הלכות אבלות

הלכות אבלות: ימי השלושים סמוך לחג

דיני אבלות לפני ראש השנה ויום הכיפורים, ואופן חישוב השלושים כשנפטר סמוך לחג

| י"ז שבט התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
אא

פטירת שאר קרובים

כשם שהחג מבטל דיני השבעה, כך מבטל דיני השלושים. על כן, אם נפטר לו אחד מחמשה קרוביו [שהם: אח, אחות, בן, בת, איש על אשתו, ואשה על בעלה], וישב שבעה, ובתוך ימי השלושים חל חג, מותר לו להסתפר ולגזוז ציפורניים בערב החג, ובטלים ממנו כל דיני השלושים.

 

פטירת אב ואם

אם נפטר לו אב או אם, אינו רשאי להסתפר בערב החג, עד שיעברו שלושים יום וגם יגערו בו חבריו שיסתפר. אבל לגזוז ציפורניים רשאי בערב החג.

אף אם עברו ארבעה חגים בתוך השלושים יום, כגון שנפטר בכ"ה באלול, ועברו: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, ושמחת תורה, אינו רשאי להסתפר עד כ"ה בתשרי, שיעברו שלושים יום. (ב רצה. ג צז, קג, קיז)

החג מתיר דברים שהיתרם תלוי בגמר השבעה או השלושים בלבד, אבל תספורת באב ואם שהיתרה תלוי בשלושים וגערה, אין החג מתירה. ואף אם יגערו בו עתה, לא יועיל, כי אין גערה מועילה בפחות משלושים יום. (תלמוד ירושלמי, טור ושו"ע, ורבים מהאחרונים. ג צז)

 

גילוח זקן בערב חג בפטירת אב ואם

אבל על אביו או אמו שהגיע החג בתוך שלושים, שאינו רשאי להסתפר, היינו בין שיער הראש ובין שיער הזקן. אולם במקרה שיש לו צורך גדול לגלח את זקנו, וכגון שהוא איש חשוב ונכבד ומתבייש ללכת כך בחג בפני בני אדם, יש להקל לו בערב החג לגלח הזקן בלבד. (קו, קי)

ומעשה באחד שנפטר כשלושה שבועות לפני ראש השנה, ובנו רגיל בכל שנה לטוס לחוץ לארץ כדי לכהן להם כשליח ציבור בראש השנה ויום הכיפורים, והוא בוש ומצטער לעמוד כך לפני קהל גדול ולחזן להם כשזקנו מגודל, על כן יש להתיר לו לגלח או לסדר זקנו, כי מצטער בדבר מאוד, וגדול כבוד הבריות.

 

אבלות לפני ראש השנה

נהג אבלות [על שאר קרובים] מעט לפני ראש השנה, בהגיע ראש השנה הוא יוצא מהשבעה, ובהגיע כיפור הוא יוצא מהשלושים, ורשאי להסתפר בערב כיפור. (ג קיז)

 

אבלות לפני יום כיפור

נהג אבלות [על שאר קרובים] מעט לפני כיפור, בהגיע כיפור הוא יוצא מהשבעה, ובהגיע חג הסוכות הוא יוצא מהשלושים, ומותר לו להסתפר בערב סוכות. (ג קיז)

 

יום השביעי עולה לשבעה ולשלושים

אם חל יום השביעי לאבלות [על שאר קרובים] בערב חג, החג מבטל ממנו את דיני השלושים, ומותר לו כבר בערב החג להסתפר. והטעם לזה, מכיון שאנו אומרים שמקצת היום ככולו, ונמצא שיום השביעי הסתיים בערב החג בבוקר, ומיד התחילו דיני השלושים שבהם מותר ברחיצה ואסור בתספורת. ומאחר והחג מבטל דיני השלושים, הרי שמותר לו להסתפר לכבוד החג, ובטלו ממנו דיני האבלות לגמרי. (ג קיז)

לדוגמא: מי שנקבר מתו בצום גדליה ג' בתשרי, מאחר ויום השביעי מסתיים בערב כיפור ט' בתשרי, מותר לו להסתפר בערב כיפור.

וכן, מי שנקבר מתו ב-ח' בניסן, מאחר ויום השביעי מסתיים בערב חג הפסח י"ד בניסן, מותר לו להסתפר בערב פסח.

וכן, מי שנקבר מתו בכ"ח באייר, מאחר ויום השביעי מסתיים בערב חג השבועות ה' בסיון, מותר לו להסתפר בערב שבועות.

 

יום השלושים בחול המועד

אם הגיע יום השלושים על אביו או אמו בחול המועד, מותר ומצוה להסתפר במועד לאחר גערה, כי זהו כבוד המועד להיראות בו טוב ונאה. (ג קד, קי)

 

גערו בו בחול המועד

אבל על אביו ואמו, שהגיע יום השלושים קודם החג, אך לא גערו בו אלא בחול המועד, יכול להסתפר במועד, כיון שלא יכל להסתפר קודם לכן. (ג קיב)

 

זמן האזכרה

אף שהחג מבטל דיני השלושים, מכל מקום את האזכרה [הלימוד והסעודה] יעשו בליל השלושים ממש, אף שהוא בתוך ימי חול המועד. (ג קלו)

 

עליה לקבר

אף שהמנהג לעלות לקבר ביום השלושים, מכל מקום בחול המועד לא יעלו. כי כאשר רואים את קבר הנפטר, מתעוררים לבכי ולהספד, וכן לא יעשה במועד. (ג קמ)

 

חישוב השלושים כשנפטר סמוך לחג

קיצור שלושים יום

מאחר והחג [פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, יום הכיפורים] מבטל את שבעת ימי האבלות, הרי שנחשב לו כאילו עברו שבעה ימים ממש, ומתמעטים לו שבעה ימים ממנין השלושים, כפי המבואר להלן. במה דברים אמורים? בשאר קרובים. אבל על אב ואם אין השלושים מתקצרים כלל, ועליו להמתין שלושים יום ממש מיום הקבורה. (סימן שצט)

לפני חג הפסח

לדוגמא: אבל שנהג אבלות קודם חג הפסח, נחשב לו כאילו עברו 7 ימים, והחג עצמו הוא 7 ימים, הרי 14 יום, וממתין עוד 16 יום לסיום השלושים, ורשאי להסתפר. (ג קטו)

לפני חג השבועות

אם נהג אבלות לפני חג השבועות, נחשב לו כאילו עברו 7 ימים, והחג עצמו נחשב גם כן כאילו הוא 7 ימים [כיון שכל הרגלים הוקשו זה לזה, וכמו שבפסח וסוכות נחשב שעברו שבעה ימים, הוא הדין לשבועות ושמחת תורה, אפילו שהם יום אחד בלבד], הרי 14 יום, וממתין עוד 16 יום לסיום השלושים. (ג קטו)

לפני חג הסוכות

אם נהג אבלות מעט לפני חג הסוכות, נחשב לו כאילו עברו 7 ימים, והחג עצמו הוא 7 ימים, וחג שמחת תורה גם כן נחשב כ-7 ימים [כי הוא חג בפני עצמו, שלא שייך לחג הסוכות], הרי 21 יום, וממתין עוד 9 ימים לסיום השלושים. (ג קיז)

יש לשאול, מאחר ושמחת תורה הוא חג בפני עצמו, אם כן מדוע כשנפטר לו מת לפני חג הסוכות, לא יבטל שמחת תורה את דיני השלושים כשאר חגים? כתב הרמב"ן, שאין מבטלים גזירות עד שינהגו מקצתן, דהיינו כאשר נהג בערב החג אפילו דקה אחת מדיני השבעה, אזי בהגיע החג בטלו ממנו דיני השבעה. וכן כאשר נהג לפני החג בדיני השלושים, בהגיע החג בטלו ממנו דיני השלושים. אבל במקרה זה שנהג מעט אבלות לפני סוכות, ובהגיע החג יצא מדיני השבעה, מאחר ועתה הוא בחג, עדין לא חלו עליו דיני השלושים, כי מה שלא הסתפר, הוא מפני הלכות חול המועד ולא מדין אבלות, לכן אין שמחת תורה מוציאו מדיני שלושים.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.8 (92 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים