כל אחד יכול להיות גדול הדור, אבל אתה כבר פספסת את הרכבת

"אתה עכשיו בלי לחצים, בלי דאגות, הראש שלך פנוי ויש לך זמן, שב תשקיע בתלמוד תורה בזמן הזה חזק – בהתמדה. אני מתקשה בלימוד עכשיו, שיש לי הרבה דברים על הראש, אני מתחרט שלא למדתי יותר וניצלתי את הזמן שהיה לי בגיל שלך".

כך שמעתי בבית המדרש אב מדבר לבנו בן העשרה. שיחה זו היוותה עבורי מוסר השכל נוקב.

כעת אנו, בני הנוער, בתקופה הכי נפלאה בחיינו, ללא עול מלכות ופרנסה, גידול הילדים ועוד.  תקופת הנעורים, הבחרות, השחרות, הן התקופות הכי יעילות, אך בו-בזמן – גם הכי לא מנוצלות ומעורכות כראוי...

אכן, רובנו משקיעים במקצועות שונים ומגוונים (מתמטיקה, לדוג'), ברמות 3/4/5 יח"ל. אך כמו שאנו פועלים ומשקיעים את טובי משאבינו, ועל כולם את הזמן היקר שלנו, בשביל העתיד הגשמי – כך, לפחות בשווה, עלינו לדאוג ולהשקיע לעתידנו הרוחני, במקצוע החשוב ביותר, לימוד תורה (3/4/5 יח"ל, כל אחד כפי כוחו...).

ישנם אנשים שלא מסוגלים ללמוד תורה ברצף, בשמחה, באיכות וביגיעה. לא כולם זוכים ליהנות מהתורה (אני מכיר אישית אנשים כאלה), וזה בסדר, זו דרגתם וזה תפקידם בעולם הזה, ובשמים לא יבואו אליהם בטענות של ביטול תורה, הם פשוט לא יכלו (וכל זאת בהנחה שהם באמת לא יכלו. וכמו שאמרו חז"ל : "אנוס – רחמנא פטריה". הקב"ה מבקש מהאדם רק את מה שיש ביכולתו לתת, לא מעבר!

אבל אני רוצה להתייחס ביותר לאנשים שמסוגלים להעפיל מעלה מעלה – לפסגות הגבוהות, כדוגמת רבי אליעזר בן הורקנוס, ריש לקיש, ואף בדורנו – מרן הרב עובדיה והגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, ולהבדיל בין החיים לחיים, הרב חיים קנייבסקי שליט"א ועוד גדולים אינספור במרוצת דורות האומה היהודית.

אליעזר בן הורקנוס שאביו רצה שיעבוד בשדה, ריש לקיש שהיה ראש השודדים, הרב עובדיה שאביו רצה שיעבוד במכולת המשפחתית, הגראי"ל שטיינמן שלמד בחיידר פשוט מתוך חרפת רעב ועוני בצל הקומוניזם (כך הבנתי מסרטון ה"גאווה"), הרב קנייבסקי שליט"א שבצעירותו אביו (הסטייפלר) ראה שלא תצא ממנו תורה והחליט ללמד אותו אומנות פשוטה – תראו לאן הם הגיעו!                

לטופ של הטופ, למיצוי רוב הפוטנציאל שלהם וניתובו לצד הקדושה והתורה.

שמעתי מימרא בשם החזו"א: "כמעט כל בן ישיבה יכול להיות גדול הדור". לדעתי זוהי מימרא חזקה, נוקבת וצודקת, ואפשר להרגיש בחוש על יהודים, אפילו לא דתיים, שיש להם פוטנציאל אדיר, ואף על פי שהם משתמשים בכוח שלהם לצרכי חולין או אפילו כאמצעי להתנגדות לקב"ה, אם וכאשר הם ישתמשו בו לצרכי שמיים הם יגיעו רחוק, כמו שאמר החכם באדם: זה לעומת זה עשה האלוקים (קהלת ז', י"ד). וכמו שכתוב במדרש על עם ישראל, שאם נהיה טובים, נהיה ככוכבי השמים לרב, ואם נהיה בשפל, נהיה בתחתית הבור. כחול אשר על שפת הים, שהוא נתון למדרס כף רגל. כלומר, שיש לכל יהודי, בטבע שלנו כאומה, עזות וכוח רב שאצור בתוכנו. השאלה לאן אנו מנתבים אותו!

בבי"ס מלמדים אותנו על גויים שהצליחו במאבק מסוים שהיה להם (לעלות ראשונים לאוורסט, לבנות מטוס, לזכת בתחרויות כאלו ואחרות וכו'). עלינו לקחת מזה מוסר השכל גדול ורחב ידיים. אם הגויים, שלא זכו בברכות עצומות ויקרות מאת ה' יתברך, הגיעו להישגים כאלה, קל וחומר שאנחנו היהודים, שיש לנו "מנוע חזק", כך התבטא לא פעם הרב זמיר כהן שליט"א, שיכולים להוריד הרים ולהעלות בקעות. אנחנו מסוגלים להכניס את כל חכמי הגויים בכיס הקטן, לקדש שם שמים ולשמח את הקב"ה (ואת עצמנו על הדרך).

אנחנו, כלומר כל מי שרוצה וגם יתאמץ, בסופו של דבר יגיע לפסגה – לגבהים שהוא בעצמו לא חלם שהוא יגיע אליהם. ואף אעיז ואומר שיש סיכוי סביר שחלקנו אף נעקוף רבנים גדולים בעבר, לא מתוך זלזול וחוצפה, אלא כי זוהי האמת! (וכמו שכותב הרמב"ם שכל אחד מישראל יכול להיות גדול כמשה רבנו ורשע כירבעם בן נבט). אין לך מושג מה אתה שווה באמת, מהסיבה הפשוטה, אנחנו מפחדים לחלום ולשאוף, לא מאמינים בעצמנו, ולעיתים קרובות אף הסביבה לא מאמינה בנו. אבל על כך נאמר: "אם אין אני לי מי לי?!".

וזה מה שכתוב בפרקי אבות "הווי עז כנמר וגיבור כארי" – צריך להעז לעלות ולהתעלות! וכן כמו שאמרו לנו חכמינו בתלמוד, קנאת סופרים תרבה חכמה, ואדרבה, מצווה לשאוף לכך. ותדע שזה אפשרי בדורנו, כי כגודל התגברות הקליפה – כך גָדֵל רום מעלת כל התאמצות לכבוד ה'. מסופר במדרש שרבי אליעזר לא היה יודע תורה, אך הוא רצה. בכה על כך שהוא רוצה ללמוד תורה! התאמץ ולבסוף נעשה לגדול הדור – רבן של כל ישראל, רבי אליעזר הגדול!

עכשיו היצר הרע נכנס לתמונה ואומר לנו "שטויות, אתה והרב עובדיה זה כמו שמיים וארץ, בחיים לא תגיע לאחוז ממדרגתו". ופשוט שאלו דברי כפירה. כל יהודי, בעזרת תפילות, התאמצות (מעבר להשתדלות), לימוד, יגיעה ואם יש זכות אבות – מה טוב, יכול להגיע לראש הפסגה, לניצול כל יכולותיו.

טענה אחרת של היצר הרע היא "וואלה, מה שכתוב פה סבבה והכל, אבל הרב עובדיה היה תולעת ספרים, "צדיק וקדוש" כבר מילדותו, ואילו אתה, בן כמה אתה? 14/18/22? כבר פספסת את הרכבת, אחי". ולא כך הדבר!                                                                                                    

דוגמא לכך אנו מוצאים ברבי עקיבא. הוא היה אנאלפבית, שונא תלמידי חכמים באופן קיצוני, בגיל 40 חזר בתשובה ונהיה מגדולי התנאים, רבם של רשב"י, ר' מאיר בעל הנס – ועוד, רבם של מעל 24 אלף תלמידים (ומסתמא שהיו כולם בדרגה דומה לשל רשב"י פחות או יותר). וכמו שכותב עליו הירושלמי – עליו ועל רבי אליעזר בן הורקנוס – שהם אבות התורה שבע"פ.

יש לציין שרבי עקיבא רצה ואף התבזה על התורה, הוא ישב בספסל אחד עם תלמידים קטנים בכיתה א'... וכן, רבי עקיבא היה מבני גרים – בלי ייחוס!
התוספות בכתובות (סג ע"א) אומר: "דרך הוא בהולך לבית המדרש – שנעשה אדם גדול". וממי התוספות לומדים את זה? – מרבי עקיבא...

ואם רבי עקיבא, שלמד קרוא וכתוב בכיתה א' בגיל 40, הגיע לדרגה כה גבוהה כשל אחד מעשרת השבטים, קל וחומר אנחנו, שמקדימים את רבי עקיבא בכ-20 שנה, שבעז"ה לומדים / נלמד הלכה פסוקה, מסכת משנה / גמרא, לא כל שכן.

לא זאת בלבד, אלא בדורנו ב"ה כתר תורה מוטל בקרן זווית – ספרים רבים במחיר זול מאוד, בתי מדרש וישיבות רבות תהילות לאל עליון – ספרי עזר וביאורים, הכל! רק תשב ותלמד!
וכמו שכתבו חז"ל: "הראשונים חרשו זרעו ניכשו כיסחו עידרו קצרו ועמרו, דשו זרו בררו טחנו הרקידו לשו קיטפו ואפו, ואנו אין לנו פה לאכול" (ירושלמי שקלים ה', א'). דוגמא מפורסמת לכך – חיבור ועריכת ספר ההלכה האוניברסלי – השולחן ערוך, שמרן הבית יוסף ערך אותו כשולחן ערוך, שכל מי שמחפש דבר מה – ימצא בקלי קלות.

פעם היו צריכים לשלם כדי להיכנס לבית המדרש. היום, ברוך ה', הכל חינם, גם המיזוג והכיבוד... רק אנחנו צריכים להגיע, לשבת וללמוד.

כעת אנחנו צריכים להציב לעצמנו מטרות, מטרות כלליות (לדעת ש"ס, להיות בקיא במסכת פלונית, לדעת מסכת משניות בע"פ וכו'), ומטרות פרטניות יותר, לתקופה הקרובה (תוך שנה מהיום אהיה בקיא במסכת ברכות, לקבוע לי סדר ולעמוד בו בחודש הקרוב וכד'). לראות, לבדוק בעצמנו את הדרך הטובה ביותר בשבילנו, ולהציב כל כמה זמן עוד ועוד יעדים חדשים כדי להגיע למטרה הנכספת ולנסות בכל עוז, תעצומות ומסירות נפש להגיע אליהן ולטפס במעלות התורה ודרך ארץ (ניתן להיעזר בפרקי אבות בכלל ובמשנה ו' בפרק ו' בפרט). וכן ידידי חידש לי שנר דומה ליהודי. מה נר בלי שמן לא יכול לדלוק ולהפיץ אור - אף יהודי בלי שאיפות וחלומות לא ידלוק, יאיר יזרח! וזה מה שאמרו חז"ל: "תלמידי חכמים אין להם מנוחה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא".

יש לרצון כח גדול מאוד, ורק תפתח לה' פתח כראש המחט – וה' יפתח לך פתח כפתח של אולם.

ואם כבר הזכרנו את המתמטיקה, יש משפט שאני אוהב להשתמש בו והייתי שמח לשתף אותו אתכם: "יהודי צריך להתנהג כמו אסימפטוטה – לשאוף לאינסוף".