5 נקודות למחשבה

"אני טוב לי איך שאני, אל תשנה אותי!" 5 נקודות למחשבה

מה מגן על התינוק הרך מפני החיידקים הרבים? איך ידעו חז"ל על כליא הברק יותר מאלפיים שנה לפני המדענים? איך יודע הגוף לשמור על לחץ דם תקין, ומדוע אין בני האדם זהים כמו בעלי החיים?

| כ"ג חשון התשע"ח |
(צילום: shutterstock)
אא

חברת "טבע" בגוף

מעבר להזנה המופלאה, חלב האם גם מגן על הרך הנולד בצורה מדהימה מפני סכנות בלתי צפויות.

כיצד?

מחוץ לרחם, חיידקים נמצאים בכל מקום, בלתי נראים ובעלי פוטנציאל קטלני. עור התינוק שנולד זה עתה נמצא תחת מתקפה קבועה. בתוך גוף האדם ומחוצה לו ישנם חיידקים בכמות של פי עשרה ממספר תאי גופו. מערכת החיסון של הרך הנולד עדיין אינה מפותחת, כך שהוא אינו יכול להילחם בזיהומים בכוחות עצמו.

מה יהיה גורלו של תינוק בן יומו? ללא מערכת חיסונית מפותחת דיה – התינוק עלול למות!

באופן מדהים ובלתי נתפס, אַם התינוק נלחמת בהם עבור הרך הנולד. איך? באמצעות חלבה...

יש קולטנים (רצפטורים) שדרכם גוף האם קולט מידע חיוני על צרכיו הפיזיולוגיים של התינוק. כיצד? באמצעות הרכב הרוק של התינוק היונק. בהתאם לכך, גוף האם "מייצר" לו את הרכב החלב הנדרש לו.

המגע הקרוב בין האם לתינוקה מאפשר לה לקלוט את החיידקים שתוקפים אותו, ובתגובה לכך מערכת החיסון שלה מייצרת נוגדנים לאותם חיידקים. לאחר מכן, היא מעבירה את הנוגדנים האלה בחזרה לתינוק, באמצעות החלב שהוא יונק ממנה.

כך שומרת האם על חיי תינוקה, עד שמערכת החיסון שלו תתפתח!

חברים, כיצד נוצר סנכרון כה מושלם בין שתי מערכות שונות ונפרדות? כיצד גוף האישה יודע לייצר את התזונה המתאימה לתינוק, כאשר אין באפשרות התינוק לדבר ולהסביר לה מה הוא צריך? האם אין די בעובדה זו בלבד כדי להבין, שהכול נוצר על יד מתכנן אחד?

 

כליא ברק

מי לא מכיר את התופעה המרשימה של הברק?! פס אור המבזיק לפתע בשמיים ומתווה בהם נתיב דמוי זיגזג? הבזק אור זה עלול להעלות עצים בלהבות ולעיתים לגרום אף לפגיעות בנפש.

בשנת 1749 המציא בנג'מין פרנקלין מכשיר מיוחד הנקרא "כליא ברק", אמצעי המיועד למנוע נזקי פגיעות ברק במבנים, בעלי חיים, בני אדם וכדומה. הוא זיהה שהברק נוטה לפגוע בנקודת המתכת הגבוהה ביותר שבקרבתו (המתכת מספקת לברק נתיב בעל התנגדות נמוכה, ולכן הברק "מעדיף" אותה). מכך הסיק שאם ימקם מוט ברזל מעל לבניין, הוא יאפשר לברק להתפרק מהמטען החשמלי שלו, בלא שיזיק.

המתכת מוליכה חשמל בצורה טובה ויעילה, ויש לה התנגדות נמוכה לזרימת אלקטרונים. לכן אם נחבר לגג הבניין מוט מתכת (המחובר לאדמה באמצעות מוליך טוב), הברק "יעדיף" לנוע דרכו מאשר דרך בטון, זכוכית או לבנים, המרכיבים את הבניין. התוצאה המעשית היא שהבניין יינצל בזכות כליא הברק.

(צילום: shutterstock)

מכשיר זה הינו מוט ברזל, המורכב בדרך כלל על גג הבניין ומחובר לאדמה באמצעות הארקה (=חיבור לקרקע, כי ארקא בארמית היא ארץ, אדמה). בכך הוא "מושך" אליו את הברק שעלול לפגוע בבית, ומנתב את המטען החשמלי שלו אל הקרקע, בלי שיגרום נזק לבניין עצמו וליושביו.

רגע, האומנם לא היה כליא הברק ידוע לאיש עד אשר הומצא לפני כ-250 שנה?

כעת שימו לב: בתוספתא למסכת שבת ז', י', כתוב כך: "הכוברת אפרוחים בכברה והנותנת ברזא (ברזל) בין האפרוחים, הרי זה מדרכי האמורי. אם מפני הרעמים ואם מפני הברק, הרי זה מותר".

התוספתא, שנכתבה לפני כ-2,600 שנה, אומרת שבשבת מותר לשים ברזל כדי להגן על האפרוחים מפני הרעמים והברקים. כבר אז ידעו שברזל הוא דבר המועיל לשמירה מפני ברקים ורעמים!

אם כך אנו רואים שבנג'מין פרנקלין לא היה הראשון להמציא את כליא הברק, שהרי זה מוזכר בגמרא אלפי שנים לפני שהוא נולד. איך ידעו זאת חכמינו? הרי לא היו להם הכלים המדעיים המשוכללים שיש היום!

 

זרימת הדם בגופנו

כל אחד מאתנו בביקורו בקופת חולים נחשף לתרחיש, שמהצד נראה מעט מוזר: אחות כורכת סביב זרועו של החולה מעין שרוול המולבש על הזרוע. בדיקה זו אנו מכירים בשם "בדיקת לחץ דם". אסביר:

הדם בגופנו זורם מהלב אל האיברים השונים. בעת זרימתו מפעיל הדם לחץ על דפנות העורקים, שהם כלי הדם המובילים את הדם מהלב לאברי גוף. לחץ הדם נוצר כתוצאה מהתכווצות שריר הלב.

כאשר הלב פועם, הוא מתכווץ ודוחף את הדם דרך העורקים לחלקי הגוף הנותרים. כוח זה יוצר לחץ על העורקים. כיוון שהלב פועם בהפסקות קצובות, הלחץ מתחלק לשניים: בזמן פעימה (סיסטולי) ובזמן מנוחה (דיאסטולי). לכן בכל מדידת לחץ דם מופיעים שני מספרים. לחץ דם תקין הוא 120/80, כלומר בזמן פעימה 120 ובזמן מנוחה 80.

מצב, שבו הלחץ הזה גבוה מהרגיל, מכונה "לחץ דם גבוה" או "יתר לחץ דם". לחץ מוגבר בכלי הדם לאורך זמן עלול לגרום, בין היתר, להתקפי לב, לפגיעה בשריר הלב, לאירועים מוחיים, לפגיעה בכליות ולפגיעה בעיניים.

(צילום: shutterstock)

לעומת זאת, לחץ דם נמוך הוא בשל הזרימה הנמוכה של הדם דרך העורקים לכלל האיברים בגוף. כאשר זרימת הדם פוחתת, איברים חיוניים - כמו מוח, לב וכליות - אינם מקבלים מספיק חמצן וחומרים מזינים, והתפקוד באיברים אלה נפגע.

אם כן, כיצד הגוף "יודע" לשמור על לחץ דם תקין?

לגוף יש בתוך כלי הדם חיישנים, אשר מסוגלים לפענח את לחץ הדם ולשלוח אותות עצביים ללב, לכליות וכלי הדם, על מנת שיבצעו התאמות ושינויים במטרה לווסת את לחץ הדם: הם יגרמו ללב להוציא יותר או פחות דם, לעורקים – להתרחב או להתכווץ, ולכליות – לייצר יותר או פחות שתן, שמושך את הנוזלים מהדם. שילוב של המנגנונים הללו, ועוד כמה תהליכים בגוף, מסייעים לשמור על רמת לחץ דם תקינה ויציבה בגוף שלנו.

לגוף יש מנגנונים שאמורים לשמור על לחץ דם תקין גם במהלך שינויי תנוחה מהירים. לדוגמה, במצב עמידה נוטה הדם באופן טבעי להימשך מטה עם כוח המשיכה ולהצטבר ברגליים. מנגנוני הפיצוי מכווצים את כלי הדם, כשאדם עובר משכיבה או מישיבה לעמידה, וזאת כדי למנוע צניחה בלחץ הדם. במצב תקין זרימת הדם למוח ולשאר האיברים מספקת גם במצב עמידה.

אין ספק, האדם נברא בחכמה ובתבונה, עם מערכות מתואמות ומשולבות להפליא, כל איבר במקומו המתאים. כל חומר במינון מדויק, כל פעולה בעיתוי המתאים...

 

מפעל לייצור בני אדם

אם נתבונן בעולם החי, נגלה כי המראה או המבנה הפיזי (לא הגודל או הצבע) של בעלי החיים נראה זהה – אותו "פס ייצור" – האריות זהים, הנחשים זהים, החתולים זהים – לא רק במראה אלא גם בהתנהגות: כל בעלי החיים מתוכנתים להתנהג על פי מאפיינים של אותו המין: כל הציפורים עפות, כל החתולים "מחתלים" את צרכיהם, וכן על זה הדרך.

אם כן, לבעלי חיים מאותו מין יש אותו פרצוף, אותו אופי ואותה צורת התנהגות. אם כך, על בסיס אותו רציונל, היינו מצפים שגם מראֶה בני אדם יהיה זהה, שההתנהגות תהיה זהה – הרי מדובר באותו "פס ייצור", כפי שאנו רואים שקיים אצל בעלי החיים.

אבל לא, קיימים בעולם כ-7 מיליארד בני אדם, ואין אפילו אדם אחד עם פנים זהות לפני חברו. אין! אמנם התרגלנו, אבל מדובר בפלא אדיר. תחשבו שלמרות מספר הצירופים המוגבל (אורך האף, צורת העיניים והמרחק ביניהן, צורת הגבות ועוביין, ועוד), כולנו שונים במראה!

יתירה מכך, זוג הורים בעלי אותו מטען גנטי – היינו מצפים שכל ילדיהם ייראו זהים, כמו בעלי החיים, לא? אלא שגם זוג תאומים זהים לא יהיו דומים באופיים ובטביעות האצבע שלהם, ואמם תמיד תדע להבחין ביניהם.

(צילום: shutterstock)

כל אדם הוא מיוחד במינו: במראהו, בדעותיו, באופיו... מדהים ביותר לראות כיצד – למרות המבנה הכללי השווה של בני האדם – בכל זאת, כל אדם כל כך שונה וכל כך ייחודי, ממש עולם מלא. מי שמתבונן בזה באמת מתמלא בהתפעלות אדירה: מיליארדי בני אדם – וכל אחד כל כך שונה!

זהו פלא אדיר! יש פה אדריכל, צייר ופַסָּל, שכוחו וחוכמתו אינם נתפסים בשכלנו! מיהו זה, שבכוחו ליצור בצורה כה מדהימה, מדויקת ומובחנת פרצופים שונים לכל אחד ממיליארדי בני אדם?

 

"אני טוב לי איך שאני. אל תשנה אותי"

יצא לי לשוחח עם חבר חילוני על משמעות שמירת השבת ועל חשיבותה, והוא אמר לי בתקיפות:

"אני טוב לי איך שאני. אל תנסה לשנות אותי".

נתאר לעצמנו ילד שרוצה לשחק כל היום, אין לו חשק ללכת לבית הספר, הוא לא רוצה ללמוד לקרוא ולכתוב, כיף לו לאכול במבה ושוקולד במקום ארוחת צהריים. מה יעשו הוריו בנידון?

כל הורה בר דעת לא יסכים לכך, והוא יגביל את הילד בתוך חוקים ומשפטים לטובתו האישית, כדי שיגדל להיות מחונך ומלומד, שירכוש מידות טובות ושיצליח בדרכו. כל זאת – למרות בכיו ותחנוניו של הילד, ולמרות תפיסתו של הילד כי טוב לו כפי שהוא, וכי הוריו מתאכזרים אליו!

גם אנחנו ילדים, בניו של בורא עולם. גם אנו איננו מבינים את חשיבות מצוות התורה, וחושבים לפעמים שזה לא טוב לנו ושאנו מעדיפים לנהוג אחרת. אך התורה מלמדת אותנו שכל מצוות התורה הן בשבילנו ולטובתנו, באמצעותן נוכל לזכות לחיים האמתיים.

אנחנו כרגע עוד "ילדים" ולכן איננו מבינים זאת, אבל כשנגדל, בע"ה, נוכל להבין איך הכול היה לטובתנו. אדם יכול לחשוב שנסיעה בשבת היא כיף בשבילו, אבל זה כמו ילד שמרגיש כיף לשחק בגפרורים ולעשות מדורה בתוך הבית. גם אם זה נראה לנו כך, זה משום שהתרגלנו לדבר, ולא משום שזה באמת טוב. אדם שמעשן סמים, בטוח שזה מביא אותו לגג העולם, אך במציאות הוא נופל לתחתית של התחתית. באופן דומה, כל מה שמנוגד לתורה מביא אותנו לתחתית, בעוד שמצוות התורה מביאות אותנו לתכלית האמתית שלנו.

רק מי שברא את העולם וקבע את כל החוקים שלו, יודע באיזו דרך אנו צריכים ללכת כדי להגיע אל המטרה. העולם שלנו הוא עולם של העלם והסתר, עולם של שקר ותאוות שמתעתעות בנו. אל המציאות והאמת ניתן להגיע רק כאשר הולכים בדרך שסלל עבורנו הבורא. לכן, גם אם נראה לנו שהתורה מגבילה ומתנגשת עם רצונות שונים שלנו, אפשר להיות סמוכים ובטוחים שזה בוודאי לטובה. התורה רוצה שנחיה חיים אמתיים ובעלי משמעות, עם מיצוי הפוטנציאל העצמי שלנו, ולכן היא דואגת לכתוב "וחי בהם" (ויקרא י"ח, ה').

הנקראים ביותר
הידברות שופס

אליהו שירי - אמונה - הכלי להשגת השפע

160לרכישה

מוצרים נוספים

הריני מאמין - מאיר גור ואליהו שירי

פאזל - הכותל המערבי - 250 חל'

כיצד ננצל מהכעס?

סט מעמד לחלה עם כיסוי חלה

א אידישע קאפ 2

שו"ת יביע אומר - חלק י"א

לכל המוצרים