאינו מתעכבי בפתחין דלבר כד נפיק שבת כרוזא קארי בכל פתחא ופתחא ואמר ישובו רשעים לשאולה. נשמתא דצדיקיא קב''ה נטיר לה דלא תתמסר בידה דדומה כד''א ישומור את נפשך. ובפרשת תרומה עמוד ר''ל כתוב לאמר ובשבת דלא אישתכח פחד דינא דגהינם ולא דיני אחרא וכו'.

ובמדרש הנעלם פרשת בראשית דף ל''ב תנן. ת''ח אמר רב הונא אפילו הרשעים שבגהינם מוכתרין הם ביום השבת ושוקטין ונוחין. דאומר רב הונא אין לך רשע מישראל שאין לו מעשים טובים דמעיילא להו לעלמא דאתי. ואימתי ומעיילא להו ביום השבת להיות כלם מוכתרים בכתר שבת. א''ר יוסי וכי הרשעים שחללו שבת בפרהסייא יש להם בכתר שבת.

 אמר ליה אין דהא תנן ויהי ביום הששי לקטו לחם ממשנת כך נדונים הרשעים ביום הששי משנה להרויח להם ביום השבת כי יום השבת נקרא שלם ולא נגרע לפיכך אינו נגרע מהטוב וההנאה שבו בין לצדיקים בין לרשעים וכו'. ואם השבת הוא רמז לעולם שכלו שבת הא-ל ברחמיו יזכנו לטוב הצפון ליריאיו ונשמור חקי מועדיו לעשות את השבת ולתקן לנו בערב שבת מה נאכל בשבת.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.4 (76 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים