הזיווג: קבוע מראש או לפי המעשים?

פרשת השבוע עוסקת בעיקר סביב נושא השידוך של יצחק אבינו ורבקה אמנו, ועל כן אין מנוס מלהזכיר רעיון יפה בעניין זיווגו של אדם.

קיים מכנה משותף להרבה מפרשיות השידוכין שבתורה, והוא - שהשידוכין התרחשו סמוך לבאר. חכמינו ז"ל עמדו על כך, וכך הם כותבים (שמות רבה א, לז): "שלושה נזדווגו להן זיווגיהן מן הבאר, יצחק, יעקב ומשה. יצחק, שנאמר 'וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי... וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק' (בראשית כד, סב – סד). יעקב, שנאמר 'וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה... וְרָחֵל בָּאָה, עִם הַצֹּאן' (בראשית כט, א – ט). משה, שנאמר 'וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת'" (שמות ב, טו).

האם יש קשר בין הבאר לזיווגו של אדם? נראה שכן.

פירושים רבים נאמרו במשמעות הדבר, אביא כאן  אחד מהם.

התלמוד (סוטה, ב), מביא את האמרה הידועה: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". זאת אומרת, מציאת הזיווג המתאים והיכולת להסתדר יחד באהבה אחווה שלום ורעות, הינו "פרויקט" לא פשוט.  אני מניח שרבים מקוראי שורות אלו מבינים היטב על מה מדובר.

מאידך, ישנה אמרה נוספת: "ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני", כלומר, הזיווג נקבע עוד קודם יצירת האדם. אם כך למה הוא כל כך קשה?

התלמוד מתייחס לסתירה זו וקובע: "הא [כאן] בזיווג ראשון והא [וכאן] בזיווג שני". רש"י מבאר שאין הכוונה כפשוטו, לומר שיש הבדל בין נישואין ראשונים לשניים, אלא החילוק הוא באדם עצמו. וכך כותב רש"י: "זיווג ראשון - לפי המזל. זיווג שני - לפי מעשיו, וקשה לזווגן לפי שאינה בת זוגו".

נבאר. בת הקול שמכריזה "בת פלוני לפלוני" אינה גזירה, אלא ייעוד, פוטנציאל הזקוק למימוש. כדי לממשו, צריך האדם להיות זכאי במעשיו, שהרי אדם יכול במו ידיו לאבד את מזלו. לכל אחד יש את האחת שהותאמה עבורו עוד טרם לידתו, אך האם יזכה להשתדך לה? זה כבר מותנה במעשיו. ייתכן והבורא ייעד לאדם אישה נפלאה, אך מחמת מעשיו השליליים הוא יפסיד אותה. זו כוונת רש"י. לכל אדם ישנה אפשרות לזכות בזיווגו הראשון במעלה הטוב ביותר עבורו, אשר נקבע לו מן השמים טרם יצירתו, ולכל אדם יש זיווג שני במעלה, הניתן לו על פי מעשיו. [ניתן לעיין בהגהות רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, על הגמרא שם, המרחיב בעניין].

איך כל זה קשור לבאר? שמעתי רעיון יפה, איני זוכר מה מקורו.

יש שלושה מקורות מים שונים, מהם נהנה האדם. בור, מעיין ובאר. מה ההבדל ביניהם? הבור – כולו מעשה ידי אדם, אדם חפר בור ומילא לתוכו מים. המעיין - נעשה בידי שמים, ללא מגע יד אדם. באר הינה שילוב בין מעיין לבור, יש בתוכה מי תהום הקיימים בעולם עוד מששת ימי בראשית, הפוטנציאל גלום באדמה עוד מראשית היצירה, אמנם כדי לזכות במים - צריך האדם להשתדל ולחפור, ללא ההשתדלות והחפירה - לא ייחשפו המים.

הבאר מסמלת את השידוך המושלם. פוטנציאל השידוך גלום באדם עוד טרם יצירתו, זאת בת הקול אשר מכריזה על הייעוד והפוטנציאל, אמנם מימושו תלוי "בחפירה" - בבחירתו ובהשתדלותו של האדם, אם ינהג כשורה – אזי יזכה להשיג את המיועדת לו עוד טרם יצירתו, ואם לאו – ההמשך ידוע.

לכן מדגישה התורה את הקשר בין הבאר, לשידוכי האבות. האבות מצאו את שידוכיהם על הבאר – לאמור: הם זכו לזיווגם ההגון, בעיקר מחמת מעשיהם וזכויותיהם. ומעשי אבות סימן לבנים.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת חיי שרה – כל הסרטים ב-VOD הידברות