פָּרָשַׁת בּשְַׁלּחַ לילדים: וִכּוּחַ שֶׁל צַדִּיקִים

הָבָה וְנִשְׁמַע סִפּוּר מַדְהִים וּמְרַגֵּשׁ, שֶׁאֵרַע בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל יָרִיד מְיֻחָד, שֶׁהִתְקַיֵּם בְּאֶחָד מִבָּתֵּי סֵפֶר הַתּוֹרָנִיִּים בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה:

בַּיָּרִיד הַשְּׁנָתִי הַגָּדוֹל שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר, נֶעֶרְכָה הַגְרָלָה עֲטוּרָה בִּפְרָסִים, כְּשֶׁהַפְּרָס הַגָּדוֹל הָיָה שַׁ"ס מְפֹאָר וְגָדוֹל, בְּשֹׁוִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים שְׁקָלִים! הַהִשְׁתַּתְּפוּת בַּהַגְרָלָה הָיְתָה כְּרוּכָה בִּקְנִיַּת כַּרְטִיס, בְּעָלוּת סִמְלִית שֶׁל עֲשָׂרָה שְׁקָלִים. הַיְלָדִים רֻבָּם כְּכֻלָּם קָנוּ כַּרְטִיסִים, וְהִמְתִּינוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת לַעֲרִיכַת הַהַגְרָלָה.

הַיָּרִיד הִגִּיעַ לְסִיּוּמוֹ, וְהַהַגְרָלָה הֵחֵלָּה. יָדוֹ שֶׁל מְנַהֵל בֵּית הַסֵּפֶר הוֹצִיאָה מֵהַקַּלְפִּי פְּתָקִים עִם שְׁמוֹת הַזּוֹכִים בַּפְּרָסִים הַשּׁוֹנִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ הָרֶגַע הַגָּדוֹל - מִי יִהְיֶה הַזּוֹכֶה בַּשַּׁ"ס הַיָּקָר.

נִשְׁלַף פֶּתֶק אֶחָד, וּנְשִׁימוֹתֵיהֶם שֶׁל הַתַּלְמִידִים נֶעְתְּקוּ... "הַזּוֹכֶה הַמְאֻשָּׁר הוּא - - - מֹשֶׁה ס."!

עֵינֵי כָּל הַתַּלְמִידִים הֻפְנוּ אֵלָיו בְּהַעֲרָצָה, אַךְ מִשּׁוּם-מָה הַתַּלְמִיד מֹשֶׁה, לֹא הִתְרַגֵּשׁ כְּלָל, וְאַף לֹא קָם מִמְּקוֹמוֹ לִטּוֹל אֶת הַפְּרָס.

כֻּלָּם קָרְאוּ לְעֶבְרוֹ: "מֹשֶׁה! זָכִיתָ! הִתְקַדֵּם לַבָּמָה...". וּמֹשֶׁה מֵשִׁיב: "אֵינֶנִּי מוּכָן לִטּוֹל אֶת הַפְּרָס, מִכֵּיוָן שֶׁבִּכְלָל לֹא קָנִיתִי כַּרְטִיס לַהַגְרָלָה".

תַּדְהֵמָה עָבְרָה בָּאוּלָם. הַמְחַנֵּךְ נִגַּשׁ אֶל מֹשֶׁה וְשָׁאַל: "אִם לֹא קָנִיתָ כַּרְטִיס, כֵּיצַד מוֹפִיעַ שִׁמְךָ בַּהַגְרָלָה?"

"זֶהוּ וַדַּאי חֲבֵרִי יַעֲקֹב פ." - הֵשִׁיב מֹשֶׁה - "הוּא זֶה שֶׁקָּנָה אֶת הַכַּרְטִיס הַזּוֹכֶה, וּכְכָל הַנִּרְאֶה רָשַׁם אוֹתוֹ עַל שְׁמִי. הוּא הַזּוֹכֶה וְלֹא אֲנִי!"

עַד מְהֵרָה הִתְבָּרְרָה הָאֱמֶת, שֶׁרִגְּשָׁה מְאֹד אֶת כָּל הַנּוֹכְחִים.

הַמְחַנֵּךְ פָּנָה אֶל יַעֲקֹב (שֶׁהִנּוֹ יֶלֶד מִמִּשְׁפָּחָה עֲנִיָּה), וּבֵרֵר הַאִם אָכֵן הוּא זֶה שֶׁרָשַׁם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה. יַעֲקֹב עָנָה בְּחִיּוּב, "אֲנִי רָשַׁמְתִּי אֶת שְׁמוֹ". "וּמַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת?" שָׁאַל הַמְחַנֵּךְ.

וְהַיֶּלֶד הֵשִׁיב: "מִפְּנֵי שֶׁהַכֶּסֶף בּוֹ נִרְכַּשׁ הַכַּרְטִיס, הָיָה שֶׁל מֹשֶׁה, וְלֹא שֶׁלִּי"... וּלְתַדְהֵמַת הַסּוֹבְבִים הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר: "לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת כַּרְטִיס, וּמֹשֶׁה הִתְעַקֵּשׁ לָתֵת לִי אֶת הָעֲשָׂרָה שְׁקָלִים שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִקְנוֹת כַּרְטִיס וּלְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַגְרָלָה".

"אִם כָּךְ, מַדּוּעַ רָשַׁמְתָּ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה?", שָׁאַל הַמְחַנֵּךְ, "הֲרֵי זֶה הַכַּרְטִיס שֶׁלְּךָ".

הֵשִׁיב הַיֶּלֶד: "מֹשֶׁה לָחַץ וְהִפְצִיר בִּי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, אָז נֶאֱלַצְתִּי לְהַסְכִּים, אַךְ הִתְחַכַּמְתִּי וְרָשַׁמְתִּי אֶת שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי זֶהוּ כַּסְפּוֹ, וּמִמֵּילָא הוּא הַזּוֹכֶה".

אַךְ גַּם מֹשֶׁה אֵינוֹ מְוַתֵּר, "הוֹדַעְתִּי לְיַעֲקֹב בְּאֹפֶן בָּרוּר כִּי הָעֲשָׂרָה שְׁקָלִים נִתְּנוּ לוֹ בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה, וּמִבְּחִינָתִי הֵם הֶפְקֵר, וְלָכֵן הַכַּרְטִיס שַׁיָּךְ לוֹ, גַּם אִם כָּתַב עַל גַּבָּיו אֶת שְׁמִי!".

הַשְּׁנַיִם מַמְשִׁיכִים לְהִתְעַקֵּשׁ כָּל אֶחָד עַל זְכִיַּת חֲבֵרוֹ, וְהַמְנַהֵל צוֹפֶה בַּ"וִּכּוּחַ" הַנָּדִיר בֵּינֵיהֶם, מְבֻלְבָּל וְנִרְגָּשׁ גַּם יַחַד, וּכְשֶׁדְּמָעוֹת חוֹנְקוֹת אֶת גְּרוֹנוֹ, הוּא מוֹדִיעַ לְכָל הַתַּלְמִידִים: "נֵלֵךְ לְפוֹסֵק הֲלָכָה, וְנִשְׁאַל אֶת פִּיו - מִי מִבֵּין הַשְּׁנַיִם יְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הַפְּרָס?".

וּבְכֵן, פָּנוּ הַמְנַהֵל וְהַתַּלְמִידִים אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א, כְּדֵי לְקַבֵּל הַכְרָעָה בְּדִין הַתּוֹרָה הַמְיֻחָד שֶׁלָּהֶם...

תְּשׁוּבָה:

כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה שֶׁנִּקְנָה עַל יְדֵי יַעֲקֹב שַׁיָּךְ לְמֹשֶׁה! שֶׁכֵּן הַהֶפְקֵר שֶׁל מֹשֶׁה לֹא חָל כְּלָל, וּמִמֵּילָא הַמָּמוֹן נִשְׁאַר בִּרְשׁוּתוֹ, וְזֹאת עַל פִּי מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה (פ"ו מ"א): "בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: "הֶפְקֵר לָעֲנִיִּים הֶפְקֵר" (כְּלוֹמַר אִם הִפְקִיר לָעֲנִיִּים בִּלְבַד, וְלֹא לָעֲשִׁירִים, הֲרֵי שֶׁהַהֶפְקֵר חָל), וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: "אֵינוֹ הֶפְקֵר עַד שֶׁיֻּפְקַר אַף לָעֲשִׁירִים כַּשְּׁמִטָּה" (כְּשֵׁם שֶׁהַפֵּרוֹת שֶׁגָּדְלוּ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הִנָּם הֶפְקֵר לַכֹּל, אַף הֶפְקֵר אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְהֶפְקֵר עַד שֶׁיַּפְקִיר לַכֹּל). וְלַהֲלָכָה נִפְסַק כְּבֵית הִלֵּל (שׁוּ"עַ חו"מ סִימָן רע"ג ס"ה).

וּמִמֵּילָא, לַהֶפְקֵר שֶׁל מֹשֶׁה אֵין תֹּקֶף, כִּי לֹא הִפְקִירוֹ לַכֹּל. וּמִלְּבַד זֹאת, יַעֲקֹב כְּלָל לֹא הִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת מִן הַהֶפְקֵר, וְלֹא הָיָה חָפֵץ לְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ אֶת הַכֶּסֶף בְּמַתָּנָה, אֶלָּא הִתְחַכֵּם לִקְנוֹת אֶת הַכַּרְטִיס עֲבוּר חֲבֵרוֹ מֹשֶׁה, וְלָכֵן הַכֶּסֶף נִשְׁאַר בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַכַּרְטִיס שַׁיָּךְ לוֹ.

לְסִכּוּם: יֵשׁ לִיתֵּן אֶת הַזְּכִיָּה לַתַּלְמִיד מֹשֶׁה. (אַגַּב, סוֹף הַסִּפּוּר הָיָה, שֶׁהַמְנַהֵל שֶׁכֹּה הִתְפַּעֵל מִצִּדְקוּת תַּלְמִידָיו, רָכַשׁ שַׁ"ס מְפֹאָר נוֹסָף עַל מְנָת לְהַעֲנִיקוֹ לְיַעֲקֹב, וְכָךְ זָכוּ שְׁנֵי הַתַּלְמִידִים הַצַּדִּיקִים בַּפְּרָס הַגָּדוֹל!).

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין