חודש אלול

מה קורה כשלא עושים תשובה מידי שנה? טור הכנה ליום הכיפורים

ההכנה שלנו היא באמת עבודה לא קלה אבל מאד כדאית. לערוך חשבון נפש, להתבונן בעצמנו ולראות את הטעון שיפור, להציף את השאיפות הטובות ולזכות לתואר הנכסף 'בעל תשובה'

| ח' תשרי התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

נקיון פסח

המילים שבכותרת אינן טעות. האם יש עקרות בית שאינן עורכות נקיון מכיון שבין כה עד האביב בשנה הבאה הכל יהיה אותו דבר? ('נקיון פסח' ליתר דיוק - 'נקיון אביב' - הרי בעצם אינו מיועד למניעת איסור חמץ והקשר שלו למטרה זו הוא בדרך כלל מוגבל למדי ולשם כך די בנקיון קל, אבל כך התרגלו נשות ישראל מדורי דורות מהימים בהם היו רצפות עץ מחוררות ו'חורים וסדקים' בבית). אם כן האם יש 'בלבוסטע' שתימנע מלערוך את הנקיון היסודי והאוורור הזה - כיון ששוב המצב יחזור על עצמו באביב הבא?

ובכן למי שמקננת בלבו הרגשה שאין טעם בתשובה של יום כיפור. אם עולה בנו המחשבה דלעיל מה תועלת בנקיון כששוב בשנה הבאה נצטרך לחזור בתשובה, נזכיר לעצמנו את עקרת הבית העורכת נקיון מדי שנה, ואת המצב העגום אליו יגיע בית בלתי מטופל שיצבור את הבלגן שנה אחרי שנה.

מצות התשובה מוטלת על כולנו ואף שבכל השנה אין מצוה של 'תשובה' אלא פשוט צריך להיות יהודי טוב וממילא לתקן את המעשים, לעומת זאת כפי המשתמע מדברי הרמב"ם ומפורש בספר 'שערי תשובה' לרבנו יונה – חובה על כל יהודי לשוב בתשובה ביום כיפור ולנצל את האור הגדול של היום עליו נאמר: 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם'.

 

ועוד על עקרות בית

ואם אנחנו כבר במשל הזה, ישנם עוד שני סוגי בתים שלא עוברים נקיון וריענון לקראת פסח. ובכן יש את אלו שהבית שלהם נקי ומסודר ומבריק כל השנה, בדרך כלל עוזרת בית מנקה ומטפחת אותו היטב... אם מישהו מרגיש מתוחזק ברמה כזו, הוא עורך כל יום חשבון נפש ותשובה על מעשיו הריהו בכלל אלו שנקראים בזוהר 'מרי חושבנא' ואשרי חלקו... (גם בבתים כאלו משקיעים בערב פסח בשיפור ושיפוץ נוסף, הלא כן? לעיתים דוקא המצב המשופר יותר חשק, וכך זה בודאי בבחינה הרוחנית, אלו אינם צריכים את השורות שלנו...). ואם בעלת הבית או העוזרת עורכת נקיון יסודי פעם בחודש, והיא מגיעה לערב פסח ביתרת זכות עם בית שאין הרבה צורך לעמול על נקיונו, היא מזכירה לנו שיש יהודים שעורכים בכל ערב ראש חודש יום של תשובה הנקרא 'יום כיפור קטן' יום מחשבה ותשובה, יום תפילה ווידוי שבדורות קודמים רבים היו גם מתענים בו עם קריאת התורה של 'ויחל' כנהוג ביום תענית - וגם בדורנו עדיין ניתן למצוא יחידי סגולה שכאלו.

ויש את העסוקים מאד... מאידך, יש גם את בעלי העסקים העובדים עד ערב פסח, חנויות ביגוד כלים ומזון ששיא העונה שלהם הוא בערב פסח ואין להם את הזמן לנקיון פסחי, או נשים שעבודתן אינה מאפשרת להן כלל את ההכנה לפסח, הללו יסעו בדרך כלל לבית מלון או להורים, ישכירו / ימכרו את הבית על כל החמץ שבו לנכרי ויפטרו גם מחובת הבדיקה. יש גם כאלו ש'אין להם זמן' להתכונן ליום כיפור, שיגרת החיים והמרוץ היומיומי לא מאפשר להם עצירה לרגע. הם יקנו בדרך חזור מהעבודה את האוכל לסעודה מפסקת ולסיום הצום בנדיבות, אולי גם 'נעלי כיפור חדשות' - וכך הם ינחתו ליום הגדול והקדוש הזה... הבלגן הנפשי יצטבר משנה לשנה, הזיכוך של היום הקדוש והנפלא הזה יפסח עליהם, רחמנות!

את המעידות הקטנות והגדולות, את הירידה הרוחנית תולדת השיגרה ואת הלכלוך שמתחת השטיח – אי אפשר למכור לגוי... זה נשאר שלנו ומצטבר...

 

'אכלתי ואוכל עוד...'

במדרש מסופר כי אדם הראשון אמר לקדוש ברוך הוא אחרי חטאו הגדול 'אכלתי ואוכל עוד' והדברים תמוהים, וכי אדם הראשון בדרגתו הרוחנית העצומה היה חצוף ומורד?

מבאר רבי צדוק הכהן: אדם אמר זאת בכאב ובייאוש: 'איך אני יכול לחזור בתשובה הרי אני יודע שאחרי שנכנס בי היצר הרע – אני עלול שוב לאכול והוא לא יניח לי עד שאוכל עוד...'.

היאוש הוא המכשול הגדול בדרך לתשובה, במיוחד לנו המכירים את הכשלונות החוזרים ונשנים. ובכל זאת אין להתייאש, אם לא נעשה את המינימום הזה נגיע לקו האדום התחתון או לקו השחור...

גם אדם הראשון שאמר זאת לא הניח ליאוש להשתלט עליו. הוא השכיל לעשות תשובה ובמשך מאה ושלושים שנה עסק בסיגופים אלא שלא הצליח לתקן לגמרי את הקלקול שגרם בעולם...

זאת ועוד, אולי מותר לומר, כי לאדם הראשון עוד לא היה 'יום כיפור'... את המתנה הזו קיבלנו רק אנו בני ישראל יחד עם הלוחות השניות, את המתנה הזו אסור 'לפספס'... פעם בשנה אנחנו מקבלים את האור הנפלא של היום המטהר והמזכך הזה - בו בורא עולם פשוט מנקה אותנו... כפרה היא לשון נקיון וקינוח, וזאת יעשה לנו הבורא יתברך שמו 'אנחנו רק צריכים להכין את הבית לנקיון...'.

 

לזכות לתואר 'בעל תשובה'

ההכנה שלנו היא באמת עבודה לא קלה אבל מאד כדאית. לערוך חשבון נפש, להתבונן בעצמנו ולראות את הטעון שיפור, להציף את השאיפות הטובות, איך אנחנו היינו רוצים וצריכים להראות, ואיך למצער אנחנו נראים... כל אחד בדרגה שלו ובמקום שלו צריך לחזור בתשובה, ואולי, אולי הוא יזכה לתואר הבכיר ולטוהר הכביר של 'בעל תשובה'... 

מחשבה מוטעית מקנה את התואר 'בעל תשובה' - למי שמשנה אורח חיים והופך מחילוני לדתי או מ'דתי לייט' לדתי באמת וכדו' אבל הרי הגמרא במסכת יומא קובעת כי תואר 'בעל תשובה' שייך למי שהתמודד שנית עם נסיון שבו נכשל בפעם הקודמת ועמד בו. גם מי שנכשל בלשון הרע על חברו או על יריבו, ונקרית לפניו הזדמנות עסיסית להוסיף או לדבר עליו פעם נוספת ומתוך מחשבת התשובה הוא נמנע – הוא זכאי לתואר בעל תשובה על כל המעלות הנשגבות שלו, הוא אהוב וחביב ונחמד לפני הקדוש ברוך הוא!

וגם אם לא הגיע להזדמנות זו המזכה אותו בתואר 'בעל תשובה' עדיין דרך התשובה פתוחה ורב מסלולית. אם אדם משפר את מהלך חייו, גם אם רק בנקודה קטנה המסמלת את שינוי הדרך והטייתה לכיוון הנכון, הרי זה כבר נכנס בהארת התשובה של יום הכיפורים וזוכה לה לפחות במידה מסוימת.

כך אמר רבי עקיבא, דמות המופת למהפך קיצוני באמצע החיים, מי שזכה להתהפך מ'עם הארץ' לגדול גדולי התנאים: 'אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים'.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (74 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים