פרשת נשא לילדים: נישוק ידי החכם

כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם, יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ... (בַּמִּדְבָּר ו', כ"ג-כ"ד)

יָמִים סְפוּרִים לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, שָׁלַח בָּחוּר אֶחָד מִכְתָּב רָווּי בִּדְמָעוֹת, אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א. וְכֹה כָּתַב הַבָּחוּר בְּמִכְתָּבוֹ:

בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף. כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת הִתְקָרְבוּת הֶהָמוֹן לָרַב, הִנִּיחוּ מֵעֵין 'מְחִצָּה' לְפָנָיו, וְשׁוּם מִתְפַּלֵּל אֵינוֹ מֻרְשֶׁה לַעֲבֹר אֶת הַמְּחִצָּה. אַךְ הִבְחַנְתִּי שֶׁהָיוּ מְעַטִּים שֶׁכֵּן זָכוּ לַעֲבֹר לְפָנָיו וּלְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו - הָיוּ אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים. לְאַחַר שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת יְדֵיהֶם וְיָרְדוּ מֵהַדּוּכָן, עָבְרוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָרַב וְנִשְּׁקוּ אֶת יְדֵי קָדְשׁוֹ.

חָשְׁקָה נַפְשִׁי מְאֹד לִזְכּוֹת לְנַשֵּׁק אֶת יְדֵי הַגָּאוֹן, וּבִתְפִלַּת מוּסָף, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַכֹּהֲנִים נִגָּשִׁים לִטֹּל יְדֵיהֶם, הֶחְלַטְתִּי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כֹּהֵן...

נָטַלְתִּי אֵפוֹא אֶת יָדַי, וְעָלִיתִי עִמָּם לַדּוּכָן. כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי אֶת הַבְּרָכוֹת, אֶלָּא שָׁתַקְתִּי תַּחַת הַטַּלִּית, וְעָשִׂיתִי אֶת הַתְּנוּעוֹת כִּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים. (בָּרַמָ"א בסי' קכ"ח ס"א מְבֹאָר, שֶׁאָסוּר לְזָר שֶׁאֵינוֹ כֹּהֵן לַעֲלוֹת לַדּוּכָן וְלוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר 'כֹּה תְבָרְכוּ' - אַתֶּם וְלֹא זָרִים. אַךְ כָּאן הַבָּחוּר לֹא אָמַר מְאוּמָה).

לְאַחַר הַבְּרָכָה, נִגַּשְׁתִּי גַּם אֲנִי לָרַב, זָכִיתִי לְבִרְכַּת 'חָזָק וּבָרוּךְ' מִפִּי קָדְשׁוֹ, וְנִשַּׁקְתִּי בִּדְבֵקוּת אֶת יָדוֹ...

כָּעֵת לִבִּי נוֹקְפִי, שֶׁמָּא נָהַגְתִּי בְּדֶרֶךְ רַמָּאוּת וְשֶׁקֶר, בְּכָךְ שֶׁעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּכֹהֵן, וְעָלִיתִי לַדּוּכָן כְּדֵי לִזְכּוֹת לְנַשֵּׁק אֶת יְדֵי הָרַב זַצַ"ל.

אוֹדֶה לִכְבוֹד מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ אִם יוֹדִיעֵנִי, הַאִם הָיָה מֻתָּר לִי לִנְהֹג כָּךְ?

תְּשׁוּבָה

נֶאֱמַר בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי (ו', ל'): לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב, וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י (בפס' ל"ה): "רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב, זֶה הַמִּתְגַּנֵּב מֵאַחַר חֲבֵרוֹ, הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה; וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, סוֹפוֹ שֶׁמִּתְמַנֶּה דַּיָּן וּמוֹרֶה הוֹרָאוֹת, שֶׁאֵין שִׁבְעָתַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם (תְּהִלִּים י"ב)".

וְגַם אָנוּ נֹאמַר: לֹא יָבוּזוּ לַבָּחוּר שֶׁ'הִתְגַּנֵּב' מֵחֲמַת אַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁבָּעֲרָה בּוֹ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְנַשֵּׁק אֶת יְדֵי הֶחָכָם. וּמִן הַסְּתָם שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ הֶחָכָם, אֵיזֶה חִזּוּק בַּתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם שׁוֹאֵב הַבָּחוּר מִנְּשִׁיקָה זוֹ, הָיָה מַרְשֶׁה לוֹ לְהִכָּנֵס וּלְנַשְּׁקוֹ!

כָּל זֹאת מִדִּין גְּנֵבַת דַּעַת וְעָרְמָה, אוּלָם נִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לַעֲלוֹת לַדּוּכָן כְּכֹהֵן מִטַּעַם אַחֵר - מִשּׁוּם שֶׁקַּיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַחְזִיקוֹ כְּכֹהֵן (יְעֻיַּן בְּכְתוּבּוֹת כ"ד:), וּבִשְׁעַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, זָרִים אֵינָם רַשָּׁאִים לַעֲלוֹת לַדּוּכָן.

לְסִכּוּם: אֵין בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַבָּחוּר חֲשַׁשׁ רַמָּאוּת וּגְנֵבַת דַּעַת. אַךְ לֹא הָיָה לוֹ לַעֲלוֹת לַדּוּכָן כְּכֹהֵן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין