מגזין

"כולם חשבו שהשתגעתי, אז אמרתי להם: ’נכון, אני באמת משוגעת’"

אלינה בת-אל נולדה ברוסיה וגדלה במשפחה שלא ידעה דבר על יהדותה, אבל בליבה היא הרגישה: "משהו חסר" וחיפשה אחר האמת. כשעלתה לארץ היא החלה להתחזק, והיום היא בעצמה מקרבת ליהדות

| כ"ז שבט התשע"ח |
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

"אני בת כמעט שישים", מספרת אלינה בת-אל על עצמה, "אבל את החיים האמתיים שלי אני חיה רק במהלך השנים האחרונות, בעקבות כך שחזרתי בתשובה. האמת היא שהחברים שלי ובני המשפחה לא הבינו בתחילה מה עובר עליי. כולם אמרו לי: 'השתגעת?' ואני השבתי בשקט: 'כן, השתגעתי'".

עבור בני משפחתה של אלינה נראתה החלטתה לחזור בתשובה כמפתיעה, אבל היא עצמה לא הייתה מופתעת כלל מהמהפך שהתחולל בה. "כבר מאז שהייתי ילדה קטנה ברוסיה אני זוכרת את עצמי מחפשת משהו רוחני. הייתי הולכת לבית הספר ובסיומה של כל שנה אומרת לאמא שלי: 'אבל את הדבר החשוב ביותר עדיין לא למדתי'. אמא לא הבינה מה אני רוצה וגם אני לא ידעתי לאן אני חותרת, אבל הרגשתי כל הזמן שיש משהו גדול ורוחני שנסתר ממני. בכל פעם קיוויתי שאולי בשנה הבאה אלמד את המשהו הזה".

 

השנה הבאה הגיעה, ויחד איתה צצו שוב השאלות. "שוב למדתי כללים של דקדוק, פיזיקה, מתמטיקה, שיעורי ספורט...חיפשתי משהו אחר, זה היה חסר לי".

המילה 'דת' בכלל לא הייתה באותם ימים בלקסיקון שלה. "לא הכרתי אותה בכלל, כי השלטון הסובייטי ברוסיה השמיד כל דבר שקשור ליהדות. אמנם סבתא רבה שלי שעל שמה אגב נקראתי, אפתה בסתר מצות בזמן השלטון הסובייטי. אם היו מגלים את זה היא הייתה מקבלת מינימום סיביר לכל המשפחה, אבל אני כבר חונכתי ללא שום קשר לדת".

אבל היו כמה דברים שבכל זאת נשארו במודעות של משפחתם, כמו למשל הכנת 'המנטאשן' (אוזני המן) בפורים. "אני זוכרת ששאלתי פעם את אמא: 'אם אוזני המן כל כך טעימים, למה אוכלים אותם רק פעם בשנה?' אז היא סיפרה לי קצת, אפילו לא על קצה המזלג, שהייתה מלכת אסתר והיה המן שרצה להרוג את היהודים, ואסתר סידרה את העניינים בצורה כזו שהמלך הרג את המן. שאלתי: 'ומה הקשר למשולשים כל כך טעימים ולמה יש בתוכם דווקא ריבת שזיפים?' על כך לא היה לאמא מענה. היא רק אמרה שנראה לה שהכובע של המן היה משולש, וזה העניין. 'אבל אם המן היה רע – למה אני צריכה לאכול את הכובע שלו?' המשכתי לנדנד. וזהו, לא קיבלתי תשובות".

אלינה מציינת שהיא גם שמעה מאימה על כך שביום כיפור נוהגים שלא לאכול. "אנחנו עצמנו לא צמנו, אבל ידענו שיהודים לא אוכלים ביום כיפור. במשפחה של בעלי, שהגיעה מרקע זהה לשלי, דווקא כן הקפידו לצום ביום כיפור. הם גם הקפידו על ברית מילה, וזו הסיבה שהבן שלי נכנס בבריתו של אברהם אבינו, למרות שאני לא הבנתי בכלל את העניין. בעלי התעקש, ואגב, אני שימשתי כסנדק. לא היה מישהו אחר שיעשה את זה".

 

"נשמתי אוויר אחר"

לארץ עלו אלינה ובעלה כאשר היו להם כבר שני ילדים. "הייתה לי מטרה אחת בעלייה לארץ - לא רציתי שהילדים יביאו לי גויים למשפחה, לא רציתי שתהיה התבוללות, וידעתי שברוסיה אני לא יכולה למנוע את זה".

בפועל, החיים שהם הקימו בארץ לא היו קשורים לדת כלל, אך אלינה עבדה כמורה לביולוגיה בבתי ספר דתיים, ומהר מאוד נפקחו עיניה. דרך בית הספר היא התוודעה למושגים שונים ביהדות ולמצוות. "הרגשתי שכאשר אני נמצאת במקום דתי, אני נושמת אוויר טוב יותר, וזה טוב לנשמה שלי", היא מסבירה. הדבר גם גרם לה להתעניין עוד יותר והוביל לכך שהיא יצרה קשר עם רבנית בעיר מגוריה שהתחילה להדריך אותה.

מהרבנית היא גם שמעה על מצוות טהרת המשפחה, עליה כלל לא ידעה קודם לכן. "החלטתי שאני מתחילה לשמור", היא אומרת, "בתחילה עשיתי את זה בסתר, אחרי כמה פעמים התפללתי להקב"ה ואמרתי לו: 'די, נמאס לי לעשות את המצווה הזו בסתר. עזור לי בבקשה'. ואז סיפרתי לבעלי, והוא דווקא אמר לי: 'אם זה עושה לך טוב – תעשי מה שאת רוצה'". בהמשך היא התחילה להדליק נרות שבת. "אבל זה לא היה בקביעות – פעם כן ופעמיים לא", מציינת אלינה.

(צילום: shutterstock)

את חג הפסח באותה שנה היא החליטה לשמור. "הבעיה הייתה שלא הייתי מוכנה לחג הזה בכלל, לא היו לי כלים ולא היה לי שמץ של מושג איך מכשירים את הכלים הקיימים, אז החלטתי שאני פשוט לא מבשלת, ובמשך כל אותו חג אכלתי רק את מה שאפשר לקנות מוכן בסופר – ירקות, פירות, מוצרי חלב וכדומה. באחד מימי חול המועד קניתי קומקום חשמלי, ואז הכנתי לעצמי תה, בכוסות חד פעמיות כמובן".

איך הגיבו בני המשפחה שלך והחברים?

"היו תגובות מאוד-מאוד קשות. אני לא אספר לך כמה דמעות ירדו לי בגלל התגובות של בני משפחתי. הם אמרו לי: 'את משתגעת!' ואני אמרתי: 'נכון', ואז אמרו לי: 'לא נדבר אתך עד שתחזרי בחזרה'. אבל הקב"ה עזר לי, הוא נתן לי כוחות וגם עזר לי למצוא את הדמויות הנכונות שכיוונו אותי ושיכולתי להתלוות אליהן. הרגשתי באותה תקופה שאולי קשה לי, אבל יש לי עמוד שדרה זקוף, ממש כמו מוט".

אלינה מציינת כי במהלך כל שלבי ההתקדמות היא צפתה בלי הפסקה בהרצאות שבאתר הידברות. "בתחילה נהניתי בעיקר מההרצאות המצחיקות והקלילות, של הרבנים עם ההומור. אבל אחר כך דווקא התחברתי להרצאות העמוקות יותר, של הרב זמיר.  אני חושבת שזה מה שמיוחד כל כך בהידברות, שיש שם את כל הסוגים".

 

עולה כיתה

לאחרונה ממש החליטה אלינה שהיא הגיעה למצב בו היא יכולה גם לתרום משלה בנושא החיזוק ("עליתי כיתה", היא אומרת בחיוך), וככה היא אימצה לעצמה אישה ילידת רוסיה שמתקרבת לדת והחלה ללמוד איתה בקביעות, בשפה הרוסית כמובן.

"אני כל כך מתרגשת בזמן הלימוד", היא אומרת, "ההרגשה שלי היא שזה מעט מן המעט מהכרת הטוב שאני יכולה לגמול להקב"ה. אני מרגישה בת של ה', אז איך אפשר לא לעשות מה שאבא אומר? איך אפשר לא לגמול לו טובה?"

ואת השיחה שלנו היא בוחרת לחתום עם אחד מהשירים הרבים, אותם היא כותבת בזמנים של חיבור עם אלוקים:

ה' אחד ושמו אחד

אמר מלאך אחד בלאט

ובא אלינו , עף מיד

השאיר מילים: ה' אחד

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים