לומדים תורה

הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא קריאת התורה

מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא קריאת התורה, מתוך הספר: "לחיות כהלכה – הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך"

| כ"ז תמוז התשע"ח |
(צילום: Shutterstock)
אא

הנהגת הש"ץ באמירת הפסוקים שבהוצאת הס"ת

שאלה: בהוצאת הספר תורה בשבת, איך השליח ציבור צריך להחזיק הספר תורה, כשאומר שמע ישראל, אחד, וגדלו?

תשובה: השליח ציבור צריך להרים הספר תורה באמירת שמע ישראל, אחד, וגדלו.

מקורות: משנה ברורה קל"ד י"ג (מגן אברהם בשם מסכת סופרים).

באמירת גדלו השליח ציבור חייב להקים ולהגביה הספר תורה, ואם לא עשה כן הוא בארור, שכתוב ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת (ארחות חיים (לרא"ה מלוניל) ח"א הל' מה שמוסיפים בשני וחמישי סעיף ז').

הערות: ולכאורה פשוט דהוא הדין בחול [וכן לנוסח עדות המזרח בשבת], שאומר רק גדלו, דצריך להרים הספר תורה באמירת גדלו (משנה הלכה קל"ד ב' ד"ה כשמוציאין) [ועיין ארחות חיים המובא לעיל, אבודרהם השלם ח"א עמ' קמ"א, קצות השלחן כ"ה א'].

הוספות: כתוב בערוך השלחן (רפ"ב א') שהשליח ציבור עומד כשפניו כלפי העם ואומר שמע ישראל ואחד (הוא) אלוקינו, ואחר כך מחזיר פניו כלפי ההיכל (ושוחה קצת) ואומר גדלו, וכן כתוב באבודרהם (השלם ח"א עמ' קמ"א) שבאמירת גדלו השליח ציבור עומד כלפי ההיכל, אמנם יש לציין שבוזרח השמש [מהגר"ש דבליצקי שליט"א] (עמ' י', כ"ה) כתוב שיהיה פניו כלפי העם גם בגדלו, ובקצות השלחן (בדי השלחן כ"ה ו') כתוב דהמנהג הוא שהשליח ציבור מחזיר פניו קצת כלפי העם באמירת גדלו [וע"ע משנה ברורה תר"ס ג'].

***

זמן חיוב עליה לתורה למי שנולד לו בן או בת

שאלה: מי שנולד לו בן, האם הוא חיוב בעליה לתורה אחרי ארבעים יום מהלידה?

תשובה: מי שנולד לו ילד (או אפילו אם נולד נפל), אחרי ארבעים יום לזכר ואחרי שמונים יום לנקבה הוא חיוב בעליה לתורה, כיון שזה זמן הבאת הקרבן.

מקורות: ביאור הלכה קל"ו א' בשבת, ועיין שערי אפרים ב' ה', וע"ע בנה ביתך ל"ג מ"ג-מ"ו, פסק"ת קל"ו ח'.

הערות: הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שהכוונה היא ביום מ"א לזכר וביום פ"א לנקבה, וכשזה לא יוצא ביום של קריאת התורה, יש לו לקבל עליה ביום קריאת התורה שאחר כך (קיצור דיני ברית מילה ופדיון הבן עמ' ע"ה) [וע"ע קיצור שו"ע ע"ח י"א (ו'), שערי אפרים ב' ד', שאלת רב ח"א עמ' ר"מ, שיח הלכה קל"ו י', י"א].

הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שאפילו אם קיבל עליה לפני זה, כאשר אשתו הלכה לבית הכנסת אחרי הלידה, מכל מקום יש לתת לו שוב עליה בזמן הבאת הקרבן (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, שאלת רב ח"א עמ' ר"מ, אשי ישראל פרק ל"ח ס"ק צח*), ויש אומרים שבזה לא צריך לתת לו שוב עליה (שיח הלכה קל"ו ט', הקריאה בתורה והלכותיה פרק מ"ד ס"ק י"ח) [וע"ע פסק"ת סי' קל"ו ס"ק 65].

***

עמידה בברכו של קריאת התורה

שאלה: לדעת המשנה ברורה, האם נכון לעמוד רק בזמן קריאת התורה, במקום לעמוד כשהעולה לתורה אומר ברכו וכו'?

תשובה: אין חיוב לעמוד בזמן קריאת התורה, אבל צריך לעמוד כשהעולה לתורה אומר ברכו וכו', וכשהוא (השומע) עונה ברוך ד' המבורך וכו'.

מקורות: לא צריך לעמוד בשעת קריאת התורה, ויש מחמירים ועומדים (שו"ע א"ח קמ"ו ד'), ובשעת אמירת ברכו את ד' המבורך ועניית ברוך ד' המבורך לעולם ועד, לכו"ע צריך לעמוד (משנה ברורה קמ"ו י"ח).

הערות: אמנם יש לציין שבכף החיים (קמ"ו כ'-כ"ב) כתוב שהאר"י ז"ל היה יושב במקומו כל זמן קריאת התורה ולא היה עומד אפילו בעניית ברוך ד' המבורך לעולם ועד, וכן נתפשט המנהג עכשיו שלא עומדים לא בשעת קריאת התורה ולא בעניית ברוך ד' המבורך לעולם ועד ע"כ, וכן כתוב בהליכות שלמה (ח"א פרק י"ב ס"ק ל') שהמנהג לשבת בקריאת התורה ובברכו [וע"ע תשובות והנהגות ח"א סי' קמ"א, קמ"ב, ח"ג סי' ס"ד].

***

סמיכה בקרה"ת לנמצאים ליד הבימה

שאלה: הנמצאים ליד הבימה בקריאת התורה, האם מותר להם לסמוך עצמם על דבר?

תשובה: הבעל קורא, העולה לתורה, והגבאי, צריכים לעמוד בשעת קריאת התורה, ואסור להם לסמוך עצמם על הבימה וכדומה, ואפילו סמיכה במקצת (דהיינו שאם ינטל הדבר שסומך עליו הוא לא יפול) אסור, אם לא במקום הדחק.

מקורות: שו"ע א"ח קמ"א א', משנה ברורה קמ"א ב'-ה', וע"ע משנה ברורה קמ"א ט"ז.

הערות: אם הספר תורה גדול, והבעל קורא או העולה לתורה אינו יכול לקרוא מתוך הכתב בראש העמוד, אלא אם כן שוחה עצמו, ועל ידי זה בא לידי סמיכה על הבימה, יש להתיר [והיינו רק סמיכה במקצת (שיח הלכה קמ"א ו')], אבל יזהר שלאחר קריאת השורות העליונות שבראש העמוד, מאז שיכול לראות היטב בלי סמיכה, יזדקף משחייתו, ולא יסמוך עצמו כלל (משנה ברורה קמ"א ה').

במקום הדחק שמותר לסמוך (כגון לחולה או זקן הרבה), יזהר לסמוך רק קצת, אבל לא יסמוך הרבה (באופן שאם ינטל הדבר שסומך עליו הוא יפול), ואם אי אפשר לו בלי לסמוך הרבה, מותר גם בזה, אמנם יזהר שלא ישען על המפה שעל הבימה, כיון שהיא תשמישי קדושה (משנה ברורה קמ"א ד') [וע"ע שם, משנה ברורה קנ"ד י', שער הציון קנ"ד ח', שונה הלכות קמ"א א', פסק"ת קנ"ד ד'].

***

החזקת הספר תורה בקריאת התורה

שאלה: האם העולה לתורה צריך להחזיק הספר תורה?

תשובה: כשמברך הברכה הוא צריך להחזיק [* בשתי ידיו] את שני עצי החיים של הספר תורה, ובשעת הקריאה הוא צריך להחזיק [* רק בידו הימנית את הצד ימין של] הספר תורה.

מקורות: שו"ע א"ח קל"ט י"א, משנה ברורה קל"ט ל"ה [* קיצור שו"ע כ"ג ג', שערי אפרים ד' ד'], וע"ע באר היטב קל"ט י"ב, ערוך השלחן קל"ט ט"ו.

הערות: גם כשמברך הברכה אחרי קריאת התורה, הוא צריך להחזיק בשתי ידיו את עצי החיים (קיצור שו"ע כ"ג ג').

בשעת קריאת התורה יש נוהגים שהעולה לתורה מחזיק על ידי מפה [או טלית] ביריעות הספר תורה עצמן (משנה ברורה קל"ט ל"ה), ויש לציין שבשערי אפרים (ד' ד') הביא דיש נוהגים כן גם בשעת הברכה, וכתב שיש לקיים שניהם, דהיינו שבשעת הברכה יחזיק ביריעות הספר תורה (על ידי טלית או מפה) ובשעת הקריאה בעץ החיים, ובכף החיים (קל"ט כ"ד) כתוב להחזיק תמיד רק ביריעות הספר תורה [וע"ע פסק"ת קל"ט ט"ז].

בשעת קריאת התורה העולה לתורה יחזיק בידו הימנית בעמוד הימני של הספר תורה, והבעל קורא יחזיק בידו השמאלית בעמוד השמאלי [ויש אומרים שגם הוא יחזיק בידו הימנית, והכל לפי הענין (מעורר ישנים כ"ו ל"ח, שיח תפילה שער י"ד א' ו')], ואם הבעל קורא הוא גם העולה לתורה, אפשר דצריך להחזיק בשני העמודים (בית ברוך (על החיי אדם) ח"ב ל"א ל"ה).

הוספות: בברכת אשר בחר בנו ינענע קצת הספר תורה כשאומר "ונתן לנו את תורתו" [וכן נהג הסטייפלר (ארחות רבנו ח"א עמ' ע"א)], וכן בברכת אשר נתן לנו כשאומר "אשר נתן לנו תורת אמת" (באר היטב קל"ט י', שערי אפרים ד' ד'), וי"א שינענע רק בתיבת "תורתו" ו"תורת" (מקור חיים (מהחות יאיר) קיצור הלכות תר"צ י"ז) [וע"ע ערוך השלחן קל"ט י"ד], וכל זה אינו אלא מנהג בעלמא, והיכא דנהוג נהוג (ערוך השלחן קל"ט י"ד), ויש לציין שבכף החיים (קל"ט כ"ו) כתוב, ואנחנו לא נוהגים לנענע כלל.

המנהג שהעולה לתורה מנשק הספר תורה אחרי הקריאה (משנה ברורה קל"ט ל"ה), ובפשטות היינו קודם שמברך ברכת אשר נתן לנו [וכן נהג הסטייפלר (ארחות רבנו ח"א עמ' ע"א)], אבל בשערי אפרים (ד' כ"ב) כתוב שינשק הספר תורה אחרי ברכת אשר נתן לנו, לפני שמסתלק ממנה [וכן נהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה ח"א פרק י"ב ס"ק 68)], וצריך עיון (שיח הלכה קל"ט כ"א), ואנחנו נוהגים לנשק הספר תורה גם לפני ברכת אשר בחר בנו (ערוך השלחן קל"ט ט"ו, שערי אפרים ד' ג'), ויש שהנהיגו לא לנשק כלל (בית ברוך (על החיי אדם) ח"ב ל"א ל"ו), ויש לציין שבכף החיים (קל"ט כ"ז בשם כנסת הגדולה) כתוב, ואנחנו לא נוהגים לנשק כלל, אמנם יש מיעוט הנוהגים כן לנשק ע"כ.

***

חיוב העולה לתורה בשעת קריאתה

שאלה: האם העולה לתורה צריך לקרוא בתורה עם הבעל קורא?

תשובה: העולה לתורה צריך לקרוא עם הבעל קורא בלחש, באופן שלא ישמיע לאוזניו.

מקורות: שו"ע א"ח קמ"א ב', וע"ע משנה ברורה קמ"א י"ג, שער הציון קמ"א י"ב, אוצר הלכות קמ"א י', איש על העדה עמ' ס"ה, פסק"ת קמ"א ב'.

הערות: העולה לתורה צריך לקרוא מתוך הספר תורה (משנה ברורה קמ"א ט').

***

אופן ירידה מהבימה אחרי שעלה לתורה

שאלה: האם מותר לעולה לתורה ללכת מהבימה באותו צד שעלה?

תשובה: הוא צריך ללכת מהבימה בצד אחר מהצד שעלה.

מקורות: העולה לתורה יעלה בדרך הקצרה ממקומו וירד בדרך הארוכה, ואם שתי הדרכים שוות, יעלה בצד שהוא לימינו וירד בצד שכנגדו (שו"ע א"ח קמ"א ז').

***

יציאה באמצע קריאת התורה

שאלה: האם מותר לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת התורה?

תשובה: משנפתח הספר תורה אסור לצאת, ולצורך גדול מותר לצאת בין עליה לעליה אם כבר שמע קריאת התורה, או אם דעתו לחזור מיד.

מקורות: שו"ע א"ח קמ"ו א', משנה ברורה קמ"ו ג', ביאור הלכה קמ"ו א' כשהוא, וע"ע כף החיים קמ"ו ג', שיח הלכה קמ"ו ה'.

הערות: מי שצריך לנקביו באמצע קריאת התורה אע"פ שיש בזה משום בל תשקצו, דינו כבשמונה עשרה שגומר תפלתו, דגדול כבוד התורה, והוא צריך להמתין עד שיגמור העולה, אם רק ביכולתו להשהות עצמו (ערוך השלחן קמ"ו א').

הפרי חדש מצדד שאפשר לצאת מבית הכנסת משעה שהבעל קורא גמר הקריאה, אפילו אם העולה עוד לא בירך ברכת אשר נתן לנו, והמטה יהודה חולק ודעתו שצריך לחכות עד סוף הברכה, שהברכה שייכת לקריאה והיא נחשבת כמו הקריאה עצמה (ביאור הלכה קמ"ו א' שפיר).

יש אומרים שמותר לאשה לצאת באמצע קריאת התורה, אבל נראה לי להחמיר, אם לא כשיש לה צורך לצאת (כף החיים קמ"ו ב').

הוספות: הנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה לחפש אדם וכדומה, אני מסופק אם מותר לו לצאת באמצע הקריאה, ונראה שאסור וצריך עיון (פמ"ג א"א קמ"ו ב'), וברוח חיים כתוב דפשוט שאסור לו לצאת (כף החיים קמ"ו ג') [וע"ע ספר חיים י"ז א', חשוקי חמד על ברכות עמ' ס"ה].

***

דיבור בקריאת התורה בין עליה לעליה

שאלה: האם מותר לדבר בקריאת התורה בין עליה לעליה?

תשובה: אסור לדבר בקריאת התורה אפילו בין עליה לעליה.

מקורות: שו"ע א"ח קמ"ו ב', וע"ע משנה ברורה קמ"ו ד', ערוך השלחן קמ"ו ג'.

הערות: והטעם הוא שמא ימשך בדיבורו, ולכן ענין קצר [כגון אמירת מזל טוב], מותר בין עליה לעליה (ערוך השלחן קמ"ו ג'), וכן נהג הסטייפלר לומר מזל טוב בין עליה לעליה (ארחות רבנו ח"ג עמ' רל"ג), אמנם הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שהיתר אמירת מזל טוב, הוא כיון שזה צורך מצוה (תשובות הגר"ח עמ' קי"ט).

בענין אם מותר לדבר דברי תורה בין עליה לעליה, עיין שו"ע א"ח קמ"ו ב' ומשנה ברורה שם.

הוספות: יאזין למי שברך שעושים לעולה לתורה ויענה אמן, ויכוין לקיים בזה מצות ואהבת לרעך כמוך (מקור חיים (מהחות יאיר) קיצור הלכות סי' רפ"ב) [וע"ע ערוך השלחן רט"ו א', הליכות שלמה ח"א פרק י"ב ס"ק 68].

***

מקומו של הנביא בברכות ההפטרה

שאלה: האם מותר לסלק מהבימה ספר הנביא (או החומש) שקראו בו ההפטרה, לפני שהמפטיר יגמור ברכות ההפטרה?

תשובה: צריך להשאיר הנביא על הבימה עד שהמפטיר יגמור ברכות ההפטרה.

מקורות: משנה ברורה רפ"ד י"ב.

השאלות והתשובות נלקחו מתוך הספר: "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (80 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים