אחת שאלתי

פרשת כי תצא לילדים: "ומה עם התפילין הנוספות של יד ימין?"

יהודי מצא תפילין אצל סוחר נכרי. הוא קנה אותן ממנו – אך הוריד את המחיר בהרבה בצחות לשונו. מה עושים עם התפילין עכשיו?

אא

הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ (דְּבָרִים כ"ב, א')

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּסוֹחֵר יְהוּדִי, שֶׁנָּסַע לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ לִמְדִינַת מֶקְסִיקוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעוֹדוֹ הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק, הִבְחִין בְּרוֹכֵל הַמּוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית וְ'מְצִיאוֹת'. הַיְּהוּדִי הֶעֱבִיר מַבָּטוֹ עַל סְחוֹרָתוֹ שֶׁל הָרוֹכֵל, וּלְפֶתַע, אֲחָזָה בּוֹ חַלְחָלָה, כְּשֶׁצָּדָה עֵינוֹ זוּג תְּפִלִּין מְשֻׁמָּשׁוֹת, שֶׁהִנִּיחַ הָרוֹכֵל הַנָּכְרִי לִמְכִירָה...

שָׁאַל הַסּוֹחֵר: "מַהוּ מְחִירָן שֶׁל הַקֻּבִּיּוֹת הַלָּלוּ?", וְהָרוֹכֵל נָקַב בִּסְכוּם שֶׁל מָאתַיִם דּוֹלָר. "טוֹב - אָמַר הַסּוֹחֵר - תֵּן לִי לִמְדֹּד אוֹתָם בְּבַקָּשָׁה".

וְהִנֵּה, לְאַחַר שֶׁהִנִּיחַ אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַיָּד וְהָרֹאשׁ, פָּנָה אֶל הַנָּכְרִי: "רַק רֶגַע, הֵיכָן הַקֻּבִּיָּה הַנּוֹסֶפֶת, שֶׁל יָד יָמִין?".

הָרוֹכֵל הִתְבַּלְבֵּל, הִתְבּוֹנֵן שׁוּב עַל מַרְכֻּלְתּוֹ, וְנִסָּה לְחַפֵּשׂ אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל יָמִין. מִשֶּׁלֹּא מְצָאָם הִתְנַצֵּל: "אֲנִי מִצְטַעֵר זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי".

אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: "אַתָּה בְּוַדַּאי מֵבִין שֶׁמְּחִיר 'תִּלְבֹּשֶׁת' חֲסֵרָה, הוּא פָּחוֹת בְּהַרְבֵּה... אֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם עֶשְׂרִים דּוֹלָר בִּלְבַד". לְאַחַר דִּין וּדְבָרִים, הִסְכִּים הַנָּכְרִי לַמְּחִיר הַנָּמוּךְ, וְהַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי שִׁלֵּם וְקִבֵּל לְיָדָיו אֶת הַתְּפִלִּין.

בָּתֵּי הַתְּפִלִּין נִפְתְּחוּ, וְנִמְצָא שֶׁאָכֵן יֵשׁ בָּהֶם קְלָף עִם פָּרָשִׁיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּאֹפֶן נָאֶה כְּהִלְכָתָן.

כָּעֵת, בָּא הַיְּהוּדִי וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל ג' שְׁאֵלוֹת: א) הַאִם הָיָה מֻתָּר לִי לְהוֹנוֹת וּלְשַׁקֵּר אֶת הַנָּכְרִי עַל מְנָת לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת הַתְּפִלִּין? (יְעֻיַּן בְּשׁוּ"עַ הָרַב, הִלְכוֹת אוֹנָאָה סי"א, שֶׁכָּתַב: "אָסוּר לְהַטְעוֹת אֶת הַנָּכְרִי בֵּין בְּשֹׁוִי הַמֶּקָּח בֵּין בַּחֶשְׁבּוֹן. וְכֵן כָּל מִרְמָה שֶׁבָּעוֹלָם אֲסוּרָה בְּמֶקָּח וּמִמְכָּר, אֲפִילוּ לְנָכְרִי, כְּגוֹן אִם יֵשׁ מוּם בְּמִקָּחוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָכְרִי, שֶׁהֲרֵי זֶה מַטְעֵהוּ וְגוֹנֵב דַּעְתּוֹ אִם אֵינוֹ מוֹדִיעוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּגוֹנֵב מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאָסוּר מִן הַתּוֹרָה").

ב) הַאִם מֻתָּר לְהַנִּיחַ אֶת הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ?

ג) הַאִם מֻטָּל עָלַי לְחַפֵּשׂ אַחַר בַּעַל הַתְּפִלִּין מִדִּין 'הֲשָׁבַת אֲבֵדָה'?

תְּשׁוּבָה

א) כְּכָל הַנִּרְאֶה הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ גְּנוּבוֹת, וְהַמּוֹצִיא אוֹתָן מִידֵי הַנָּכְרִי הֲרֵי הוּא כְּ'מַצִּיל מִיָּדוֹ', וְלָכֵן הָיָה מֻתָּר לַיְּהוּדִי לִנְהֹג כְּפִי שֶׁנָּהַג. (יְעֻיַּן גִּטִּין מ"ה, וְשׁוּ"עַ או"ח סי' ל"ט ס"ז).

ב) נִפְסַק בַּשּׁוּ"עַ (שָׁם ס"ו): "נִמְצְאוּ תְּפִלִּין בְּיַד נָכְרִי, וְאֵין יָדוּעַ מִי כְּתָבָם - כְּשֵׁרִים", וְנִתָּן לְהַנִּיחָם בִּבְרָכָה (כת"ס או"ח סי' ה'), לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַנָּכְרִי לִכְתֹּב לְעַצְמוֹ תְּפִלִּין, עַל כֵּן וַדַּאי שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל הֵם (ט"ז). וְכָל זֹאת לְאַחַר שֶׁמֻּמְחִים הַבְּקִיאִים בְּעִנְיְנֵי סְתָ"ם, יְשַׁעֲרוּ שֶׁהַתְּפִלִּין נַעֲשׂוּ בְּכַשְׁרוּת (פסק"ת שָׁם אוֹת ה').

ג) יִתָּכֵן וְאֵין כָּאן יֵאוּשׁ מִצַּד בַּעַל הַתְּפִלִּין, כִּי הוּא מְצַפֶּה שֶׁיִּפְּלוּ לִידֵי יְהוּדִי, וּמֵאַחַר וְהֵן מְשֻׁמָּשׁוֹת, אוּלַי יוּכַל הַבְּעָלִים לְהַכִּירָן בִּטְבִיעוּת עַיִן.

וְאִם הִכְרִיז הַמּוֹצֵא וְלֹא מָצָא אֶת בַּעֲלֵיהֶן, רַשַּׁאי לְהַנִּיחָן, כַּמְבֹאָר בַּשּׁוּ"עַ (חו"מ סי' רס"ז סְעִיף כ"א): "מָצָא תְּפִלִּין, שָׁם דְּמֵיהֶן (עֲבוּר בַּעֲלֵיהֶן), וּמַנִּיחַ (הַמּוֹצֵא) אֶת הַתְּפִלִּין עָלָיו מִיָּד אִם יִרְצֶה, שֶׁדָּבָר מָצוּי הוּא לִקְנוֹת בְּכָל שָׁעָה". דְּהַיְנוּ, הַמּוֹצֵא רַשַּׁאי לְהַחֲזִיק אֶת הַתְּפִלִּין לְעַצְמוֹ וּלְהַנִּיחָן, וְיוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין (אִם יִרְצֶה לִקְנוֹתָם לְעַצְמוֹ), מִשּׁוּם שֶׁבְּוַדַּאי בַּעֲלֵיהֶן לֹא יַקְפִּידוּ, וְיִתְרַצּוּ לְקַבֵּל אֶת דְּמֵי הַתְּפִלִּין מֵהַמּוֹצֵא, וְלִרְכֹּשׁ בִּמְקוֹמָם תְּפִלִּין אֲחֵרוֹת.

לְסִכּוּם: מֻתָּר הָיָה לַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי לְהוֹצִיא אֶת הַתְּפִלִּין מִיַּד הַנָּכְרִי בְּמִרְמָה. וְכָעֵת עָלָיו לְחַפֵּשׂ אַחַר בַּעַל הַתְּפִלִּין. וְאִם יִרְצֶה, רַשַּׁאי לְהַנִּיחָן בְּעַצְמוֹ (כִּי נִרְאוֹת כִּכְשֵׁרוֹת), וְזֹאת בְּאֹפֶן שֶׁיָּשׁוּם אֶת מְחִיר הַתְּפִלִּין, וְאֶת הַסְּכוּם יִתֵּן לְבַעֲלֵיהֶם לִכְשֶׁיִּמְצָאֵם.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין

תגיות:אחת שאלתיפרשת כי תצאתפילין

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה