סיפורים אישיים

החלטתי: ’היום אני לא מעיר לאשתי בכל מצב’, והישועה המיוחלת הגיעה

"במשך מספר שנים לא זכינו לילדים, והנה, זמן קצר מאוד לאחר האירוע בערב שבת, וההתגברות שלי על הכעס, נכנסה אשתי להריון". סיפור מיוחד על עבודת המידות

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא

בספר 'ברכי נפשי' הובא סיפורו של יהודי חיפאי ששיגר את המכתב הבא: "בערב שבת אחד היינו צריכים לנסוע להוריה של אשתי ברכסים, וכבר בשעה 12:00 בצהריים הזמנו מונית שתגיע לביתנו בשעה 16:00 אחר הצהריים, ותוביל אותנו אל ההורים, שם היינו אמורים  להתארח במשך השבת.

"מה שקרה בינתיים הוא שאחת השכנות, שידעה שאנחנו נוסעים לשבת, ביקשה מאשתי להשאיר להם את הדירה עבור קרובי משפחתה שצריכים להגיע אליה לשבת, לחיפה", ממשיך היהודי בתיאורו.

"אשתי, כבעלת חסד גדולה, הביעה נכונות לכך. הבעיה היתה שהבקשה הגיעה בשעה 15:15, כשהיינו בעיצומן של ההכנות לאריזת המזוודה והחפצים.

"לבד מהיותה של אשתי בעלת החסד, היא גם אישה פדנטית מאוד, ולכן ברור היה שהיא תשאיר לאורחים דירה נקיה, אפילו מצוחצחת.

"אשתי לא לקחה בחשבון את הזמן הקצר שנותר עד לשעה שבה הזמנו את המונית, והחלה לשטוף ולקרצף את כל הבית, ולסדר את כל החפצים במקומם, וכדרכה של אישה פדנטית החלה אף לנקות חלק מהרהיטים.

"והזמן עובר, נשארו עוד 20 דקות בלבד, עד בוא המונית, ואשתי עדיין עובדת ועובדת, ואינה חושבת כלל על כך שהזמן כבר מגיע.

"לא ידעתי מה לעשות. הייתי ממש אובד עצות. הבינותי שאם אפריע לה עתה במעשיה, היא תגיע לכלל כעס, וסופו של תהליך כזה מי ישורנו.

 

"תפסתי את עצמי והחלטתי: 'בכל מקרה - אתה לא מעיר לה'"

"בשלב מסוים תפסתי את עצמי והחלטתי: 'בכל מקרה - אתה לא מעיר לה'. וכפי שיגורתי, בא.

השעה 16:00 הגיעה, והמונית למטה כבר מצפצפת לנו... ואשתי עדיין בעבודתה. נו, היש מרשם יותר בטוח לכעס?

אבל בסיעתא דשמיא עמדתי בהחלטתי הקודמת, וגם לאחר שהמונית המשיכה והמשיכה לצפצף, והצפצופים הרגיזו אותי עד למעוד, לא הערתי לה מאומה. ירדתי למטה, אמרתי לנהג שאין לנו אפשרות לנסוע איתו, ושאלתיו כמה כסף הוא דורש בגין ההזמנה. הוא נקב במחיר אודות הביטול וההגעה, שילמתי לו עד הפרוטה האחרונה, והוא נסע לדרכו, שמח וטוב לב. גם הרוויח כסף וגם נותר פנוי לנסיעה אחרת.

נהג המונית שמח, ואני עוד יותר. מפני שהרגשתי שבהתגברותי זו אני בונה עולמות. לא אהסס לומר שהרגשתי היתה שלא יתכן שהשם יתברך אינו משלם על התגברות כזו, אבל באמת ובתמים שלא עשיתי זאת בגלל השכר, אלא רק משום שידעתי שאסור לי להתנהג אחרת.

לאחר ששחררתי את המונית, חזרתי הביתה, כשאשתי עדיין ממשיכה לעבוד. רק בשעה 16:20 סיימה אשתי את המלאכה, ואז ארזנו את החפצים, הזמנו מונית אחרת, ונסענו לרכסים.

השבת ההיא עברה עלי בהתעלות מיוחדת במינה. הרגשתי בכל תוקף את שכתוב בכל הספרים, שכאשר אדם זוכה להתגבר על עצמו, הרי שבאותה שעה הוא מצרף ומזכך את נשמתו ועולה ומתעלה מעלה מעלה בהתייחדותו עם קונו ובוראו .

ברצוני להוסיף ולספר מה קרה מיד לאחר אותה שבת.

כדי לא לחשוף את זהותי, לא אוכל לגלות את כל הפרטים, רק אומר שבמשך כמה שנים טובות לא זכינו לילדים. בקהילה החרדית שלנו, מקיפות אותנו משפחות עם ילדים רבים, בלי עין הרע, והדבר רק הגביר את כאבינו ביתר שאת. הגענו למצב שבאמת כבר לא ידענו מה לעשות.

המתנו לישועה, והשם יתברך המתין שנעשה משהו, כדי שנהיה ראויים לישועה.

והנה, זמן קצר מאוד לאחר האירוע בערב שבת, וההתגברות שלי על הכעס, נפקדנו בסיעתא דשמיא ואשתי נכנסה להריון. אין לתאר ואין לשער את השמחה שפרצה בביתנו לגודל הישועה והרחמים.

אני לא תולה שום דבר בשום דבר - רק מספר את הנתונים, לפי סדר התרחשויותיהם. בלב הראשון, התגברתי על עצמי, ויכולני להעיד שהיה זה עבורי נסיון קשה עד מאוד. בשלב השני נפקדנו בפקודת ישועה ורחמים", מסתיים הסיפור הנפלא.

תגיות:ישועהתינוק

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה