כתבות מגזין
הרב כהנוביץ: "זה מזעזע, טונות של כתבי קודש במירון נזרקים לאשפה"
ערב ל"ג בעומר יוצא הרב כהנוביץ מוועד ההלכה לענייני גניזה בקריאה לציבור העולים למירון: "היזהרו מעלוני פרסום שמחולקים עם דברי קודש. זו מצווה הבאה בעבירה"
- מיכל אריאלי
- ט"ז אייר התשע"ח
ל"ג בעומר עוד רגע כאן, ואם גם אתם מתכוונים לנסוע בשנה זו למירון, כדאי שתקראו בעיון את דבריו הכאובים של הרב אברהם כהנוביץ, מזכיר ועד הלכה לענייני גניזה.
"מדי שנה מחולקים בהילולא במירון רבבות עלונים, חוברות ודפי פרסום ובהם דברי קודש", הוא מציין. "חלקם מופצים על ידי גופים שונים מתוך מטרה טובה של זיכוי הרבים, על ידי חלוקה חינמית של תפילות וחומרים תורניים, וחלקם מחולקים על ידי מפרסמים שונים, שקלטו את הפוטנציאל הגדול הגלום בריכוז הענק של ציבור גדול במקום אחד, ומחלקים דפי פרסומות מכל הסוגים. כדי לתת צביון של קדושה הם מוסיפים לפרסומים פיוטים, תפילות ודברי תורה. חלקם לא נמנעים מלכתוב גם את שמות הקודש ככתבם".
הרב כהנוביץ מתבטא על כך בכאב: "אני נחרד בכל פעם מחדש לראות לאחר ההילולא את הכמויות העצומות של כתבי הקודש המתגוללים בביזיון נורא בכל פינה, יחד עם רבבות העלונים שלא הספיקו לחלקם לציבור, והם ננטשים במקום ללא אחריות. כך גם המצב בחניוני האוטובוסים, שכן כל אוטובוס שמגיע למירון עובר ניקוי, ופועלי הניקיון מטאטאים ישר לאשפה את כל תכולת הפסולת מהאוטובוס, הכוללת דברי קודש לרוב, שחולקו בתחנות היציאה ללימוד ותפילה בדרך".
האם יש דרך לכתוב את דברי הקודש באופן שלא יזדקקו לגניזה?
"לצערי לא. בדרך כלל מה שנראה קדוש הוא גם קדוש. אפילו אם לא כותבים פסוקים שלמים. עצם זה שמתכוונים לנושא הכתוב כקודש, אז זה מקדש את הדברים. אם מוזכר שם השם אז עוברים על איסור דאורייתא, ואילו שאר הדברים זהו איסור דרבנן, מה שכמובן חמור גם כן. לא קיימת כמעט שום דרך לסדר את הדברים בצורה שלא תחייב גניזה".
ל"ג בעומר עוד רגע כאן, ואם גם אתם מתכוונים לנסוע בשנה זו למירון, כדאי שתקראו בעיון את דבריו הכאובים של הרב אברהם כהנוביץ, מזכיר ועד הלכה לענייני גניזה.
"מדי שנה מחולקים בהילולא במירון רבבות עלונים, חוברות ודפי פרסום ובהם דברי קודש", הוא מציין. "חלקם מופצים על ידי גופים שונים מתוך מטרה טובה של זיכוי הרבים, על ידי חלוקה חינמית של תפילות וחומרים תורניים, וחלקם מחולקים על ידי מפרסמים שונים, שקלטו את הפוטנציאל הגדול הגלום בריכוז הענק של ציבור גדול במקום אחד, ומחלקים דפי פרסומות מכל הסוגים. כדי לתת צביון של קדושה הם מוסיפים לפרסומים פיוטים, תפילות ודברי תורה. חלקם לא נמנעים מלכתוב גם את שמות הקודש ככתבם".
הרב כהנוביץ מתבטא על כך בכאב: "אני נחרד בכל פעם מחדש לראות לאחר ההילולא את הכמויות העצומות של כתבי הקודש המתגוללים בביזיון נורא בכל פינה, יחד עם רבבות העלונים שלא הספיקו לחלקם לציבור, והם ננטשים במקום ללא אחריות. כך גם המצב בחניוני האוטובוסים, שכן כל אוטובוס שמגיע למירון עובר ניקוי, ופועלי הניקיון מטאטאים ישר לאשפה את כל תכולת הפסולת מהאוטובוס, הכוללת דברי קודש לרוב, שחולקו בתחנות היציאה ללימוד ותפילה בדרך".
האם יש דרך לכתוב את דברי הקודש באופן שלא יזדקקו לגניזה?
"לצערי לא. בדרך כלל מה שנראה קדוש הוא גם קדוש. אפילו אם לא כותבים פסוקים שלמים. עצם זה שמתכוונים לנושא הכתוב כקודש, אז זה מקדש את הדברים. אם מוזכר שם השם אז עוברים על איסור דאורייתא, ואילו שאר הדברים זהו איסור דרבנן, מה שכמובן חמור גם כן. לא קיימת כמעט שום דרך לסדר את הדברים בצורה שלא תחייב גניזה".
טונות של גניזה מושלכים לאשפה
הרב כהנוביץ מספר כי ועד ההלכה לענייני גניזה נטל על עצמו מזה שנים רבות את המשימה להסיר את החרפה הנוראה. "יש לנו מתנדבים מסורים שאוספים במסירות נפש ממש, תחת שמש קופחת או על חשבון שנת הלילה שלהם, את כל מה שניתן להציל. הם מכתתים את רגליהם בחניוני האוטובוסים, באוהלי הכנסת אורחים, בדרכים המובילות לציון, ובציון עצמו. הם כל הזמן עובדים נגד השעון, כי הלחץ הגדול הוא מכך שעובדי הניקיון יקדימו אותם והגניזה תילקח חלילה לאשפה. הבעיה היא שגם עובדי הניקיון עושים את מלאכתם נאמנה... בסופו של דבר אנו אוספים מידי שנה יותר מעשרה טון גניזה ומעבירים אותם לקבורה כנדרש, אבל יש עוד כמויות עצומות שנזרקות לאשפה. אין לנו דרך למנוע את הביזיון הזה.
"צריך גם להבין שרוב האנשים מקבלים את הדפים שמחלקים להם", הוא מוסיף, "אבל אחרי שמסיימים לקרוא הם לא לוקחים את זה איתם הביתה, אלא משאירים במירון. כך נוצר מצב בו בכל שנה אנו סופרים מיליונים של מיליונים עלונים שמושלכים באופן מביש ומאוד לא מכבד".
ולמה אתם לא מנסים למנוע מגופי הפרסום לחלק את העלונים האלו?
"אנו מאוד מנסים להסביר להם את הדברים. יש מפרסמים שבאמת לא מודעים לבעיה ואחרי שאנו מסבירים להם אותה אז הם מפסיקים לחלק את דברי הקודש. אבל יש גם כאלו שכנראה לא יכולים לעמוד מנגד לפיתוי של הפרסום הענק. יש גופים שאנו משוחחים איתם והם מסבירים לנו בתגובה שיש להם רצון לזכות את הרבים. זה כל כך אבסורדי, כי הרי בסופו של דבר המפיצים, יחד עם הציבור הנוטל את החומר, עוברים על מצוה הבאה בעבירה. חבל שיום גדול כל כך, שתחילתו וסופו בתפילות ובהתעלות רוחנית, יהיה כרוך בעוון כה נורא של ביזוי שמות הקודש ודברי קודש.
"אנו תמיד מנסים להציע גם דרכים חילופיות", מוסיף הרב כהנוביץ. "לפני שנתיים היה למשל מישהו שחילק את הדף היומי, ואחר כך התקשרנו אליו וסיפרנו לו באלו מקומות מזעזעים מצאנו את העלונים שהוא חילק. הוא נבהל מאוד ובשנה שעברה סיפר לנו שכתחליף לעלון החליט להקים קו טלפון ללימוד הדף היומי ביום ההילולא. לקו הטלפון הזה הגיעו לא פחות מ-15,000 פניות. זה מוכיח שכן, יש דרכים חילופיות".
בשנה שעברה אומר הרב כהנוביץ' שחל שיפור משמעותי בנושא. "גדולי ישראל יצאו בקריאה שלא לקחת חומרים המחולקים בתחנות היציאה ובמירון עצמה, והמראות הכואבים ירדו בצורה ניכרת, אבל עדיין, כמו שאמרתי – הבעיה עוד קיימת. לכן כל כך ברור לי שהפתרון זמין ופשוט - אם נגיע למצב שהציבור לא ישתף פעולה עם המחלקים, נצליח לעצור את התופעה הזו ללא כל ספק".
