ותן חלקנו

ותן חלקנו: מסכת קידושין על השמיטה

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ עַל מַהוּתָהּ שֶׁל מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה וּלְקָחֶיהָ

| כ"ב אייר התשע"ז |
אא

דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית, אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, לְסוֹף מוֹכֵר אֶת מִטַּלְטְלָיו. לֹא הִרְגִּישׁ, לְסוֹף מוֹכֵר אֶת שְׂדוֹתָיו… לֹא בָאת לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ… (קידושין דף כ/א)

 

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִצְטַוִּינוּ שֶׁבִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה מֻפְקָרִים הַשָּׂדוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אָסוּר לְעַבְּדָם, לַחֲרֹשׁ בָּהֶם, לִזְרֹעַ בָּהֶם, וְלַעֲשׂוֹת אֶת יֶתֶר הַמְּלָאכוֹת שֶׁנִּמְנוּ וּפֹרְטוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה.

בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית יֶשְׁנוֹ אִסּוּר מְיֻחָד, שֶׁאָסוּר לִסְחֹר בָּהֶם, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה : "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל - "לְאָכְלָה וְלֹא לִסְחוֹרָה". כְּלוֹמַר: הַפֵּרוֹת הֵם הֶפְקֵר לַכֹּל לַאֲכִילָה, וְאָסוּר לִסְחֹר בָּהֶם לְשֵׁם רֶוַח.

שָׁנִינוּ בָרַיְתָא - רַבִּי יוֹסֵי בַּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: "בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית" - רְאֵה מַה גָּדוֹל עָנְשׁוֹ שֶׁל הָעוֹבֵר עַל אִסּוּר סְחוֹרָה, שֶׁהוּא הָאִסּוּר הַקַּל שֶׁבְּאִסּוּרֵי שְׁבִיעִית: אָדָם הַסּוֹחֵר בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, סוֹפוֹ לְהֵעָנֵשׁ מִדָּה כְנֶגֶד מִדָּה: הוּא בִקֵּשׁ לְהִתְעַשֵּׁר חֵרֵף הָאִסּוּר, וְסוֹפוֹ לִהְיוֹת עָנִי עַד שֶׁאֲפִלּוּ אֶת מִטַּלְטְלָיו יֵאָלֵץ לִמְכֹּר מֵחֲמַת דָּחֳקוֹ.

"לֹא הִרְגִּישׁ" - לֹא שָׂם לִבּוֹ לְהַבְחִין כִּי נֶעֱנַשׁ מִשָּׁמַיִם וְהִמְשִׁיךְ לִסְחֹר בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, יוֹסִיפוּ לְהַעֲנִישׁוֹ מִשָּׁמַיִם עַד שֶׁיֵּאָלֵץ לִמְכֹּר גַּם אֶת שְׂדוֹתָיו.

"לֹא בָאת לְיָדוֹ" - לֹא שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְהוֹסִיף לַחֲטֹא, יֵאָלֵץ לִמְכֹּר אֲפִלּוּ אֶת בֵּיתוֹ.

לְאַחַר מִכֵּן מְבִיאָה הַגְּמָרָא אֶת הֶמְשֵׁךְ הַבָּרַיְתָא, כִּי אִם יַעֲמֹד בְּמִרְיוֹ, יֵעָנִי עַד שֶׁיֵּאָלֵץ לְהִתְבַּזּוֹת וְלִמְכֹּר עַצְמוֹ כִּמְשָׁרֵת לַעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי יִרְעַב לַלָּחֶם.

אִסּוּר סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית מְכֻנֶּה "אֲבַק שְׁבִיעִית", כִּי הַתּוֹרָה לֹא צִוְּתָה עָלָיו בְּפֵרוּשׁ . לְפִיכָךְ אִסּוּר זֶה גַּם מֻגְדָּר כְּקַל יוֹתֵר .

* * *

נִרְאֶה שֶׁהַתּוֹרָה מַחְמִירָה בְיוֹתֵר עִם מִי שֶׁעוֹבֵר עַל אִסּוּרֵי שְׁבִיעִית, וְעָלֵינוּ לְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת הַמֶּסֶר - מַדּוּעַ?

וּבְכֵן, טְעָמִים רַבִּים כָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְנִסְתַּפֵּק בְּעִיּוּן בִּשְׁלֹשָׁה מֵהֶם כְּדֵי לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וּמֵהֶם אֶת הַקְפָּדַת הַתּוֹרָה עַל קִיּוּם מִצְוָה זוֹ כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ.

א. שְׁמִירַת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, כִּשְׁמִירַת יוֹם הַשַּׁבָּת, הִיא עֵדוּת שֶׁהָעוֹלָם לֹא הָיָה קַיָּם מֵאָז וּמִקֶּדֶם, אֶלָּא ה' חִדֵּשׁ וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְנָח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְכָךְ כּוֹתֵב סֵפֶר "הַחִנּוּךְ" : "וּבִמְנוּחָתֵנוּ בַשְּׁבִיעִי, זָכַר לָנוּ בְּחִדּוּשׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי כְשֶׁיִּשְׁבְּתוּ בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם בְּיוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ וְיִשְׁאַל כָּל שׁוֹאֵל: מָה עִלַּת זֹאת הַמְּנוּחָה? וְיִהְיֶה הַמַּעֲנֶה: 'כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ… וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ', כָּל אֶחָד יִתְחַזֵּק מִתּוֹךְ כָּךְ בָּאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית".

כָּךְ הִיא גַם תַּכְלִית מְנוּחַת הָאֲדָמָה וְעוֹבְדֶיהָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שֶׁבָּאָה לְצַיֵּן אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

חִזּוּק הָאֱמוּנָה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, כּוֹתֵב סֵפֶר "הַחִנּוּךְ" הִיא "חֶבֶל הַמּוֹשֵׁךְ כָּל יְסוֹדֵי הַדָּת", לְפִי שֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הִיא הַבָּסִיס לְכָךְ שֶׁעַל כָּל בְּרוּאֵי הָעוֹלָם לְצַיֵּת לוֹ, וְלָכֵן אָנוּ חוֹזְרִים וּמַשְׁרִישִׁים יְדִיעָה זוֹ בְּתוֹדַעְתֵּנוּ.

ב. מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה מְעִידָה גַּם עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁרַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַיֶּמֶת מִצְוַת הַשְּׁבִיעִית, מִפְּנֵי קְדֻשָּׁתָהּ וְיִחוּדָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֶמְדַּת כָּל הָאֲרָצוֹת. לְפִיכָךְ הָעֹנֶשׁ עַל בִּטּוּל הַשְּׁמִטָּה הוּא גָּלוּת מִן הָאָרֶץ , כִּי כַאֲשֶׁר הָאוֹרֵחַ אֵינוֹ מֵבִין אֶת מַעֲמָדוֹ אֶלָּא מַרְגִּישׁ וּמִתְנַהֵג כְּבַעַל בַּיִת, מַשְׁלִיכוֹ בַּעַל הַבַּיִת הַחוּצָה, וּמוֹכִיחַ מִיהוּ בַּעַל הַבַּיִת הָאֲמִתִּי .

ג. מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה נוֹעֲדָה לְחַנֵּךְ אֶת הָאָדָם לְהָבִין אֶת נֶפֶשׁ הָאֶבְיוֹן. בְּכָל שֶׁבַע שָׁנִים הוֹפֵךְ הַגְּבִיר לְאָדָם חֲסַר נְכָסִים וְעָצְמָה כַלְכָּלִית, כְּאַחַד פְּשׁוּטֵי הָעָם, וְאָז נִתֶּנֶת לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לָחוּשׁ אֶת תְּחוּשַׁת הָאֶבְיוֹן חֲסַר הַכֹּל.

מתוך ספרון הלימוד היומי "ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן.

הנקראים ביותר
הידברות שופס

סודות של חינוך

45לרכישה

מוצרים נוספים

מפתחות של שלמות ושליטה עצמית מספר משלי

מעשה בתפוח ירוק

הפופיטים - הרפתקאות באי הבריאות - דבורה בנדיקט

לשונות של אש - אביתר בנאי

שפת הגוף והנפש

הביתה בשמחה רבה - מדריך לניהול חופשה מוצלחת

לכל המוצרים