פרשת השבוע לילדים
פרשת מסעי לילדים
הַצִּיּוּר הָיָה מְדֻיָּק וּמְיֻחָד מְאֹד. הַמֶּלֶךְ יָשַׁב וּבָחַן אוֹתוֹ הֵיטֵב, וּלְפֶתַע שָׂם לֵב שֶׁהַצַּיָּר לֹא סִמֵּן בַּצִּיּוּר חַלּוֹן אֶחָד שֶׁל הָאַרְמוֹן. "חָסֵר כָּאן חַלּוֹן", הִצְבִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַל הַמָּקוֹם בַּצִּיּוּר. "הוֹ, זֶה חֵלֶק קָטָן מְאֹד בַּצִּיּוּר", הִסְבִּיר הַצַּיָּר, "מְדֻבָּר רַק בְּמִסְפַּר קַוִּים קְטַנִּים שֶׁלֹּא צִיַּרְתִּי"
- מלכות וקסברגר
- י"ד שבט התשע"ד
"וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה" (במדבר לג, יח)
רַשִׁ"י מַסְבִּיר אֶת הַפָּסוּק "וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה" – עַל שֵׁם הַלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁאָמְרוּ הַמְרַגְּלִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְהִלִּים: "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה, חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים". הַמִּלָּה "רִתְמָה" מַזְכִּירָה לָנוּ אֶת הַמִּלָּה "רְתָמִים".
עַד כַּמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּלְשׁוֹנֵנוּ, נָבִין מֵהַמָּשָׁל הַבָּא:
מֶלֶךְ גָּדוֹל בִּקֵּר בְּאֶרֶץ אַחַת וְרָאָה שָׁם אַרְמוֹן גָּדוֹל וּמְפֹאָר. הוּא רָצָה שֶׁיִּבְנוּ גַּם לוֹ אַרְמוֹן כָּזֶה. לָכֵן הִזְמִין צַיָּר מֻמְחֶה שֶׁיְּצַיֵּר אֶת הָאַרְמוֹן בְּדִיּוּק נִמְרָץ, עִם כָּל הַפְּרָטִים שֶׁלּוֹ, וּלְפִי הַצִּיּוּר הַזֶּה יֵדְעוּ הַמֻּמְחִים אֵיךְ לִבְנוֹת לוֹ אַרְמוֹן בְּדִיּוּק כְּמוֹ זֶה.
יָשַׁב הַצַּיָּר וְצִיֵּר אֶת הַצִּיּוּר עַל דַּף קָטָן, וְהִקְפִּיד לְדַיֵּק בְּכָל הַפְּרָטִים וּפְרָטֵי הַפְּרָטִים. כַּאֲשֶׁר גָּמַר, נָתַן הַצַּיָּר לַמֶּלֶךְ אֶת הַצִּיּוּר.
הַצִּיּוּר הָיָה מְדֻיָּק וּמְיֻחָד מְאֹד. הַמֶּלֶךְ יָשַׁב וּבָחַן אוֹתוֹ הֵיטֵב, וּלְפֶתַע שָׂם לֵב שֶׁהַצַּיָּר לֹא סִמֵּן בַּצִּיּוּר חַלּוֹן אֶחָד שֶׁל הָאַרְמוֹן. "חָסֵר כָּאן חַלּוֹן", הִצְבִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַל הַמָּקוֹם בַּצִּיּוּר.
"הוֹ, זֶה חֵלֶק קָטָן מְאֹד בַּצִּיּוּר", הִסְבִּיר הַצַּיָּר, "מְדֻבָּר רַק בְּמִסְפַּר קַוִּים קְטַנִּים שֶׁלֹּא צִיַּרְתִּי".
"נָכוֹן", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "בַּצִּיּוּר אֵלּוּ רַק כַּמָּה קַוִּים קְטַנִּים, אֲבָל בַּמְּצִיאוּת – כְּשֶׁיִּבְנוּ אֶת הָאַרְמוֹן לְפִי הַצִּיּוּר – זֶה יִהְיֶה חַלּוֹן גָּדוֹל שֶׁיְּמַלֵּא אֶת הָאַרְמוֹן בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ".
כָּךְ מַסְבִּיר הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא עַד כַּמָּה חָמוּר לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע.
הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ כָּאן בָּעוֹלָם מַשְׁפִּיעַ מְאֹד מְאֹד עַל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. הָאָדָם יָכוֹל בְּדִבּוּר אֶחָד לִבְנוֹת עוֹלָמוֹת, וְחָלִילָה – לְהַחֲרִיב אוֹתָם. לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים מִשְׁפָּטִים כְּמוֹ: "בְּסַךְ הַכֹּל אָמַרְתִּי כַּמָּה מִלִּים קְטַנּוֹת", "לָמָּה צָרִיךְ לְהַעֲנִישׁ אוֹתִי עַל מִלָּה אַחַת קְטַנָּה?" וְעוֹד מִשְׁפָּטִים כָּאֵלֶּה – כִּי אָנוּ לֹא מְבִינִים שֶׁכָּאן בָּעוֹלָם זֶה נִרְאֶה לָנוּ "רַק כַּמָּה מִלִּים", אֲבָל בַּמְּצִיאוּת יְכוֹלוֹת מִלִּים כָּאֵלֶּה לְהַזִּיק מְאֹד בַּשָּׁמַיִם.
לָכֵן נִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר רַק דְּבָרִים טוֹבִים, שֶׁיִּבְנוּ לָנוּ אַרְמוֹנוֹת פְּאֵר בַּמְּרוֹמִים.