ותן חלקנו: מי היה כלבא שבוע?

רַבִּי עֲקִיבָא, רָעֲיָא דְבֶן-כַּלְבָּא שָׂבוּעַ הֲוָה. חֲזִיתֵהּ בְּרַתֵּהּ דַּהֲוָה צָנִיעַ וּמַעֲלֵי. אָמְרָה לֵהּ: אִי מִקַּדַּשְׁנָא לָךְ, אָזַלְתְּ לְבֵי רַב? אֲמַר לַהּ: אֵן. אִקַּדְּשָׁא לֵהּ בְּצִנְעָה וּשְׁדַרְתֵּהּ. שְׁמַע אֲבוּהָ, אַפְּקַהּ מִבֵּיתֵהּ, אַדְּרַהּ הֲנָאָה מִנִּכְסֵיהּ. אֲזִיל יְתֵיב תְּרֵי סְרֵי שְׁנִין בְּבֵי רַב. כִּי אֲתָא, אַיְתִי בַּהֲדֵהּ תְּרֵי סְרֵי אַלְפֵי תַלְמִידֵי. שַׁמְעֵהּ לְהַהוּא סַבָּא דְקָאֲמַר לַהּ: עַד כַּמָּה קָא מִדַּבַּרְתְּ אַלְמְנוּת חַיִּים? אָמְרָה לֵהּ: אִי לְדִידִי צָיֵת, יִתֵּב תְּרֵי סְרֵי שְׁנֵי אַחֲרִינֵי. אֲמַר: בִּרְשׁוּת קָא עָבֵדְנָא. הֲדַר אֲזִיל וִיתֵב תְּרֵי סְרֵי שְׁנֵי אַחֲרִינֵי בְּבֵי רַב. כִּי אֲתָא, אַיְתִי בַּהֲדֵהּ עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפֵי תַלְמִידֵי... שְׁמַע אֲבוּהָ דַּאֲתָא גַבְרָא רַבָּה לְמָתָא, אֲמַר: אֵיזִיל לְגַבֵּיהּ, אֶפְשָׁר דְּמֵפֵר נִדְרַאי. אֲתָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵהּ: אֲדַעְתָּא דְגַבְרָא רַבָּה מִי נְדַרְתְּ? אֲמַר לֵהּ: אֲפִלּוּ פֶרֶק אֶחָד, וַאֲפִלּוּ הֲלָכָה אֶחָת. אֲמַר לֵהּ: אֲנָא הוּא. נְפַל עַל אַפֵּיהּ וּנַשְׁקֵיהּ עַל כַּרְעֵיהּ, וִיהֵב לֵהּ פַּלְגָּא מָמוֹנֵהּ. (כתובות דף סב/ב)

לִפְנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא רוֹעֶה אֶת צֹאן בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, שֶׁהָיָה מֵעֲשִׁירֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְכֻנָּה כָךְ לְפִי שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ רָעֵב כַּכֶּלֶב - יָצָא שָׂבֵעַ. רָחֵל בַּת כַּלְבָּא שָׂבוּעַ הִכִּירָה בְּאוֹתָם יָמִים בְּמִדּוֹתָיו הַתְּרוּמִיּוֹת שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא - הֱיוֹתוֹ צָנוּעַ[1], וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת[2] - וּשְׁאֵלַתּוּ: אִם אֶנָּשֵׂא לְךָ, הֲתֵלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה? וְרַבִּי עֲקִיבָא הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. אַחַר כָּך קִדְּשָׁהּ רַבִּי עֲקִיבָא בְּצִנְעָה כִּי יָדֹעַ יָדְעוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁאָבִיהָ הֶעָשִׁיר לֹא יִתֵּן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לְנִשּׂוּאֶיהָ לְרוֹעֶה עָנִי וְעַם הָאָרֶץ, וְהִיא שְׁלָחַתּוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְאָבִיהָ, בְּזַעֲמוֹ כִּי רַב, הוֹצִיאָה מִבֵּיתוֹ וְאָסַר עָלֶיהָ בְּנֶדֶר לֵהָנוֹת מִכָּל נְכָסָיו.

יָשַׁב רַבִּי עֲקִיבָא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלָמַד תּוֹרָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. כַּאֲשֶׁר שָׁב לְבֵיתוֹ, נִלְווּ אֵלָיו שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים! בְּטֶרֶם נִכְנַס לְבֵיתוֹ שָׁמַע רַבִּי עֲקִיבָא אָדָם זָקֵן אֶחָד הָאוֹמֵר לְרָחֵל: עַד מָתַי תִּהְיִי עוֹד כְּאַלְמָנָה חַיָּה בְּלֹא בָעַל! הֵשִׁיבָה רָחֵל: לוּ הִסְכִּית לִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָיָה מוֹסִיף לָשֶׁבֶת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים נוֹסָפוֹת! כִּשְׁמֹעַ רַבִּי עֲקִיבָא כִּי זוֹ הִיא דַּעְתָּהּ הָאֲצִילִית, מִיָּד הֵסֵב אֶת פָּנָיו וְשָׁב לִלְמֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים נוֹסָפוֹת! וְקִיֵּם בְּיֶתֶר שְׂאֵת אֶת הַבְטָחָתוֹ לָהּ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים - לִלְמֹד תּוֹרָה.

מִשֶּׁתַּמּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, פָּנָה לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. בְּזֹאת הַפַּעַם כְּבָר נִלְווּ אֵלָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים!

כָּל בְּנֵי הָעִיר יָצְאוּ לִקְרַאת גְּדוֹל הַדּוֹר, וּבֵינֵיהֶם בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, חוֹתְנוֹ, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ, הִתְחָרֵט עַל שֶׁנָּדַר לֶאֱסֹר עַל בִּתּוֹ לֵהָנוֹת מִכָּל נְכָסָיו. חֲרָטָה זוֹ לֹא נָבְעָה מִכָּךְ שֶׁחֲתָנוֹ גָדַל בַּתּוֹרָה, כִּי זֹאת לֹא יָדַע, אֶלָּא נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל בִּתּוֹ הָעֲנִיָּה.

בָּא בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, בְּלֹא דַעַת כִּי חֲתָנוֹ הוּא, וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת נִדְרוֹ וּבִקֵּשׁ כִּי יִמְצָא לוֹ "פֶּתַח" (הַנּוֹדֵר נֶדֶר, אֶפְשָׁר לְהַתִּירוֹ לוֹ, עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים אוֹ יָחִיד מֻמְחֶה, אִם מוֹצְאִים "פֶּתַח חֲרָטָה" - אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ וָכָךְ יִקְרֶה לֹא הָיָה נוֹדֵר) כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְפַרְנֵס אֶת בִּתּוֹ.

הִכִּיר בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא כִּי בֶן כַלְבָּא שָׂבוּעַ הוּא, וְאָמַר לוֹ: לוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ כִּי חֲתָנְךָ יִהְיֶה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, הָיִיתָ נוֹדֵר לֶאֱסֹר עָלֶיהָ הֲנָאָה מִכָּל נְכָסֶיךָ? הֱשִׁיבוֹ בֶן כַלְבָּא שָׂבוּעַ: אִם הָיִיתִי מַעֲלֶה בְדַעְתִּי כִּי חֲתָנִי יֵדַע אֲפִלּוּ פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, לֹא הָיִיתִי מַדִּיר אֶת בִּתִּי מִנְּכָסָי!

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי עֲקִיבָא חֲתָנֶךָ! נִדְרְךָ מֻתָּר!

בִּשְׁמֹעַ בֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ אֶת הַדְּבָרִים, נָפַל עַל פָּנָיו, נָשַׁק לְרַגְלָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא וְהֶעֱנִיק לוֹ מַחֲצִית מֵרְכוּשׁוֹ הֶעָצוּם.

* * *

שְׁלשׁ הַדְּמֻיּוֹת הַמֶּרְכָּזִיּוֹת בְּמַעֲשֶׂה זֶה, פָּעֲלוּ בְאֹפֶן מְעוֹרֵר הִשְׁתָּאוּת. רַבִּי עֲקִיבָא - אֲשֶׁר בְּגִיל אַרְבָּעִים קָרַע אֶת עוֹלָמוֹ וּבָנָה עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ מִן הַמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת. רָחֵל, אֲשֶׁר הָלְכָה אַחֲרֵי עָנִי וְזָנְחָה חַיֵּי עֹשֶׁר מֻפְלָגִים, בִּכְמִיהָתָהּ אַחַר הָאֱמֶת. אָבִיהָ, בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, שֶׁלֹּא הָיָה מוּכָן לִסְבֹּל אֶת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁבִּתּוֹ תִנָּשֵׂא לְעַם-הָאָרֶץ וְלָכֵן הִדִּירָהּ מִנְּכָסָיו!

הָבָה נִתְמַקֵּד בְּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ. מִצִּדּוֹ הוּא עָשָׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁבִּתּוֹ תּוֹאִיל לִנְטֹשׁ אֶת עֲקִיבָא עַם-הָאָרֶץ, כְּפִי שֶׁהוּא הִכִּירוֹ.

לְאַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת נֶתֶק מֻחְלָט, שֶׁבָּהֶן הָיָה הָאָב שָׁרוּי בְּצַעַר, הוּא פוֹגֵשׁ אֶת גְּדוֹל הַדּוֹר, וְהַלָּה שׁוֹאֲלוֹ: אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁחֲתָנְךָ יוֹדֵעַ הֲלָכָה אַחַת, גַּם אָז הָיִיתָ מַדִּיר אוֹתוֹ מֵהֲנָאָה מִכָּל נְכָסֶיךָ?

הָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁיַּעֲנֶה - בְּוַדַּאי! מִי מְסֻגָּל לַחֲזֹר בּוֹ בַּעֲבוּר "שִׁעוּר קוֹמָה תּוֹרָנִי" שֶׁל יְדִיעַת הֲלָכָה אֶחָת? כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים הוּא הִקְרִיב רַק מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱרִיךְ תּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ, וְעַתָּה יִסְתַּפֵּק בַּהֲלָכָה אֶחָת?

אַךְ בֶן כַּלְבָא שָׂבוּעַ הֵשִׁיב: לֹא! הֲלָכָה אַחַת מְשַׁנָּה אֶת כָּל הָאָדָם! יֵשׁ הֶבְדֵּל תְּהוֹמִי בֵּין עַם-הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה, לְבֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הֲלָכָה אֶחָת[3]!