מפתחות לחיים

הרב זמיר כהן – מדוע התורה אינה מצווה על צמחונות?

כיצד התירה התורה להמית בעל חיים לצורך אכילת בשרו? האם אין בכך משום אכזריות? הדוגל בחמלה מופרזת על בעלי חיים יותר ממה שהתורה דורשת, עלול למצוא עצמו מתאכזר לבני אדם

| ד' אלול התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

רבים תמהים על ההיתר התורני לאכול בשר בעלי חיים. אמנם הוכח שבשחיטה היהודית אין שום צער, אך עדיין כיצד התירה התורה להמית בעל חיים לצורך אכילת בשרו? האם אין בכך משום אכזריות?

* * *

אולם התשובה תובן על פי משל למלך, אשר שאף בכל מאודו שבנו יורש העצר יהיה אדם מלומד, אמן ואיש רוח. לפיכך עודדו להתמסר ללימודי השכלה גבוהה ולהשתתף בחוגי נגינה, אמנות ועוד. אך לצערו הרב, בנו בחר בדרך אחרת. הוא מאס בלימודים והחל הולך בטל. כידוע, בטלה מביאה לידי שעמום ומכאן קצרה הדרך לכל מעשה רע. משראה את ההידרדרות הקשה של בנו, קרא לו המלך ובאין ברירה אחרת נתן לו חלקת אדמה לעיבוד. בן המלך שהפך לאיכר, ראה ברכה בעמלו והיה שמח ומתפאר בירקות שגדלו בחלקתו. אמנם אורחים שבאו ממרחקים תמהו על המלך הגדול המאפשר לבנו לעבוד עבודת כפיים, אולם מכירי הסיפור מתחילתו, ידעו והבינו כי היה זה צעד נבון ביותר.

כך גם בענייננו. כאשר נברא אדם הראשון, ייעד לו מלכו של עולם תפקיד רוחני בכיר בבריאה. באותה תקופה לא הותר לו לאכול מבשר בעלי החיים, אלא רק מן הצומח. ככתוב: "וַיִּבְרָא אלקים אֶת הָאָדָם... וַיֹּאמֶר אלקים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה".

אולם כאשר בני האדם הידרדרו ברמתם הרוחנית עד שהחלו לחמוס ולרצוח זה את זה ואיש הישר בעיניו יעשה, הותר להם להמית בעלי חיים ולאכול את בשרם, להשגת שתי מטרות:

א. למען יתחנכו להכיר בעליונות האדם - נזר הבריאה, ובקדושת חייו. שהרי הוא נבדל מאד מכל בעלי החיים שמותר להורגם ולאוכלם. ועל ידי הבחנה זו, יחדלו מלרצוח נפש איש את רעהו.

ב. כך לא יגיעו לאכילת בשר אדם - כדוגמת הקניבלים שוכני היערות, על אף השפל המוסרי שהגיעו אליו בני האדם. את הצורך הירוד שלהם בבשר, יפרקו בהיתר באכילת בשר בעלי חיים.

היתר זה התחיל בעידן החדש שלאחר המבול. ככתוב: "וַיְבָרֶךְ אלקים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם... וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל".

 

ומשום שתי סיבות אלה טעות תהיה בידו של מי שיבקש לאסור לבני האדם את אכילת בשר בעלי החיים - כל זמן שלא הגיעה האנושות לשלמותה וכפי שעתיד להיות בימות המשיח. שהרי עדיין הסכנה קיימת.

* * *

וכשניתנה תורה לישראל ונבחרו להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", נאסרו באכילת רוב בעלי החיים. ברשימת האיסור נמצאים כל בעלי החיים הטורפים וכל הניזונים מפגרים מתים וכל אותם החיים ברפש וניזונים מזוהמה. והותרו רק העדינים שבהם - הן בגופם והן בנפשם הפנימית, אשר באכילתם אין נזק לגוף ולנשמת היהודי. ואף זאת לא הותר, אלא רק באופן שאין בו צער לבעל החיים.

* * *

ואף באותם הטהורים המותרים באכילה, הצטווינו לכסות את דם החיה והעוף לאחר שחיטתם, להיות כמתביישים במעשה זה ולזכור שאין אנו במצב הרוחני הראוי למין האנושי [ורק בשר בהמה, אשר בהיותה בעל חיים מבוית נזקקת היא לטיפולו של האדם - אין אנו נדרשים לכסות את דמה לאחר השחיטה. לפי שפחות חיסרון ובושה יש בשימוש בבשרם של אלו, מבשימוש בבשרם של חיות ועופות הניצודים מן ההפקר].

ובעת אכילת בשר, נאסרנו באכילת הדם. לפי שהדם הוא תמצית הנפש ויש באכילתו השפעה רעה וחינוך לאכזריות. לפיכך הצטווינו למלוח את הבשר במלח עבה או לצלותו כדי לסלק ממנו כמיטב יכולתנו את הדם.

* * *

אולם כשיגיע העולם לשלמותו בעת הגאולה, והאדם ובעלי החיים יחזרו לדרגתם הגבוהה [ראה דברי מהרח"ו בשער המצוות אודות דרגם הגבוהה של בעלי החיים לפני חטאו של אדם הראשון. אלא שכאשר האדם ירד, הוריד איתו את כל הבריאה] יחזור איסור אכילת בשר בעלי החיים לקדמותו. אך כיום, עלינו להכיר בחסרוננו ולא לאוסרו. משום שאיסור זה יוביל לאכזריות כלפי בני אדם. וכידוע, עינינו רואות בזמננו שיש המרחמים בחיצוניות על בעלי חיים ופוגעים בבני אדם בבחינת הכתוב: "זֹבְחֵי אָדָם - עֲגָלִים יִשָּׁקוּן". וההסבר הפסיכולוגי לכך, לפי ששני כוחות מנוגדים פועלים באדם. א. יצר של הרס המסיתו לפגוע בכל מי שאינו מתיישר עם רצונו ואפילו לאבדו. ב. מצפון הדורש טוב לב וחמלה, חסד ונתינה לזולת. ולכן המאמץ לעצמו את יצר ההרס כלפי בני אדם, משקיט את מצפונו באמצעות חמלה מופרזת על בעלי חיים, שלפי שהחתול והארנבת אינם מתחרים בו, אינו חש מאוים מהם כמו מבני אדם. וכך גם להיפך, הדוגל בחמלה מופרזת על בעלי חיים יותר ממה שהתורה דורשת, עלול למצוא עצמו מתאכזר לבני אדם. ובמקום אחר כתבנו עוד על נושא זה, מהיבטים נוספים.

לרכישת הספר "מפתחות לחיים" היכנסו לאתר הידברות שופס

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (88 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים