הדרכה למתחזקים

המדריך למתחזק, והפעם: איך שומרים כשרות?

איך שומרים על כשרות המטבח, מה מותר לאכול, למה בכלל צריך הכשר על מאכלים, ומה זה בשר חלק? המדריך שיעשה לנו סדר בנושא הכשרות

שתף במייל
| כ"ד אלול התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

העולם מלא מוצרים שונים המשמשים מאכל לאדם: פירות וירקות, מיני מאפה, בשרים ומוצרי חלב. והנה לפתע, ספר הספרים – התנ"ך, מתערב בתפריטו של היהודי ואומר לו: גם אם הכול תאווה לעיניים, שמע לי: את זה תאכל, אבל את זה אל תאכל.

מדוע? מה זה כל כך משנה מה אנו אוכלים? חשוב להבין כי המזון מתערבב בנפש האוכל, והופך להיות חלק ממנו ממש. בשל ההשפעה העמוקה על האדם, עלינו לצרוך מזון שהוא בריא לגוף וגם לנפש. כאשר אדם אוכל, הגוף מקבל את החלק החומרי, והנשמה מקבלת את החלק הרוחני שבמאכל. כשאדם אוכל דברים האסורים באכילה - הוא מטמא את הנפש שלו.

מובא במדרש רבה כי "עתיד הקב"ה לעשות סעודה גדולה לעבדיו הצדיקים לעתיד לבוא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו בעולם הבא". החפץ חיים כותב כי המקפיד על הכשרות זוכה שאורו של הקדוש ברוך הוא יהיה עטרה בראשו ויזכה לשכר רב בעולם הגמול. בשם ספר הזוהר מובא כי כאשר אדם נזהר ממאכלים אסורים שורה עליו צלם אלוקים ופוחדים ממנו כל חיות הבריאה ועופי השמים. בספר "שולחן הטהור" מבוא כי אדם שמקפיד על כשרות "נתרומם ונתנשא בשמים מאוד ומתכפרים לו הרבה עוונות, יותר מאשר התענה למאות תעניות".

בספר החינוך (מצוה שסב) מובא טעמה של מצוות כשרות המזון: "לפי שענין הטומאה ידוע לחכמים שיחליש כח הנפש השכלית ויערבב אותה ויפריד בינה ובין השכל עליוני השלם ותהי נפרדת עד אשר תטהר, וכמו שכתוב בענין הטומאה: 'ולא תטמאו בהם ונטמתם בם', כלומר שמעינות השכל מטמטמים בטומאה".

הרב זמיר כהן מבאר את חשיבות הכשרות במתק שפתיים. מומלץ:

 
במאמר זה נסקור בקצרה את הנקודות הבאות, המסקרות את המזון הכשר: בעלי חיים כשרים, שחיטה הכשרה, בשר וחלב, בישול עכו"ם, חלב ישראל, אבר מן החי, כשרות הדגנים, הפירות והירקות.

 

בעלי חיים כשרים

חיות ובהמות

בחומש ויקרא מונה התורה את סימני הטהרה של החיות והבהמות מהותרות לאכילה, שהם: מעלות גרה, שוסעות שסע ומפריסות פרסה. כל החיות הטהורות הן אוכלות עשב ממשפחת היונקים. הבהמות שבדרך כלל נוהגים לאכול היום הן פרה, עז וכבש – ולעיתים גם צבי או בופאלו.

עופות

בחומש ויקרא מונה התורה 24 ציפורים האסורות במאכל. כיום מותרות לאכילה רק העופות שיש לנו מסורת מבוססת לכשרותם – כגון תרנגול, תרנגול הודו, ברווז, יונה ואווז.

דגים

סימני הטהרה בדגים הם: סנפיר וקשקשת. דגים כשרים הם: טונה, סלומון, קרפיון, אמנון, נסיכת הנילוס, מקרל ובקלה.

סרטנים ו'פירות ים' אחרים (כמו צדפות) אינם כשרים, משום שאין להם קשקשת. בנוסף לכך, כל היונקים הימיים (לווייתנים ודולפינים) אינם כשרים.

 

שחיטה כשרה

כדי שהבשר יהיה כשר לאכילה, לא די בכך שמקורו במין טהור. הבהמה והעוף צריכים לעבור שחיטה על פי המתואר בתורה (דגים אינם צריכים שחיטה). בתהליך זה, חותך שוחט מוסמך את הקנה והוושט של החיה בסכין שחיטה מיוחדת, חדה מאוד. השחיטה קוטעת גם את וריד הצוואר, וגורמת למוות כמעט מיידי תוך גרימת כאב מינימלי לחיה.

שחיטה כשרה כוללת אף בדיקה, ניקור ומליחה. חשוב מאוד להקפיד לקנות בשר עם כשרות, המוכיחה שתהליך השחיטה נעשה על פי כללי ההלכה.

 

בשר חלק

בשר חלק הוא בשר מהודר ביותר. קיימת מחלוקת בין שתי מחלוקות גדולות בדין סירכות ישנן בין האמוראים והראשונים, שבאו לידי ביטוי במנהגי ספרדים ואשכנזים.

למנהג ספרדים, אין שום דרך להתיר סירכא שנמצאת במקום שמטריף. ואילו למנהג אשכנזים, מותר להסיר את הסירכא במיעוך ומשמוש וקילוף, ואם התברר שאין מתחתיה נקב - הבהמה כשרה. ובדרך זו רוב הסירכות מוכשרות.

הספרדים ובני עדות המזרח, אשר קבלו עליהם הוראות מרן הבית יוסף, חייבים להקפיד מאוד ולהחמיר שלא לאכול מבהמה שנמצאו בריאתה סירכות ואפילו אם הן דקות כחוט השערה. 

ההקפדה על בשר חלק היא אחד הדברים היסודיים שעמד עליהם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, והיה מזהיר רבות שישמרו הספרדים, וכל מי שיראת ה' נוגעת אל לבו, שלא לקנות מן הבשר שאינו "חלק" ממש, משום שלדעת רוב הפוסקים, ומרן בעל השולחן ערוך, יש בדבר נגיעה באיסור תורה, ובאכילת טריפות. יצוין כי אף האשכנזים שנהגו להקל בזה, עשו זאת מחמת שעת הדחק הגדולה שהיתה בימים ההם, וכך כותב הרמ"א, שמדובר בקולא גדולה מאוד.

הלכה למעשה, בזמן הזה שהבשר החלק מצוי בשפע, ראוי ונכון מאד גם לבני אשכנז, להחמיר בדבר, שלא לקנות בשר, אלא שהוא "חלק", שנבדק כדת וכהלכה.

חשוב לציין כי ההכשרים הטובים בימינו מקפידים מאוד והינם למעשה בשר "חלק", ועל כן ניתן לאכול בשר עם הכשר טוב ללא כל חשש.

האם אפשר לסמוך על הכשרויות השונות? הרב זמיר כהן עושה לנו סדר בנושא המבולבל:

 

בשר וחלב

התורה אוסרת אכילת בשר וחלב יחד, וגם את עצם בישולם יחד. חז"ל אסרו אכילה של בשר וחלב באותה ארוחה, וכן אסרו את הכנתם באותם כלים. לכן, במטבח כשר צריכות להיות שתי מערכות נפרדות של סירים, מחבתות, צלחות וסכו"ם – האחת למאכלים בשריים והשנייה לחלביים.

לאחר אכילת מאכלי בשר, נוהגים לחכות 6 שעות לפני שאוכלים מוצרי חלב. אבל לאחר אכילת מזון חלבי אפשר לאכול בשר בלי המתנה. בכל זאת, יש לאכול דבר מה (כגון לחם) ולשטוף היטב את הפה לפני אכילת אוכל בשרי.

להרחבה אודות ההפרדה בין בשר וחלב, לחצו כאן.

 

איבר מן החי

האיסור "אבר מן החי" חל גם על גויים. התורה אוסרת אכילת כל איבר שהוסר מחיה לפני שהומתה.

 

חלב ישראל

החלב שכשר לשתייה הוא רק חלב שבא מבהמה כשרה. מצווה מדרבנן דורשת השגחה במהלך החליבה כדי להבטיח שהחלב אכן בא מבהמה כזאת. בעיה זו נפוצה פחות בארץ, שבה רוב משקי החלב מנוהלים על ידי יהודים ומפוקחים על ידי גופי הכשרות השונים. בחו"ל, שם רוב משקי החלב שייכים לשאינם יהודיים, הבעיה נפוצה יותר. יש פוסקי הלכה המתירים לצרוך בחו"ל מוצרי חלב בהסתמכם על פיקוח משרד הבריאות המקומי. עם זאת, גם בחו"ל רבים מקפידים לצרוך אך ורק מוצרים שנחלבו על ידי יהודי או תחת השגחתו, ובארץ, כמובן, מקפידים על כך הרבה יותר. ההשלכה המעשית בארץ נוגעת בעיקר למוצרי חלב המגיעים מחו"ל או למוצרים המכילים אבקות חלב המגיעות מחו"ל.

גופי הכשרות בחו"ל יציינו בפירוש "חלב ישראל" על אריזתם של מוצרים שהופקו מחלב שהשגיחו על חליבתו. לעומת זאת, בארץ, בדרך כלל יציינו "לאוכלי חלב נכרי" או הערה דומה, על מוצרים המופקים מחלב מיובא.

 

בישול עכו"ם

כגדר למניעת התבוללות, אסרו רבותינו אכילת מאכלים שבושלו על ידי גויים. קיימים דינים רבים ומפורטים לאיסור זה, אך זוהי נקודה חשובה בכשרות המזון: שהאוכל בושל על ידי יהודי, ולא – המאכל נאסר באכילה.

 

כשרות בצומח

גם בצומח יש להקפיד על כשרות, להלן נדון בדגנים, פירות וירקות.

 

דגנים

יש מצוות הנוגעות בכשרות הדגן. אחת מהן היא: הפרשת חלה. זוהי מצווה קדושה, המתקנת את חטאה של חוה. מהות המצווה היא: כאשר אנו לשים כמות רצינית של בצק (שהוכן מיותר מ-1.2 ק"ג קמח) לשם אפייה, מסירים ושורפים חלק קטן מהבצק הזה.

כשמדובר בכמות העולה על 1.6 ק"ג קמח (או 2.25 לפי שיטה אחרת), מברכים 'על הפרשת חלה'.

בימי המקדש, היו נותנים את ה'חלה' לכהן. ברגע שהפרישו את החלה מהבצק, הבצק כשר לאפיית לחם או כל מוצר אחר.

קיימות מצוות נוספות הנוגעות לכשרות הדגן, ביניהם: האיסור לאכול מן התבואה החדשה עד לאחר הבאת קרבן העומר.

 

כשרות בפירות העץ

פירות הגדלים במשך 3 השנים הראשונות מרגע נטיעת העץ, נקראים "עָרלה" ואינם כשרים לאכילה. הכלל הזה חל על עצים בארץ ישראל וגם בחו"ל. מי שנוטע עץ בחצרו, אינו יכול לאכול את פירותיו לפני שיחלפו שלוש שנים, וקיים תהליך מסוים שצריך לעשות כדי להכשיר לאכילה פרי שגדל בשנה הרביעית.

 

כשרות בירקות

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הוא ביטוי כולל למספר סוגי מעשרות שצריך להפריש מהיבול החקלאי הגדל בארץ ישראל, אשר אותם היו נותנים בעבר לכהנים וללויים. מוצרים שלא עושרו נקראים "טֵבֶל" ואינם כשרים לאכילה. כשאנו קונים פירות, ירקות ודגנים שגדלו בארץ (ומוצרים שונים המכילים אותם), יש לוודא שהופרשו מהם תרומות ומעשרות.

להרחבה אודות מצוות תרומות ומעשרות, לחצו כאן.

שמיטה

יש לחדול מכל עבודות האדמה בארץ ישראל במשך כל השנה השביעית. יבול שצמח באדמה שעובּדה וטופלה בשנה השביעית אינו כשר. היום (שלא כמו בימים עברו בטרם חודשה ההתיישבות הנרחבת בארץ), כאשר התעשייה החקלאית פורחת בארץ ישראל, הלכות השמיטה רלוונטיות מאוד לכל אחד מאיתנו. לכן, כשקונים מוצרים מן הצומח (כגון שימורים, מוצרים מוקפאים וכד') או פירות, ירקות, קטניות ודגניים בשנת השמיטה (ובשנה שלאחריה) יש לברר היטב אם נשמרו בהם הלכות שמיטה.

 

בדיקת המזונות מחרקים

בכלל הלכות כשרות המאכלים, מונה התורה את איסור אכילת שרצים: "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל". הפסוק ממשיך לכלול את כל מיני השרצים: "כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם".

לאחר פירוט האיסור, התורה מסיימת בסיבת חשיבות האיסור: "כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלוקים, והייתם קדשים כי קדוש אני". מן המילה "המעלה" מלמדת הגמרא:  "אמר הקדוש ברוך הוא: אלמלא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה, שאין מטמאין בשרצים, דיי". הגמרא חוזרת ומבארת שעקב מיאוסם, מעניקה התורה חשיבות-יתר לאיסור שרצים. עם ישראל נקדש לה', וקדושתו מחייבת היבדלות מיוחדת.

עוון אכילת שרצים חמור במיוחד מפאת שנכפל איסורו בתורה. מי שאוכל בשר בהמה שאיננה טהורה, כגון בשר חזיר, עובר על איסור תורה אחד. אך מי שאוכל שרץ המים או האדמה עובר על ארבעה או חמישה איסורים; ומי שאוכל שרץ העוף, כגון זבוב, עובר על ששה איסורי תורה. זוהי הסיבה שחשוב מאוד לבדוק את כל המאכלים מזבובים, תולעים וחרקים.

גם קמח צריך בדיקה מחרקים, וכן שאר מוצרים כגון פסטה, אורז ועוד. למרות תעודת ההכשר שעל המוצרים - יש לבדוק אותם מחרקים עוד לפני השימוש.

 

חשיבות הכשרות

למה לאכול כשר? האם זה עד כדי כך קריטי? הרב זמיר כהן מסביר:

למאות הרצאות וכתבות אדות כשרות המזון, היכנסו למדור "כשרות" באתר הידברות.

למדריך המלא לשומרי כשרות בחו"ל, לחצו כאן. 

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה