5 נקודות למחשבה

איך הדבורים יודעות להיות מהנדסות בניין? 5 נקודות למחשבה

איך נשמרת הסטריליות של חלב האם? מי היא המהנדסת המעופפת? מהו תפקידו של השלד בגופנו, ומהי ההוכחה המדעית הניצחת לאמיתות התורה משמיים?

| ג' אב התשע"ז |
(צילום: shutterstock)
אא

חיטוי וסטריליזציה טבעית

ישנם מצבים שבהם האם אינה זמינה לתינוק, והוא אינו יכול לינוק ממנה. במצב זה עומדות בפני האם אופציות של שאיבת חלב אם או שימוש בתחליף לחלב אם.

ידוע כי שימוש במשאבת הנקה מחייב חיטוי וסטריליזציה. יש להקפיד על הניקיון ועל סטריליות המשאבה, מפני שהתינוקות פגיעים מאוד, וחיידקים עלולים לגרום לזיהומים ולסיבוכים בקלות יחסית, משום שלוקח זמן למערכת החיסון שלהם להתחזק.

(צילום: shutterstock)

איך מבצעים חיטוי?

יש לשטוף ידיים לפני תחילת השאיבה. לפני שימוש ראשון במשאבה יש לחטא ע"י הרתחה את חלקי המשאבה הבאים במגע עם החלב. בתום כל שאיבה יש לרחוץ את חלקי המשאבה הבאים במגע עם החלב במים חמים וסבון. ייבוש החפצים ייעשה באוויר או באמצעות מגבת נקייה.

חברים, התבוננו: בנוסף לכל המעלות הרבות  של ההנקה, היא גם אינה דורשת חיטוי כפי שנדרש במשאבות הנקה. מדוע? כי באורח פלא, לאחר כל הנקה מופרש חומר חיטוי טבעי. כך התינוק יכול לינוק כאוות נפשו, בלי שאמו תצטרך להיות מוטרדת מחיטוי וסטריליזציה לפני או אחרי כל הנקה.

 

הדבורים – מהנדסות בניין?

הייתכן כי מהנדס הבניין הטוב ביותר אינו בוגר אוניברסיטה, אלא בעצם חרק קטן ומעופף שמייצר דבש? אסביר:

הדבש הוא למעשה צוף פרחים שעוּבַּד על ידי דבורים.

על מנת לייצר דבש, דבורה פועלת מגיעה אל הפרח ומוצצת את הצוף, העובר דרך פיה אל קיבת הדבש הנמצאת בחלל בטנה. בקיבת הדבש קיימים אנזימים, העוזרים לפרק את הסוכרים המורכבים לסוכרים פשוטים יותר – פרוקטוז וגלוקוז.

הדבורה פולטת את הצוף המעובד אל פיה, ואוגרת את הצוף בתאים משושים בכוורת. תאים אלו מרכיבים את חלות הדבש. לאחר מכן, הדבורים אוטמות את התאים בעזרת שעווה (דונג). המים בצוף המעובד מתאדים בגלל החום השורר בכוורת, והנוזל נעשה צמיגי ומרוכז יותר – הוא הדבש שאנו מכירים.

העובדה, שהכוורת בנויה מאלפי תאים בצורת משושה, היא פלא. מדוע? משום יעילותה של הבנייה בצורה זו: כשהכוורת כולה מורכבת ממשושים, לא נוצרים חללים בין חלקי המבנה ולא ייווצרו בליטות, שלא יתחברו אליהן משושים נוספים. כך גם לא מתבזבז שטח אחסון בכוורת, ונדרש פחות חומר גלם לבנייה.

עם כל ההתלהבות וההתפעלות מעבודת הדבורה, יש לזכור שבעלי החיים מתנהגים באופן אינסטינקטיבי, על פי התכונות הטבועות בהם, והם אינם חושבים מחשבות או מבינים בעצמם את העולם הסובב אותם.

ואני שואל אתכם, מי לימד את דבורת הדבש לעבד ולייצר את הדבש בצורה כה מתוחכמת, כה בריאה, כה טעימה? מי לימד אותה לאטום תאים משושים בכוורת בצורה כה יעילה? האין זה פלא, שכל דבורת דבש מגיעה לעולם כשהיא מוכשרת להפקת הדבש מצוף הפרחים, ללא למידה מוקדמת?

 

חותמת אלוקית

בשאלת הבריאה והבורא, על האדם הנבון להגיע למסקנה הברורה שיש אלוקים, שהרי כל דבר בעולם מתוכנן להפליא.

התבוננו בעלי הכותרת של הפרחים, בנמלה הקטנה ובאיברים המשוכללים של גופנו... 

כשם שאתם משוכנעים שאת האריג יצר אורג - גם אם לא נכחתם בשעת האריגה – משום שאתם מבינים כי יצירה כה מורכבת אינה יכולה להיווצר מאליה, כך גם העולם כולו. עולם מתוכנן בחוכמה אינסופית חייב להיווצר על ידי מישהו.

תחשבו על מבנהו של כל היקום, על חוקי הטבע, על החשמל ועל כוח המשיכה. הייתכן שכל פלאי עולם אלו, המעידים על תכנון, על תיאום ועל תכלית, נוצרו ללא יד עליונה, מכוונת ומשגיחה?!

נשאלת השאלה: אם אכן הכול כה ברור, מדוע ישנם אנשים רבים שאינם מקבלים אמת פשוטה זו?

התשובה לכך היא, שגם בכך ניתן להבחין בחותמה של החֹכמה האלוקית: מחד, האמת מונחת לפנינו בצורה ברורה, ואין קושי להגיע אליה. מאידך, בניגוד למצופה, למי שרוצה לכפור ניתנת האפשרות לא לראות את האמת, ואף לנמק בצורה הגיונית מדוע אין הוא מקבל אותה.

מָשָל למה הדבר דומה?

השמש זורחת לכל, אך אדם ששמשות חלונותיו מכוסות אבק, תריסיהם מוגפים, והוא שוכב ספון בביתו האפל – אדם כזה יכול לטעון שהשמש אינה זורחת. הוא מסרב בכל תוקף לפתוח את התריסים, וגם אינו מוכן לצאת החוצה. אכן, אדם כזה משוכנע ב"אמת שלו": אין שמש!

קיים איזון עדין בין האמת הגלויה ובין יכולתו של האדם להתעלם ממנה. האמת לאמיתה והיכולת לא להתבונן בה ניצבות תדיר זו מול זו, תוך שמירת איזון, המאפשר את קיום הבחירה החופשית שנמצא בידינו...

 

"כָּל עַצְמוֹתַי תאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ"

השֶלֶד הוא מערכת של עצמות המחוברות ביניהן בצורה קבועה ומיוחדת. מהו תפקידו של השֶלֶד בגופנו?

קביעת צורת הגוף – השלד תומך באיברים הפנימים, מייצב את הגוף כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל וקובע את צורת הגוף.

תנועה – השלד מורכב מעצמות המחוברות ביניהן במפרקים המאפשרים לנו לנוע ממקום למקום.

הגנה – השלד מגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב ועל הריאות – באמצעות הצלעות, ועל המוח – באמצעות הגולגולת.

(צילום: shutterstock)

ייצור דם – בתוך העצמות נמצא מח העצם – "בית חרושת לדם". רקמה זו מייצרת תאי דם מכל הסוגים במשך כל החיים.

ניתן להשוות את גוף האדם למכונית, ואת מערכת השלד – לשִ‏לְדָה של מכונית. כמו שהשלדה נותנת למכונית את המבנה שלה, כך גם שלד האדם נושא את כל האיברים הפנימים של גופנו ומעצב את מבנה גופנו.

שלד האדם מורכב בבגרותו מ-206 עצמות. כיצד כל אחד מחלקי עצמות השלד "יודע" בדיוק עם איזה  חלק עליו להתחבר? כיצד כל עצם נמצאת בדיוק במקום המתאים לה – הגולגולת, עמוד השדרה, חגורת הכתפיים, הצלעות, הגפיים העליונות והתחתונות או אגן הירכיים ו"יודעת" בדיוק איזה תפקיד ייעודי מוטל עליה?

 

שפת הקודש

יכול להיות שיש הוכחה מתמטית ומדעית חד משמעית לכך שהתורה ניתנה על ידי גורם עליון?! הוכחה אובייקטיבית שניתן לבחון ולבדוק בצורה מתמטית טהורה?!

כידוע, לכל אות בשפה העברית יש ערכים מתמטיים, כגון גימטרייה פשוטה: א=1, ב=2, ג=3 וכן הלאה.

מה הקשר בין גימטרייה בשפה העברית העתיקה, לבין נתונים מדעיים ומחקרים מדויקים של המאה ה-21? על פי היהדות, כל מילה בשפת הקודש למעשה מבטאת את המהות שבה. אם כן, האם נוכל למצוא קשר מובהק בין שמות של עצמים בעברית לבין התכונות הפיזיקליות שלהם?

פרופסור חיים שור, מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטה בן גוריון, יצר מודל סטטיסטי, ובאופן מפתיע מצא קשר לינארי חזק ביותר בין ערכים מספריים של קבוצת מלים בעברית התנכ"ית לערכים המספריים של תכונה פיזיקלית עיקרית, המשותפת לכל העצמים שאותן המלים מייצגות. דוגמא? בבקשה:

כאשר בוחנים אם יש קשר בין ערך המספרי (בגימטרייה) של המילים "שמש", "ירח" ו"ארץ" ובין הקוטר של אותם כוכבים, מתגלים הממצאים הבאים: ירח – ערך מספרי: 218, קוטר: 3474.8; ארץ – ערך מספרי: 291, קוטר: 12756.28; שמש – ערך מספרי: 640; קוטר: 1391000}.(צילום: shutterstock)

נמצא קשר סטטיסטי מובהק וחזק ביותר: r = 0.998. כלומר, הערך המספרי של המילים תואם באופן מובהק לקוטרם של כל אחד מהכוכבים! לא זו בלבד, אלא אף נמצא שהערך המספרי של המילים בעברית מתאים לתיאור המדעי של גודל הירח, הארץ והשמש, בכל פרמטר המאפיין צורה כדורית – קוטר, נפח ומסה!

אותה תופעה חוזרת על עצמה ביחס לקשר בין יסודות וחומרים, כפי שהם כתובים בתורה, כגון: זהב, כסף, נחושת או גופרית, לבין המשקל האטומי ההופכי שלהם. כך גם נמצא קשר בין שמות הצבעים (צהוב, תכלת ועוד) לבין תדירות הגל שלהם (הננומטר)!

המשמעות של הקשר, כפי שנמצא בין הערכים של המילים בעברית לבין נתוני המדע, היא ששתי קבוצות שונות של ערכים מספריים מוסרות אותו מידע! העובדה שערכים של שתי "ישויות" שכביכול אין ביניהן קשר – ערכי מילים בעברית לעומת ערכי תכונות פיזיקליות – הם במתאם כה מושלם, מלמדת שהערכים הנמדדים הם בעצם ערכים של אותה תכונה פיזיקלית, הבאה לידי ביטוי בסקאלות שונות: אחת בערך גימטרי, והשנייה – בערך של נתון מדעי.

כשאנחנו מבטאים את המילים ירח, ארץ או שמש, אנו בעצם מבטאים את נתוני המדע של קוטרם, נפחם והמסה שלהם באותו דיבור, באותה המילה! היש פלא גדול מכך?

בחירת המילים בעברית היא מכוּונת. זוהי הוכחה מתמטית-מדעית לכך שנותן התורה ידע את גודל כדור הארץ, הירח והשמש. המציאות מותאמת לכתוב בתורה. נותן התורה הוא בורא היקום. אחרת, איך יכלה התורה הכתובה והעתיקה שלנו להכיל את כל הידע העצום והמתקדם הזה? איך יכלה כל המציאות המדהימה הזו להתכנס לנתון של גימטרייה פשוטה?

{מתוך מחקרו של פרופסור חיים שור "צירופי מקרים וסטטיסטיקה בתורה ובלשון הקודש"}.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

ספר קהלת עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - פרקי אבות

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

הרב זמיר כהן - מסילת ישרים

מיכל לשם - NLP

מגש לחלה מהודר מזכוכית

מרפא הבושם

לכל המוצרים